פתיחת התפריט הראשי

יהודה רוֹת (23 ביולי 190810 במאי 1990) נחשב לאחד מאבות המחקר הארכאולוגי הפרהיסטורי במדינת ישראל. הקים את המוזיאון לתרבות הירמוכית בקיבוץ שער הגולן, שלאחר פטירתו נקרא על שמו.

יהודה רות
יהודה רות תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 23 ביולי 1908 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 במאי 1990 (בגיל 81) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע ארכאולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

נולד בעיירה נוֹבֶה זַמקי (בעת הולדתו בתחומי ממלכת הונגריה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, בעקבות מלחמת העולם הראשונה בצ'כוסלובקיה; כיום בסלובקיה) במשפחה יהודית בת חמישה ילדים, בנם של הלה ויעקב רות. אביו שימש מנהל בית הספר היהודי בעיירה ואמו הייתה פעילה בקהילה היהודית. למד ארכיטקטורה, אבל לא סיים את לימודיו. בשנת 1931 עלה לארץ ישראל, מספר חודשים לאחר אחותו הצעירה, מרים רות. בשנת 1937 נמנו השניים עם מייסדי קיבוץ שער הגולן.

בשנת 1941, בעת שחפר באזור בריכות הדגים של הקיבוץ, גילה באקראי אתר ארכאולוגי מהתקופה הנאוליתית. הוא אסף בשדות הקיבוץ כלי צור, צלמיות וחרסים. בשנת 1943 ביקרה במקום משלחת בראשות משה שטקליס שקבעה שמדובר באתר ארכאולוגי חשוב ביותר.

במלחמת השחרור נפצע בקרב על הגנת צמח, לאחר שהחלים סייע בשיקום הקיבוץ.

בין השנים 19491952 היה עוזרו של הארכאולוג משה שטקליס אשר חפר את האתר אותו גילה. בחפירות אלה הוגדרה התרבות שנמצאה כתרבות ארכאולוגית חדשה שנקראה התרבות הירמוכית.

רות הקים בשנת 1947 וניהל את המדור לידיעת הארץ בהסתדרות, ואחר מכן בקיבוץ הארצי. היה ממיסדי מכון אבשלום ונימנה על מנהליו. ערך במשך 25 שנים את המדור "במולדת" בעיתון על המשמר, שהיה המדור הראשון לידיעת הארץ בעיתונות הישראלית., וכן כתב את מדור "מגנזי קדומים" במשמר לילדים. לאחר מלחמת ששת הימים הקדיש את כל זמנו לחקר שרידי התרבויות הארכאולוגיות בדרום רמת הגולן. את ממצאיו העביר למוזיאון ארץ ישראל שבתל אביב. ממצאיו מוצגים במסגרת "מרכז אדם ועמלו".

בשנת 1986 הוענק לו על ידי המועצה האזורית עמק הירדן פרס הוקרה "על הקמת המוזיאון הפרהיסטורי".

במסגרת פעילותו לחקר התרבויות, הקים בשנת 1950 את המוזיאון וניהל אותו במשך 40 שנים.

מפרסומיועריכה

  • אסמי תבואה פריהיסטוריים בארץ,‬ תל אביב : המכון לידיעת הארץ והעם ע"ש ח’ אבשלום, תשכ"ו [צ"ל תשכ"ט] 1969
  • חרשי הברזל בגולן הדרומי,‬ תל אביב: הוצאת מוזיאון הארץ, תשמ"ד 1984
  • מגילות ים המלח, מרחביה: הוצאת הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1957 ‬
  • מצרים,‬ תל אביב 1981
  • סקר הגולן הדרומי, תל אביב: הוצאת מוזיאון הארץ, 1984
  • תולדות המגל בארץ ישראל, תל אביב : המכון לידיעת הארץ והעם על שם ח’ אבשלום, תשכ"ז 1967
  • מוצא האדם ועליתו : מאמרים בפלאונטולוגיה של האדם, תל אביב : המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית, תשל"ט ‬

ספרים שערךעריכה

  • עם שמואל אביצור, ופנחס פורת, מיתקני אפיה וכליהם, תל אביב : המכון לידיעת הארץ והעם ע"ש ח. אבשלום, תשל"א 1971
  • מתמול והיום : פרקים בידיעת הארץ,‬ מרחביה : הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1958
  • עם שמעון דר,‫ שומרון : לקט מאמרים ומקורות,‬ תל אביב: המדור לידיעת הארץ בתנועה הקבוצית, תשל"א 1971

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה