יהודה מגידוביץ'

אדריכל ישראלי

יהודה מַגִּידוביץ (ט"ו בשבט תרמ"ו, 21 בינואר 1886י"ט בטבת תשכ"א, 5 בינואר 1961) היה אדריכל, ומהנדס העיר תל אביב הראשון.

יהודה מגידוביץ
Yehuda-Magidovich.jpg
לידה 1886
אומן, רוסיה
פטירה 1961 (בגיל 75 בערך)
תל אביב
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1910–1961 (כ־51 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות בית הכנסת הגדול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שלט קרמיקה מצוירת על בניין בית הכנסת מושב זקנים ברחוב אלנבי
אתר הנצחה ליהודה מגידוביץ במדרחוב נחלת בנימין
בתי יהודה מגידוביץ באתר ההנצחה במדרחוב נחלת בנימין

קורות חייםעריכה

יהודה מגידוביץ נולד בשנת 1886 בעיר אוּמן שבפלך קייב, בדרום–מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), לבנימין צבי, כובען, ולרחל, עקרת בית. התחנך ב"חדר". את הכשרתו המקצועית קיבל בבית הספר לאמנות באודסה (19031910). תקופת לימודיו התארכה בעקבות הפרעות התכופות שהתרחשו באותה העת והמהפכות הפוליטיות ברוסיה.

ב-1911 נישא לעטיל לבית פוגל ולזוג נולדו שני בנים, רפאל מגידו ואבשלום מגידוביץ.

עד לעלייתו ארצה עבד מגידוביץ במספר משרדי אדריכלים וקבלנים ברוסיה. בשנת 1919 עלה ארצה עם משפחתו באוניה "רוסלאן" (שבהּ עלו עוד מספר אישים ידועים), והתיישב בתל אביב. הוא התגורר ברח' מוהליבר 23 בבית שאותו תכנן בעצמו ואשר בו גר מ-1922 ועד מותו. הוא התמנה לשמש כמהנדס העיר הראשון של תל אביב הקטנה, תפקיד שבו כיהן בין השנים 19201923, וכן היה חבר ועדת בניין ערים הראשונה בעיר.

בנו של מגידוביץ, המהנדס רפאל מגידו, התיישב בנחלה שרכש האב ברמת גן וכהן בתפקיד מהנדס המועצה המקומית בין השנים 1937–1950. בשנים 1939–1940, בזמן שהשתלם בארצות הברית, החליף אותו אביו בתפקיד זה.[1]

מגידוביץ עסק במקצועו עד שנת 1954, שאז לקה בשבץ. נפטר בתל אביב בחורף 1961 בגיל 75 ונקבר בבית העלמין קריית שאול. הותיר אחריו בנים וצאצאים. בית המשפחה ברח' מוהליבר, שלא היה ברשימת השימור העירונית, נהרס ב-2016 ועל חורבותיו נבנה בית מגורים מודרני.[2]

בשנת 1993 ערך האדריכל גלעד דובשני ספר מקיף, פרי מחקר רחב היקף על פועלו של מגידוביץ ועל תרומתו לעיר תל אביב ולענף הבנייה בארץ. ב-2019 הוקם לזכרו אתר הנצחה במדרחוב נחלת בנימין.

עבודות נבחרותעריכה

עבודות נבחרות ברחוב אלנביעריכה

  • אלנבי 132 דואר אלנבי, 1930
  • אלנבי 124 בית גרנובסקי, 1925
  • אלנבי 118 מלון בן נחום (בית המלון הראשון בתל אביב וכן מבנה הציבור הראשון שבנה מגידוביץ בארץ ישראל), 1921
  • אלנבי 110 בית הכנסת הגדול[3], 1922
  • אלנבי 104 בית הגב' רחל טוב מסה, 1934
  • אלנבי 93 בית ישמעלוף, 1929
  • אלנבי 89 בית כנסת מושב זקנים (עם עיטורי קרמיקה של בצלאל) 1928
  • אלנבי 82 (פינת המדרחוב ברחוב הרמב"ם) בית נתנאל (עבור משפחת נתנאל בנה גם את בניין קולנוע אסתר בכיכר צינה דיזנגוף בשנת 1935), 1934
  • אלנבי 81 בית סגלוב, 1925
  • אלנבי 66 בית ממלוק[4], 1933
  • אלנבי 57 בית הימן, 1929
  • אלנבי 53, 1935
  • אלנבי 51 (פינת רחוב שנקין) - בית גוטגולד, 1935
  • אלנבי 1 הקזינו, 1922

גלריית תמונותעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • גלעד דובשני, אדריכל יהודה מגידוביץ (תצלומים: אברהם חי), תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993.
  • נח בי (בירזובסקי), פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, 1939.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ד"ר ישראל אלדד ויוסף פפר (עורכים), ספר ראשוני רמת-גן, הוצאת עירית רמת גן, דפוס פלאי, 1965, עמ' 203
  2. ^ "הארץ", 28.6.2016
  3. ^ מיכאל יעקובסון, 100 שנים של בדידות: עלייתו ונפילתו של בית הכנסת הגדול בת"א, באתר Xnet‏, 12 בספטמבר 2013
  4. ^ בית ממלוק – אלנבי 66, באתר lotus-real.com