יהודה הראל

איש ציבור ופוליטיקאי ישראלי

יהודה הראל (נולד ב-11 בנובמבר 1934) הוא איש ציבור ופוליטיקאי ישראלי. ממחדשי ההתיישבות היהודית ברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים. כיהן כחבר הכנסת בכנסת ה-14 וחתן פרס ישראל בחקלאות והתיישבות לשנת תשע"ח (2018).

יהודה הראל
יהודה הראל, 1969
יהודה הראל, 1969
יהודה הראל, 1969
לידה 11 בנובמבר 1934 (בן 89)
גרמניהגרמניה ברלין, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הדרך השלישית עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
17 ביוני 19967 ביוני 1999
(3 שנים)
כנסות 14
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

הראל נולד בברלין בירת גרמניה לרחל וזאב אורבך, חברי גבעת ברנר, שהיו שם בשליחות הקיבוץ המאוחד לתנועת "החלוץ". אביו חלה ונפטר כעבור חודשים אחדים, ואמו שבה לארץ ישראל ב-1935, וזמן מה לאחר מכן נישאה לפרופ' אריה הראל, מי שהיה לימים שגריר ישראל בברית המועצות ומנהל בית החולים איכילוב, שאימץ אותו לבן. בהיותו בן עשר עברו הוריו להתגורר בתל אביב. במסגרת שירותו בצה"ל היה חבר בגרעין נח"ל של הנוער העובד שהצטרף לקיבוץ מנרה, שם השתקע. במשך השנים עבד בבריכות הדגים של הקיבוץ ולזמן מה היה מזכיר הקיבוץ.[1] במהלך השנים השלים לימודי תואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ולמד במדרשה הרעיונית של הקיבוץ המאוחד ברמת אפעל. הראל היה חבר באחדות העבודה בקבוצה של יצחק טבנקין[2] והביע התנגדות לאיחוד עם מפא"י להקמת מפלגת העבודה ב-1967.[3]

ב-15 ביולי 1967,[4] לאחר שקיבל רשות מקיבוצו, היה בקבוצת חברי הקיבוץ המאוחד שהתיישבה בעלייקה ולאחר מכן בקוניטרה מיד לאחר מלחמת ששת הימים.[5] הוא שימש כמזכיר הקבוצה, ולצורך כך לקח הפסקה מלימודיו באוניברסיטת תל אביב.[6] בהמשך ייסדה הקבוצה את קיבוץ מרום גולן,[7] שם הוא מתגורר. הוא חבר פעיל ומרכזי בוועד יישובי הגולן.

הראל היה מבין מקימי מפלגת "הדרך השלישית", ושובץ במקום השני ברשימתה לכנסת. בשנים 19961999 כיהן כחבר הכנסת בכנסת ה-14 והיה יושב ראש סיעת הדרך השלישית וחבר ועדת הכנסת, ועדת הכספים וועדת הכלכלה. היה מיוזמי השריון בחוק הגולן.

לאחר כהונתו בכנסת, עמד בראש חברת "וקטור" לייעוץ ארגוני וכלכלי לקיבוצים. בעשור השני של המאה ה-21 עמד הראל בראש היחידה לאסטרטגיה ומידע של ועד יישובי הגולן ושימש יו"ר חבר הנאמנים של מכללת אוהלו בקצרין.

בשנת 2016 הוכרז כזוכה פרס מוסקוביץ' לציונות.[8] ביום העצמאות השבעים למדינה, תשע"ח (2018) זכה בפרס ישראל לחקלאות והתיישבות.[9]

ב-2019 פורסמה הביוגרפיה שלו (בהוצאת ידיעות) שכתב איש-הגולן, אורי הייטנר.

בעשור השני של המאה ה-21 היה מהדוחפים להקמת טורבינות רוח ברמת הגולן, נושא שנוי במחלוקת בקרב תושבי האזור.

ב-2022 יצא לאור בהוצאת כרמל ספרו "פרפר בחושך" - ספר מדע פופולרי העוסק ברמה היסטורית, פילוסופית ומדעית בניסיונות המופרכים לנבא, לתכנן ולעשות את העתיד.
הראל נשוי לציפורה, ולזוג שני בנים ושלוש בנות.

עמדותיו

עריכה

ארץ ישראל השלמה

עריכה

הראל היה מצעירותו איש ארץ ישראל השלמה ותמך בהתנחלות בכל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.[10] הוא התנגד לטענות שאבד הכלח על מדיניות "דונם ועוד דונם"[11] וטען שבניגוד לטענות שנשמעות בתקשורת, הנוער נכון לפעולות התיישבות.[12] הוא קרא להקמת התיישבות תעשייתית כדרך להרחיב את ההתיישבות, וקרא להתיישבות שאינה מתבססת על עבודה שכירה.[13] בספרו "חנן פורת - סיפור חייו", מייחס חגי הוברמן ליהודה הראל תרומה להקמת גוש אמונים ב-1974 בכך שנכח באופן מקרי בישיבה של צעירים (שהפכו בהמשך למייסדי התנועה) ודחף אותם לעשיית צעדים מעשיים, בהשראת תרומתו להקמת היישוב הראשון ברמת הגולן (קיבוץ מרום גולן), שהביא לכינון התנועה.[14]

מבנה הקיבוץ

עריכה

באמצע שנות השמונים, בטרם חלו שינויים משמעותיים באורחות החיים בקיבוצים, יצא הראל עם משנה סדורה שקראה להפרדה תפעולית, חשבונאית ומשפטית בין המשק הכלכלי בקיבוץ הבודד ובין קהילת חברי הקיבוץ. וזאת על מנת לאפשר את ניהול החלק העסקי בקיבוץ על פי עקרונות כלכלת השוק בעוד שבקהילה ימשכו אורחות החיים המושתתים על עקרונות השיתוף והשוויון. באותה עת היו הדברים בבחינת חזון נועז. עד אמצע העשור הראשון של המאה ה-21 עברו קיבוצים רבים בישראל להתנהלות המבוססת במידה רבה על עקרונות אלו. את משנתו העלה על הכתב בספרו "הקיבוץ החדש" שיצא לאור ב-1993 בהוצאת כתר.

ב-2010 יצא לאור בהוצאת כרמל ספרו "להפריט", המנתח את הסיבות לכישלונן של האידאולוגיות הגדולות במאה ה-20 בכלל ולזה של "החלום הקיבוצי" בפרט, לדעתו, וקורא להליכה לכיוון עקרונות השוק החופשי והיד הנעלמה.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יהודה הראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אהרן דולב, איגוד המשתמשים בגבול הסורי, מעריב, 17 בנובמבר 1967
  2. ^ שרון חוזר, דבר, 3 במרץ 1977
  3. ^ מתנגדי האיחוד עם מפא"י באחה"ע מסבירים עמדתם, דבר, 4 במאי 1967
  4. ^ קיבוץ מרום גולן - בכור ישובי הרמה, דבר, 1 באוגוסט 1972
  5. ^ בני קיבוצים ומתנדבים הקימו אכסניה בקוניטרה, דבר, 18 באוקטובר 1967
  6. ^ שלום על הרמה, דבר, 10 בנובמבר 1967
  7. ^ אהרן דולב, ילדים ובניינים במרום גולן, מעריב, 27 במרץ 1970
  8. ^ ואלו זוכי פרס מוסקוביץ' הפרס שנוסד על ידי ד"ר ארווינג וצ'רנה מוסקוביץ' יוענק השנה לרב בנימין (בני) אלון, לקרוליין גליק וליהודה הראל, ערוץ 7, 13 באפריל 2016
  9. ^ ירדן צור, יהודה הראל, מראשי ההתיישבות ברמת הגולן, זכה בפרס ישראל לחקלאות והתיישבות, באתר הארץ, 19 במרץ 2018
  10. ^ רשות הדיבור למתנחלים, מעריב, 4 באפריל 1969
  11. ^ יהודה הראל, פגז מהעורף, מעריב, 12 ביולי 1970
  12. ^ מאיר הראובני, רוסים אנגלוסכסים ושמניסטים ביישוב הראשון שהתנחל בגולן, מעריב, 29 במרץ 1972
  13. ^ עוד הצעה למצע, דבר, 19 באוגוסט 1973
  14. ^ חגי הוברמן, "חנן פורת - סיפור חייו", ידיעות ספרים, 2013, עמ' 78