יהודה פוקס (שחקן)

שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי

יהודה פוקס (15 בנובמבר 191910 באוקטובר 2010) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי.

יהודה פוקס
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 15 בנובמבר 1919
טרנסילבניה, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוקטובר 2010 (בגיל 90)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19502010 (כ־60 שנה)
צאצאים עפרה פוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית זיכרון על ביתו של יהודה פוקס בתל אביב
יהודה פוקס ואליעזר יונג בדמויות הראשיות ב"הזמרת בעלת הקרחת" בתיאטרון זירה, 1957

ביוגרפיה

עריכה

פוקס נולד בטרנסילבניה שברומניה, שם גדל, למד, היה חבר בתנועת דרור, מטעמה יצא להכשרה חלוצית, והכיר את אשתו מינה, מעצבת תלבושות. ב-1940 עלה הזוג לארץ ישראל והתיישבו בקיבוץ בית אורן, שם למד מוזיקה ודרמה, ניצח על מקהלה וניהל חוג למשחק. פוקס היה פעיל גם בארגון "ההגנה" כסגן מפקד אזור יערות הכרמל ושימש שוטר מוסף זמני במשטרה הבריטית. בקום המדינה התגייס לצה"ל, שירת כקצין תרבות וסעד ולאחר מכן הצטרף ללהקה צבאית וסיים קורס במאים מטעם התנועה הקיבוצית.

שימש כחבר ויושב ראש ועד השחקנים בתיאטרון הקאמרי וחבר המזכירות הארצית של איגוד השחקנים והבמאים בהסתדרות. היה חבר הנהלת תיאטרון הקאמרי וחבר מועצת הנאמנות של התיאטרון, וחבר בוועדת השופטים של מלגות לשחקנים צעירים. היה חבר ב"אשכולות" - החברה לזכויות אמנים מבצעים.

בשנת 2000 הוענק לו אות "יקיר העיר תל אביב-יפו".

קריירה

עריכה

קריירה בתיאטרון

עריכה

בשנת 1950 נמנה עם מייסדי תיאטרון זירה - תיאטרון הפרינג' הראשון בתל אביב, שם שיחק בין השאר בהצגות שביים מיכאל אלמז: "בדלתיים סגורות" מאת ז'אן-פול סארטר שם גילם את גרסון; "מחכים לגודו" מאת סמואל בקט שם גילם את ולדימיר, וגילם את המורה הפרופסור במחזה "השיעור" מאת יונסקו. כמו כן גילם את אביו של הילד הג'ינג'י בהצגה "פרנסוא ראש גזר" מאת ז'ול רנאר בבימויו של גבריאל דגן. זו הייתה הצלחתו הגדולה ביותר של תיאטרון זירה בעיקר בגלל משחקה של שחקנית צעירה בשם שולמית פילין שגילמה את דמותו של הילד הג'ינג'י הנדחה על ידי אימו.[1]

בשנת 1957, לאחר שהופסקה פעילותו של תיאטרון זירה, עבר פוקס לשחק בתיאטרון הקאמרי בו גילם למעלה מ-70 תפקידים, בין השאר בהצגות:

ב-1961 השתתף בהצגה "סיפור גן החיות" שכתב אדוארד אלבי וביים זלמן לביוש, וגילם את זרח בהצגה מאת נתן אלתרמן שביים גרשון פלוטקין "כנרת כנרת". ב-1963 השתתף בהצגה "גיבור היום" שביים שמואל בונים ובהצגה מאת ג'ורג' ברנרד שו שביים שמואל בונים "המיליונרית". ב-1964 השתתף בהצגה "המהפכה והתרנגולת" שכתב וביים נסים אלוני. ב-1965 השתתף בהצגה "פרשת אופנהיימר" שביים לאונרד שך. ב-1966 גילם את פולוניוס בהצגה מאת שייקספיר שביים אברהם שלונסקי "המלט". ב-1968 השתתף בהצגה מאת ארתור מילר שביים לאונרד שך "המחיר".

ב-1971 השתתף בהצגה "ביוגרפיה" מאת מקס פריש בבימויו של לאופולד לינדטברג. ב-1972 השתתף במחזה "אלופי העונה" מאת ג'ייסון מילר בבימויו של היי קיילוס. ב-1976 גילם את קוליגין בהצגה מאת אנטון צ'כוב שביים פיטר ג'יימס "שלוש אחיות". ב-1977 גילם את קסיוס בהצגה מאת שייקספיר שביים פיטר ג'יימס "יוליוס קיסר". ב-1978 גילם את הפרופסור בהצגה שביים לאופולד לינדטברג "הדוד וניה".

ב-1980 שיחק בהצגה "החתונה" מאת ברטולט ברכט בבימויו של עמרי ניצן. ב-1981 גילם מנהל קרקס בהצגה שכתב וביים חנוך לוין "יסורי איוב". ב-1983 גילם את אדי בהצגה מאת סיימון גרי "הצלצול האחרון" שביים היי קיילוס. ב-1984 גילם את סם בהצגה מאת הרולד פינטר "הביתה" שביים אילן רונן; את גונזאלו בהצגה מאת שייקספיר "הסערה" שביים אילן רונן וגילם את אסכלוס בהצגה מאת שייקספיר שביים פיטר דיוז "מידה כנגד מידה". ב-1985 גילם את פרוידיגר בהצגה שכתב מוטי לרנר וביים אילן רונן "קסטנר" העוסקת במשפט קסטנר. ב-1989 השתתף בהצגה "הדלפה" מאת מתי גולן שביים אילן רונן.

ב-1992 השתתף בהצגה שכתב שיקספיר וביים עמרי ניצן "ריצ'רד השלישי". ב-1993 השתתף בהצגה שביים עמית גזית "פליישר". ב-1994 גילם את רב המשרתים בהפקה המשותפת לתיאטרון הבימה ותיאטרון הקאמרי "ביקור הגברת הזקנה" שביים עמרי ניצן.

בשנת 2000 השתתף בהצגה "נורה (בית הבובות)" מאת הנריק איבסן שביים אילן רונן.

תפקידו האחרון בתיאטרון היה באוסטריה, בהצגה "קרל מרקס באלג'יר" בתפקיד קרל מרקס.

קריירה בטלוויזיה ובקולנוע

עריכה

ב-1964 גילם את מקבל פני התורמים ליער בסרטו של אפרים קישון "סאלח שבתי" ובסרטו של פוצ'ו "אולי תרדו שם?". ב-1967 גילם את שטיינר בסרטו של קישון "ארבינקא". ב-1968 השתתף בסרט "הבן האובד". ב-1972 השתתף בסרטו של אלפרד שטיינהרדט "סלומוניקו". ב-1973 השתתף בסרטו של יחיאל נאמן "המשכנע בע"מ", והשתתף בסרטו של יונה דאי "אדם". ב-1976 השתתף בסרטו של בועז דוידזון "לופו בניו יורק". ב-1977 גילם את עוזר המלכה בסרט שכתב חנוך לוין וביים ויטק טרץ' "פנטסיה על נושא רומנטי". ב-1981 גילם את אדון יוסף הצבע בסדרת הטלוויזיה "רגע עם דודלי". ב-1984 השתתף בסרטו של ריקי שלח "החורף האחרון". ב-1985 גילם את הרופא בסרטו של עודד קוטלר "רומן בהמשכים". ב-2003 השתתף בסרט "לא בת 17" של יצחק צפל ישורון, בשנת 1985 השתתף כשחקן אורח בפרק בסדרה הקומית של הטלוויזיה החינוכית "קרובים קרובים". בין השנים 19891991 השתתף בסדרת הטלוויזיה "קשר משפחתי". ב-1993 השתתף בסרטו של ענר פרמינגר "גולם במעגל" ובסרט "הירושה" של אמנון רובינשטיין. ב-1995 גילם רופא בסדרת הטלוויזיה "ייסורי אפרים" שביימו ערן ריקליס ויואב צפיר והשתתף בסרטו של אסי דיין "שמיכה חשמלית ושמה משה". בין השנים 19981999 גילם את תרשיש הישיש לצד אקי אבני וסיגל שחמון בשעשועון הטלוויזיה "המבצר" ששודר בטלעד. ב-2005 גילם את וסרמן בסדרת הטלוויזיה "כתב פלילי" וגילם רב בסרטו של ראדו מיכאילאנו "תחיה ותהיה". ב-2006 השתתף בסרטו של אודי אלוני "מחילות". ב-2007 גילם רב בסרטו של אורי פסטר "מלך של קבצנים".

בגרמניה שיחק בין היתר בסרטי טלוויזיה: "השולחן" ו"שלום דויטשלנד", וב-1982 גילם את ד"ר לנדאו בסרט טלוויזיה בשם "אישה ושמה גולדה" בה כיכבה אינגריד ברגמן בתור גולדה מאיר.

חיים פרטיים

עריכה

ב-2009 שבר את רגלו לאחר צפייה בהצגה בתיאטרון הקאמרי ומאז בריאותו התרופפה.[2] ביוני 2010 נפטרה מינה אשתו. לאחר מות אשתו חלה בדיכאון, הפסיק לאכול ומצבו התדרדר עוד יותר. נפטר בתל אביב ב-10 באוקטובר 2010, חודש לפני יום הולדתו ה-91, ונקבר בבית העלמין ירקון.

לזוג שתי בנות: הזמרת עפרה פוקס (אלמנתו של הפזמונאי אהוד מנור) והשחקנית עדנה פוקס.

במסגרת המיזם להנצחת אמנים ואנשי במה בתל אביב נקבעה לוחית זיכרון על ביתו ברחוב בזל 44.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יהודה פוקס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "כוכב נולד", מעריב, 13 בינואר 1957 - שולמית פילין בפרנסוא ראש גזר בתיאטרון זירה
  2. ^ ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, מת יהודה פוקס, מוותיקי שחקני הקאמרי, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2010