יהודה דוד וולפא

רב הראשי האשכנזי של ראשון לציון

הרב יהודה דוד וולפא (נולד בשנת תרצ"א, 1931) היה הרב הראשי האשכנזי של ראשון לציון.

רב
יהודה דוד וולפא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1931 (בן 93 בערך)
תרצ"א
ירושלים, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום פעילות ראשון לציון
תחומי עיסוק הרב הראשי האשכנזי של ראשון לציון
בת זוג אלטה-מלכה (לבית גולדמן)
אב ליפא-יהונתן וולפא
אם גיטל וולפא (לבית שיפמן-ידלר)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וולפא הורשע בדצמבר 2018 בהטרדת עד. באפריל 2019 נגזרו עליו קלון ומאסר על תנאי.

ביוגרפיה

עריכה

נולד בירושלים, בנם של ליפא-יהונתן וגיטל וולפא. אמו הייתה בתו של הרב אהרן שיפמן-ידלר, חתנו של רבי יצחק זאב ידלר ומגיד שיעור בישיבת עץ חיים. למד בישיבת עץ חיים, ולאחר מכן בישיבת סלבודקה בבני ברק. בשנת תשי"ד (1954) נישא לבת דודו אלטה-מלכה גולדמן, נכדת הרב בן ציון ידלר והרב אהרן שיפמן-ידלר. לאחר נישואיו התגורר בירושלים ולמד בישיבת מיר, ובמשך תקופה למד בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. כעבור זמן עבר להתגורר בבני ברק. באותה תקופה פתח עם אחיו, הרב יעקב וולפא, את "ישיבת אשקלון". בין השנים תשכ"חתש"ל התגורר בקריית ישמח משה שבגני תקווה.

הוציא לאור את פירוש "תפארת ציון" על הספרא, שחיבר סבו הרב יצחק זאב ידלר.

רבנותו

עריכה

בשנת תש"ל (1970) נבחר לרבה האשכנזי של ראשון לציון. בתקופת רבנותו הקים מוסדות תורה וחינוך בעיר, ובהם: "ת"ת ראשון לציון", "הישיבה לצעירים ראשון לציון", כולל אברכים "כינור דוד" והמכון ללימודי יהדות "מצאנו מים".

הרב וולפא נחשב כבעל גישה מחמירה בתחומי פעילותו הרבנית, בנושאי כשרות, קבורה, נישואין וגיור. בשנת 1984 פסק לגבי קבורת תרזה אנגלוביץ כי אם הגופה לא תועבר ממקומה יש לפנות את כל הקברים סביבה עד למרחק של שמונה אמות. משפחתה של אנגלוביץ עתרה לבג"ץ כנגד העברת הגופה, וזה הוציא צו ביניים שאסר על העברתה עד להכרעה בעתירה.

הרב וולפא נוהג להפנות זוגות שנרשמו לנישואין לחוקרים פרטיים לצורך בירור יהדותם, והמשרד לענייני דת יצא נגד נוהל זה[1].

בספטמבר 2014 הוגשה נגדו תלונה במשטרה על ידי משגיח כשרות בעיר בחשד לעבירות שוחד. לאחר לחצים שהפעיל על המשגיח האחרון חזר בו מעדותו. בעקבות זאת הורשע וולפא בדצמבר 2018 בהטרדת עד[2]. באפריל 2019 נגזרו עליו קלון ומאסר על תנאי[3]. ערעוריו של וולפא לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון נדחו, ובית המשפט העליון הבהיר בעניינו כי "מעשהו של המבקש, שנעשה תוך ניצול סמכותו שניתנה לו כעובד ציבור בכיר, פגע באופן חמור בערכים של טוהר המידות ושמירה על תקינות ההליך הפלילי"[4].

הערות שוליים

עריכה