יהודה פרוס

מאנשי העלייה השנייה ומראשוני ארגון השומר

יהודה פּרוס (5 בינואר 1890 - 16 באוגוסט 1965) היה מאנשי העלייה השנייה ומראשוני ארגון השומר. שמר במושבות הגליל, חדרה ומושבות יהודה והיה עסקן ציבור ופעיל ביטחוני בראשון לציון.

יהודה פרוס
אנשי השומר בכפר גלעדי. משמאל לימין: מאיר חזנוביץ', יהודה פרוס (פרוסקורובסקי), יוסף נחמני, גד אביגדורוב, צבי בקר, ישראל גלעדי ויצחק נדב
אנשי השומר בכפר גלעדי. משמאל לימין: מאיר חזנוביץ', יהודה פרוס (פרוסקורובסקי), יוסף נחמני, גד אביגדורוב, צבי בקר, ישראל גלעדי ויצחק נדב
לידה 5 בינואר 1890
אודסה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוגוסט 1965 (בגיל 75)
ראשון לציון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה יהודה פרוסקורובסקי
מקום קבורה חלקת השומר בבית הקברות כפר גלעדי
תאריך עלייה 1908
מקום מגורים ראשון לציון
פעילות בולטת ארגון השומר
הוועד החקלאי
כופר היישוב
מקצוע שומר
איכר
תפקיד יו"ר הוועד החקלאי בראשון לציון
חבר הוועד המקומי בראשון לציון של מגבית כופר היישוב
בת זוג זהבה פרוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

יהודה פרוס נולד ב-1890 באודסה שברוסיה בשם יהודה פרוסקורוב לאהרון ונחמה פרוסקורוב. ב-1905 נחשף ל"קול קורא" שפרסם יוסף ויתקין שקרא ליהודים בגולה לעלות ארצה. פרוס התלהב מהאגרת וב-1908 עלה ארצה במסגרת העלייה השנייה.

פרוס עלה לגליל וב-1909 הצטרף לארגון השומר והיה בין ראשוני השומרים שהתקבלו לעבודת שמירה במושבה סג'רה (בין השאר יחד עם מנדל פורטוגלי ודב שוייגר). בהמשך עבר פרוס לשמור ביבנאל. לפני מלחמת העולם הראשונה עבר לשמור בחדרה ובהמשך שמר במושבות הדרום.

ב-1913 היה שותף להקמת מושב אנשי "השומר", תל עדשים.

ב-1914 התיישב בראשון לציון והחל לשמור במושבה ובבאר יעקב. ב-1917, לאחר חשיפת ארגון ניל"י, החלו הטורקים לחפש ולאסור את אנשי "השומר" ופרוס שחשש לענישת בני משפחתו אם יסתתר הסגיר את עצמו לשלטונות. תחילה ישב בכלא ברמלה, אחר כך בירושלים בהמשך הועבר לבית כלא בדמשק ובסופו של דבר נכלא בבית סוהר טורקי ליד העיר ארזורום בטורקיה. בדמשק ובטורקיה נכלא עם עוד מספר מאנשי "השומר" וחברי ניל"י. לאחר כשהה בכלא הצליח פרוס לברוח ונדד לטביליסי שם פגש בחבר "השומר" צבי ניסנוב שהוגלה לטורקיה בגלל פעילותו הביטחונית. השניים עברו לאודסה וב-1918, עם סיום המלחמה, הגיעו לאיסטנבול משם הפליגה ספינה צרפתית שהחזירה שבויים וגולים לארץ ישראל.

עם חזרתו מהשבי החל פרוס לעסוק בחקלאות. ב-1923 נסע לעבוד במלבורן שבאוסטרליה משם חזר ב-1933 והמשיך לעסוק החקלאות בראשון לציון וכן מילא שורה של תפקידים ציבוריים כשבין השאר שימש כיו"ר הוועד החקלאי בראשון לציון[1], חבר הוועד המקומי של "כופר היישוב", חבר במועצת המקומית של ראשון לציון[2] וחבר במועצת "המשמר האזרחי"[3]

משפחתו

עריכה

בתחילת 1915 נישא פרוס, בראשון לציון, לזהבה טופורובסקי (ילידת 1896), בתו של אחד מייסדי המושבה יצחק ליב טופורובסקי[4]. זהבה עסקה בניהול גן ילדים בראשון לציון. פרוס נפטר ב-1965, לאחר מחלה קשה, והובא למנוחות בחלקת השומר בבית העלמין של כפר גלעדי[5][6][7][8]. זהבה נפטרה ב-1968 ונקברה לצידו.

הנצחתו

עריכה

לאחר פטירתו הקימה רעייתו זהבה קרן מלגות להנצחת שמו של בעלה עבור תלמידי בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה