פתיחת התפריט הראשי

יהודה ליב קרינסקי

רב בלרוסי

הרב יהודה ליב קרינסקי מחבר ספרים, איש עסקים ופילנתרופ בלרוסי יליד המאה ה-19. מחבר "מחוקקי יהודה", פירוש לפירוש האבן עזרא על התורה.

ביוגרפיהעריכה

אביו, יצחק, ככל הנראה התגורר במינסק. שנת לידתו אינה ידועה, אך אביו נפטר ב-1853, כך שנולד לא יאוחר משנת 1854. תקופה מסוימת חי בסלוצק, ושם הרויח את הונו מסחר בעצים. לאחר מכן חזר למינסק שם החל את עבודתו על חיבורו - "מחוקקי יהודה".

מחוקקי יהודהעריכה

חיבורו הגדול של הרב קרינסקי הוא ספר מחוקקי יהודה, פירוש על רבי אברהם אבן עזרא, הנחלק לשני חלקים: שם האחד יהל אור אשר בו ביאר הכוונה הפשוטה בדברי הראב"ע; ושם השני קרני אור אשר בו הביא דעות החולקים על הראב"ע, ולפעמים הוא הגין על הראב"ע, גם ביאר כמה דברים הצריכים אריכות יותר. הפירושים האלו נדפסים גם כן עם מקורי רש"י, וגם פירוש מנחת יהודה על רש"י בחומשים ויקרא, במדבר, דברים. בתחילת חומש בראשית הדפיס גם כן תולדות המחבר הראב"ע. אף יש פירוש על הראב"ע בג' מהחמש מגילות ונמצא בסוף הספר.

החיבור התקבל בביקורות שליליות בעולם האקדמי. עוד ב-1907 פרסם דוד הרצוג ב-Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft (כתב העת של החברה הגרמנית למזרחנות) ביקורת שלילית לפירוש. שנים לאחר מכן, ב-1990, במהדורה מדעית לפירוש האבן עזרא לפרק הראשון של בראשית, העיר אריה (לאו) פריס (Leo Prijs) כי פירושו של קרינסקי לא מושלם ומטעה, תוך ציטוט ביקורתו של הרצוג.

עם זאת, למרות הביקורות על קרינסקי ואיכות עבודתו, נותר הפירוש כפירוש נרחב ומקיף על פירוש האבן עזרא, מפעל שרק מעטים באקדמיה הצליחו להגשימו. פירושו של אשר ויזר על האבן עזרא נשאר מצומצם ולא נרחב, ואילו פרשנים נרחבים יותר הקיפו רק מעט מן החומר (כמו עבודתו של פריס העוסקת רק בפרק הראשון של בראשית).

קשריו עם תנועת ההשכלהעריכה

בספרו מרבה קרינסקי לציין לכתבי חכמי תנועת ההשכלה: שד"ל, גרץ ובמיוחד משה מנדלסון, מה שמעלה את השאלה על מידת קשריו והשתייכותו לתנועת ההשכלה. עצם העיסוק הנרחב בפירוש האבן-עזרא מרמז על השתייכותו לתנועה, מכיוון שהפירוש לא היה כה פופולרי באזורו ובתקופתו של קרינסקי, למעט בחוגי ההשכלה. האבן-עזרא מרבה לעסוק בדקדוק ובבחינה כמו-מדעית של החומש.

בהסכמתו של רבי אליעזר רבינוביץ', רב העיר מינסק, המודפסת בתחילת הפירוש לחומש בראשית, נאמר כי המחבר הוא "מופלג בתורה ויראת שמים", דבר המעיד כי המחבר היה שומר מצוות. הדבר מציב אותו בענף הדתי של תנועת ההשכלה. הדבר מתבטא גם בהסכמות שניתנו לפירוש לחומש שמות: הסכמות מאברהם אליהו הרכבי, שמואל אברהם פוזננסקי ואברהם ברלינר (כולם משכילים דתיים).

במהדורה מחודשת משנת 1989, הושמטו הסכמות חכמי ההשכלה כליל, והושארו רק הסכמות הרבנים החרדיים.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה