יהודה לייב אורליאן
הרב יהודה לייב אורליאן (כ"ב באדר א' תר"ס, 21 בפברואר 1900 – סוף תשרי תש"ד, סוף אוקטובר 1943) היה מחנך ונשיא פועלי אגודת ישראל בפולין.
 | |
| לידה |
1900 כ"ב באדר א' תר"ס  |
|---|---|
| נרצח |
1943 (בגיל 43 בערך) תשרי תש"ד |
| תקופת הפעילות |
?–1943 |
| השתייכות | רבני פולין |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, מחשבה, חסידות, השקפה, אמונה, מוסר, חינוך |
| רבותיו | ר' אברהם מרדכי אלתר |
| תלמידיו | תלמידות בית ספר "בית יעקב" בוורשה |
| חיבוריו | "בעיות חינוך: זרמים ושיטות", חוברות עזר יהדות לחודשי השנה לפי כתביו, "לשבעים ולרעבים" (תרגום מיידיש של המאמר "צו זאטא און צו הונגעריגע"), "מה זה מוסר?", "גן העדן האבוד" (תרגום של שם המאמר "דער פארש וואונדענער גן עדן" שלא יצא בעברית) |
  | |
קורות חיים
עריכהעד השואה
עריכהנולד ליחזקאל ורחל ממשפחת חסידי גור ובילדותו למד בשטיבל של גור ונעשה לחסיד נאמן של ר' אברהם מרדכי אלתר. לאחר נישואיו עסק במסחר, אך קבע עתים לתורה והרבה לעסוק בספרי המחשבה של הרמב"ם וספרי מנהיגי היהדות החרדית בגרמניה, הרש"ר הירש והרב ד"ר יצחק ברויאר.
במהרה התפרסם כנואם מעולה בכנסים של "שלומי אמוני ישראל" שהפכה בהמשך לאגודת ישראל. גם פרסם חוברות ומאמרים ביידיש. היה ממייסדי "פועלי אגודת ישראל" וכיהן כנשיאה הראשון בשנים תרפ"ב-תרצ"ב (1922-1932). בנוסף שימש זמן מה מנהל בית ספר בית יעקב בוורשה. הוא החליט להקדיש את כל זמנו לחינוך. בתרצ"ה (1935) מונה למנהל סמינר "בית יעקב" בקרקוב לאחר פטירת שרה שנירר, מייסדת רשת בתי הספר "בית יעקב". היה עבור תלמידותיו גם מורה דרך לחיים והן התייעצו עמו גם בענייניהן הפרטיים. תלמידותיו שימשו כמורות בכל רחבי פולין והשפעתן החינוכית הייתה גדולה בכל הקהילות שבהן חינכו ולימדו עד השואה.
בשואה
עריכהבפרוץ המלחמה היו שערי בית הספר נעולים בגלל חופשת הקיץ, והם לא נפתחו יותר. ר' משה פרידמן מבויאן-קראקא הקים קרן מיוחדת שסייעה לרב אורליאן להמשיך בפעילות החינוכית. הרב אורליאן המשיך ללמד תנ"ך ושאר מקצועות היהדות בסיוע הקרן וגם בסיוע הרב יוסף ביגון, וחידש את הקשר עם מורות "בית יעקב" בכל רחבי פולין. הרב אורליאן הדריך את תלמידותיו ואף שלח להן שיעורים בכתב שסייעו בעבודתן.
בטבת ת"ש (ינואר 1940) הוכה קשות בידי הגרמנים תוך כדי חיפוש בביתו. בעקבות זאת החליט לעזוב את העיר ועזב לוורשה כשרוב משפחתו עברה לעיירה ונגרוב במחוז לובלין.
בקיץ תש"ב (1942) התקיים כנס חרום של רבנים בגטו ורשה בביתו של הרב שמשון שטוקהמר בעקבות גירוש יהודי לובלין והשמדת היהודים בטרבלינקה ומיידנק. בכנס השתתפו בנוסף אליו ולרב שטוקהמר, גם הרב מנחם זמבה הרב שמחה טרייסטמן ועוד. בגטו ורשה היה קשור גם לרב זמבה.
הרב אורליאן ארגן עם חבריו חמישה בתי ספר של "בית יעקב" כשהוא מפקח עליהם ומשמש כמנהל של שניים. כן ארגן שיעורים לתלמידותיו לשעבר שעבדו כמורות. הוא ענה לשאלות אמוניות ושאלות אחרות בענייני השעה שהופנו אליו על ידיהן.
בחצי הראשון של חודש אב תש"ב (החצי השני של חודש יולי 1942) החלו הנאצים בגירוש יהודי וורשה להשמדה. לדירות הנטושות נכנסו יהודים שזלזלו בספרי הקודש, ואף זרקו ושרפו חלק מהם. יצחק גוטרמן הזדעזע ממעשים אלו וביוזמתו ארגן היודנראט אנשי רוח שיאספו את הספרים הזרוקים ובראשם עמד פרופ' מאיר בלבן. גם הרב אורליאן השתתף באיסוף הספרים.
עובדת היותו פקיד הארכיון של הקהילה עזרה לו להיות מאלו שבינתיים ניצלו מהשמדה, אך רעייתו וחמישה מששת ילדיו נרצחו בוונגרוב. בת אחת הייתה איתו בוורשה.
בשמחת תורה תש"ג (3 באוקטובר 1942) התאספו מעט מן היהודים שנותרו בגטו ורשה לתפילות החג בביתו של הרב זמבה, כשהרב אורליאן בין המתפללים. בריקודים עם ספרי התורה הבחין הרב אורליאן בילד בן 12. הרב אורליאן התרגש מאוד לראות את הילד, כיוון שאז היה נדיר לראות ילדים בגטו, והוא תפס בידי הילד לריקוד עם ספר התורה שבידו וקרא: "יהודי צעיר עם התורה הקדושה!"
היה ניסיון להצלתו באדר א' תש"ג (פברואר 1943): תלמידה שלו לשעבר שהתגוררה בשווייץ שלחה בעבורו אשרת הגירה של פרגוואי. בד' בסיוון תש"ג (7 ביוני 1943), אכן נשלח כנתין חוץ לברגן-בלזן. גם במחנה זה המשיך ללמוד וללמד תנ"ך ויהדות, והביע חרטה על כך שלא פעל מספיק לעלייה לארץ ישראל. במשך זמן מה הייתה תקווה שהוא יינצל כנתין פראגוואי עם כל בעלי האשרות הנוספים, אך פרגוואי הודיעה כי היא אינה מכירה בבעלי הדרכונים כנתינים שלה. משום כך נשלח הרב בשמחת תורה תש"ד (21 באוקטובר 1943) עם כל שאר בעלי הדרכונים למחנה ברגנוי ומאז לא נודע מה עלה בגורלו.
חיבוריו
עריכה- בעיות חינוך: זרמים ושיטות, ירושלים תש"ך (יצא גם בדפוס צילום, הוצאת "ספרים תורניים, ירושלים תשמ"ד).
- חוברות עזר יהדות לחודשי השנה לפי כתביו - יצאו שלושה כרכים יחד בהוצאת מרכז החינוך העצמאי, ירושלים תש"ל על חודשי מרחשוון, כסלו וטבת-שבט. "ארגון מרות וגננות בית יעקב בישראל" הוציא את החוברות על אלול-תשרי, תל אביב תש"ך; ואת החוברת על חודש חשוון, תל אביב תשכ"ו.
- לשבעים ולרעבים - מאמר על הבעיה החברתית לאור היהדות שתורגם מיידיש (צו זאטע און צו הונגעריגע) בידי משה שנפלד ויצא בעברית פעמיים בהוצאת "נצח": תל אביב תש"ד כספר י"ד בסדרת "ספרי נצח" וספר ג' בסדרת המשנה "דברי עיון ומחשבה" ותשט"ו במהדורה שנייה של חיבור זה בלבד.
- מה זה מוסר?, "מרכז בית יעקב בארץ ישראל - מכון בית יעקב למורות - המחלקה לייעוץ והדרכה חנוכית", ירושלים תשכ"ח.
- גן העדן האבוד - נכתב ביידיש בשם דער פארש וואונדענער גן עדן.
לקריאה נוספת
עריכה- הרב יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף קדושי ת"ש-תש"ה א', ניו יורק תשט"ז (1957)
- הלל זיידמן, אישים שהכרתי, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ל (1970)
- אסתר פרבשטין, בסתר רעם : הלכה, הגות, ומנהיגות בימי השואה (ע"פ מפתח שמות), מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ח (2008 - מהדורה שנייה)
קישורים חיצוניים
עריכה- על הרב אורליאן, באתר "זכור"
- ל. פיינגולד, מגיא ההריגה, הצופה, 8 במרץ 1946
- ערכה של שירה, מתורתו של הרב אורליאן, באתר "תורתך לא שכחתי"
- לא בית יעקב שהכרנו
- גרשון גורא, ר' יהודה ליב אורליאן הי"ד, שערים, 1 בפברואר 1957
- מידע על יהודה לייב אורליאן בקטלוג הספרייה הלאומית
יהודה ליב אורליאן (1900-1943), דף שער בספרייה הלאומית
