יהודה המשוחררת

"יהודה המשוחררת" או "ארץ ישראל המשוחררת" הוא סרט קולנוע תיעודי שצולם על ידי יעקב בן דב בארץ ישראל בשנים 1918-1917.

יהודה המשוחררת
כרזה להקרנת הסרט בראינוע ציון, ירושלים
כרזה להקרנת הסרט בראינוע ציון, ירושלים
בימוי יעקב בן דב
צילום יעקב בן דב
מדינה פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה MENORAH - The First Palestine Film Co.
מנורה - החברה הארץ-ישראלית הראשונה להוצאת פילם לראינוע
הקרנת בכורה 1918 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 120 דקות
שפת הסרט עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט תיעודי, סרט אילם עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

הסרט "יהודה המשוחררת" נוצר על ידי הצלם יעקב בן דב, במסגרת חברת הסרטים "The First Palestine Film Co. - MENORAH", שהוקמה במסגרת בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות. היה זה סרט הקולנוע העברי הראשון, שצולם במצלמה שקיבל יעקב בן דב בשנת 1917 עבור שרותו בצבא האוסטרו-הונגרי. הסצנה הראשונה שצולמה הייתה תיעוד כניסת הצבא הבריטי, בראשות אדמונד אלנבי, לירושלים. עותק של הסרט נרכש על ידי א. לוין אפשטיין, ראש חברת "הדסה", ששלח אותו לארצות הברית.[1]

הסרט מתמקד בתיאור האירועים שלאחר המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה בקרב היישוב העברי. בעקבות "הצהרת בלפור", נתפשו שחרור הארץ וירושלים, כביטוי לשחרור לאומי. עדות לכך ניתן למצוא בכתבה על הסרט שפורסמה בעיתון "הארץ" בינואר 1919.[1] הסרט הורכב מ-34 סצנות שונות, שצולמו בירושלים, במושבות ארץ ישראל ובהן ראשון לציון, רחובות, גדרה ועוד, וכן ביפו. קטעים אלו נערכו ל-3 חלקים. לרגל צאתו לאור, הופקה תוכנייה ובה רשימת הקטעים. כיום אין בנמצא עותק של הסרט. נותרו ממנו מספר קטעים, שהועתקו לסרטים אחרים שנשתמרו.

תוכניית הסרט עריכה

חלק א עריכה

1. כניסת הצבא הבריטי ירושלימה בהנהלת המפקד, הגנרל אלנבי. חנוכה תרע"ח (11 בדצמבר 1917); 2. חנוכה בית הספר העברי לבנות בירושלם, יום אחרי הכבוש; 3. חמישה עשר בשבט בירושלם (ראש השנה לאילנות); 4. שבי-גולה ראשונים אחרי הכיבוש על יד הכותל המערבי; 5. פתיחת ביתן "בצלאל" בנוכחות מושל העיר ונכבדי העדה העברית; 6. העבודה בבתי מלאכה לטוית צמר בירושלים מיסודו של הוועד הפועל הציוני; 7. האספה הכללית של מורי יהודה בירושלים ז' ניסן; 8. עבודת ירקות בירושלם על ידי הקבוצה המשותפת; 9. מקום המקדש והחג הערבי "נבי מוסא" בירושלם; 10. סביבות ירושלם מצד מזרח: הר הזיתים וכפר שלוח; 11. מערת כלבא שבוע, (קברות המלכים), בירושלם; 12. קבלת פני החילים היהודים מחזית ארץ-ישראל, עולי רגל ירושלימה לחג הפסח; תמונה עומדת: השבת ספרי התורות ליפו.

חלק ב עריכה

13. קבלת פני ועד הצירים לא"י בהנהלת הפרופ' ויצמן[2]; 14. ועד הצירים על ידי הכותל המערבי; 15. ועד הצירים ב"בצלאל"; 16. ל"ג בעומר בירושלם; 17. קבלת פני משחרר הארץ, הגנרל אלנבי על ידי יהודי ירושלם, הרבנים, צירי הציונים והמכבים, י"ג סיון תרע"ח; 18. אספה המכוננת של צירי היהודים משטח הנכבש בא"י בנוכחות צירי הציונים וב"כ הממשלה האנגלית ביפו, ז' בתמוז תרע"ח 19. המתנדבים לגדוד העברי בירושלם; חלוקת מוניטין למתנדבים על ידי ב"ב ועד העיר; התהלוכה על ידי מגדל דוד; הפרידה על ידי הרכבת, כ"ד תמוז תרע"ח; 20. ט' באב על ידי הכותל המערבי; 21. הנחת אבן הפנה לאוניברסיתה העברית בירושלם על הר הצופים ט"ו מנחם אב תרע"ח; 22. נוסח ה|מגלה הנתונה באבן הפנה למשמרת לזיכרון עולם; 23. עיקרי נאומו של הפרופסור ויצמן בשעת הנחת אבן הפנה; 24. "הדסה". קבלת פני הוועדה המדיצינית מאמריקה וצירי הציונים האיטלקים י"י ועד העיר בירושלם; תמונה עומדת: מסירת הדגל להגדוד העברי ביפו.

חלק ג עריכה

25. מקוה ישראל: החצר, בית הספר, החרישה, שדרות ארזים וקבר קרל נטר; 26. באר יעקב: המושבה והקלפת השקדים; 27. ראשון-לציון: הבציר בכרמים, עבודה ביקב, המושבה ובית הכנסת; 28. נס-ציונה: מראה המושבה, בית הכנסת והשקאת הפרדס; 29. רחובות: העבודה ביקב, מראה המושבה, ושכונת התימנים; 30. גדרה: המושבה, תהלוכת בית הספר בלוית השומרים; 31. עקרון: העבודה והעבודה בגורן; 32. באר-טוביה: המושבה והעבודה בגורן; 33. החוה הלאומית בן שמן: כורות הדבורים ורדית הדבש, המחלבה, קציר התירים[?], השיבה מן העבודה; 34. החוה הלאומית חולדה: עבודה בחצר "בית-הרצל", אסף המשמש, החריש, הובלת התבואה, העבודה על הגורן; כריתת אקליפטוס בחורשת הרצל, הכורות, מנוחת שבת, שקיעת החמה; תמונה עומדת: התהלוכה בירושלים לכבוד שחרור הגליל, חגיגת ב' נובמבר בירושלים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 ראו: מעולם האמנות שלנו, הארץ, 30 בינואר 1919
  2. ^   חיים ויצמן בראש ועד הצירים בארץ ישראל 1918, קטע מסרטו של יעקב בן דב "יהודה המשוחררת"