ויקיפדיה

ישראלים יוצאי אתיופיה

יהודים שהגיעו מאתיופיה למדינת ישראל, וצאצאיהם
(הופנה מהדף יהודים ישראלים יוצאי אתיופיה)

ישראלים יוצאי אתיופיה, המכונים גם בני העדה האתיופית, הם אזרחי מדינת ישראל מיהדות אתיופיה, שעלו לישראל או שמוצא משפחתם מאתיופיה.

ישראלים יוצאי אתיופיה
שורה עליונה (מימין לשמאל): פנינה תמנו · שלמה מולה · טהוניה רובל שורה אמצעית (מימין לשמאל): חגית יאסו · אסתר רדא · אבטה בריהון שורה תחתונה (מימין לשמאל): ברוך דגו · טיטי איינאו · ברהנו טגניה
שורה עליונה (מימין לשמאל): פנינה תמנו · שלמה מולה · טהוניה רובל
שורה אמצעית (מימין לשמאל): חגית יאסו · אסתר רדא · אבטה בריהון
שורה תחתונה (מימין לשמאל): ברוך דגו · טיטי איינאו · ברהנו טגניה
שורה עליונה (מימין לשמאל): פנינה תמנו · שלמה מולה · טהוניה רובל
שורה אמצעית (מימין לשמאל): חגית יאסו · אסתר רדא · אבטה בריהון
שורה תחתונה (מימין לשמאל): ברוך דגו · טיטי איינאו · ברהנו טגניה
אוכלוסייה
168,800 (2022)[1]
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים

1.71% מכלל אוכלוסיית ישראלישראל ישראל:

מרכז 37% • דרום 26% • חיפה 14% • ירושלים 8% • תל אביב 6% • צפון 7% • יהודה ושומרון 2%
שפות
עברית • אמהרית • תגרית • געז
דת
יהדות (היימנות • רבניות)

עליית ביתא ישראל למדינת ישראל החלה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, תחילה כבודדים בצורה בלתי־חוקית, ומשנת 1977 בצורה חוקית. כמחצית העולים עלו לישראל במסגרת שני גלי עלייה משמעותיים – "מבצע אחים" בשנים 1979–1990 ו"מבצע שלמה" במאי 1991. לאחר מכן עלו לישראל יהודי קווארה וצאצאי יהודים שכונו בישראל "פלאשמורה". לפי החלטה 716 של ממשלת ישראל מנובמבר 2015, היתה אמורה העלייה המאורגנת מאתיופיה להסתיים עד סוף שנת 2020.[2]

על פי הלמ"ס נכון לסוף שנת 2022, מנתה אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל כ־168.8 אלף נפש (המהווים כ־1.71% מכלל אוכלוסיית מדינת ישראל)[3] – מהם כ־92.1 אלף ילידי אתיופיה שעלו לישראל, והיתר, כ־76.8 אלף צברים שהוריהם נולדו באתיופיה.[4]

מינוח עריכה

  ערך מורחב – ביתא ישראל (מינוח)

שמה המסורתי והרשמי של הקהילה היהודית באתיופיה היה ביתא ישראל (געז: "ቤተ እስራኤል", "בֵּתא אִשׂרַאֶל"). לפי המסורת מקור הכינוי במאה ה-4 והוצמד לקהילה כאשר אנשיה סירבו להתנצר, בתקופה בה קיבלה ממלכת אקסום את הנצרות.

כינוי הגנאי "פלאשה" (רבים: "פלאשים"), שמשמעו באמהרית "גולים", נטבע לראשונה בצו שהוציא יסחק הראשון, קיסר אתיופיה.

היסטוריה עריכה

מבצע משה ומבצע שלמה להעלאת יהדות אתיופיה עריכה

  ערך מורחב – עליית ביתא ישראל
 
עולים מאתיופיה יורדים ממטוס תובלה של חיל האוויר הישראלי במסגרת מבצע שלמה, 25 במאי 1991

עם קום מדינת ישראל בחנה הממשלה את העלאת הקהילה, אך דחתה זאת בנימוקים של אי-דחיפות והבדלים תרבותיים. בתקופה זו הגיעו מספר משפחות מביתא ישראל וכן משפחות מעורבות שחיו במחוז בגמדר ובאריתריאה. עד תחילת שנות ה-70 עלו מאתיופיה רק יהודים בודדים, חלקם בלא שקיבלו אשרות עלייה לישראל.[5] עם התגברות זרם העולים פעל משרד הפנים לגירוש המגיעים שלא כחוק. באמצע שנות ה-70 חל שינוי במדיניות ישראל – והחלה עלייה רשמית של יהודים על פי חוק השבות. השינוי הושפע גם מפסיקתו של הרב עובדיה יוסף שפסק כי ביתא ישראל יהודים ויש לעלותם מיד. לאחר המהפך ב-1977 החליט ראש הממשלה מנחם בגין על הגברת העלייה מאתיופיה והמוסד הפעיל את מבצע אחים להעלאת יהודים מאתיופיה דרך סודאן. במקביל הועלו בדרכים שונות יהודים ישירות מאתיופיה. עד לתחילת מבצע משה עלו לישראל כ-5,000 יהודים מאתיופיה. בהמשך הגיעו רוב יהודי אתיופיה לישראל במבצע משה ומבצע שלמה. משנת 1993 הועלו גם בני הפלאשמורה לישראל.

הקליטה בישראל עריכה

 
ראש אגף כוח האדם בצה"ל אלוף גיל רגב לאחר שנשא נאום בטכניון שבחיפה בפתיחת מכינה קדם-צבאית שבה השתתפו 41 תלמידים יוצאי אתיופיה, 2002

על מנת להיערך לקליטתם של עשרות אלפי חברי קהילת ביתא ישראל, מדינת ישראל הכינה שתי תוכניות אב. תוכנית האב הראשונה הוכנה בשנת 1985, עם הגעת עולי מבצע משה. תוכנית האב השנייה הוכנה בעקבות מבצע שלמה בשנת 1991. תוכנית האב הראשונה הכילה תוכנית מורכבת ומפורטת. אשר כיסתה נושאים שונים כגון דיור, חינוך, תעסוקה, לצד מדיניות הנוגעת לקבוצות מסוימות בקרב העדה, בהם נשים, בני נוער, ומשפחות חד הוריות.

בין השנים 1995–2005 נמשכה מגמת השיפור ברמת ההשכלה של יוצאי אתיופיה ועלה שיעור הזכאות לתעודת בגרות איכותית (העומדת בדרישות הקבלה לאוניברסיטאות). שיעור התעסוקה של נשים עלה באופן ניכר מ-22.8% בשנת 1995 ל-50.5% בשנת 2006. שכרן לשעת עבודה נמוך ב-61% לעומת כלל הנשים היהודיות. העולים מאתיופיה דווחו על רמה נמוכה יחסית של בדידות, הן בהשוואה לעולים ממדינות אחרות והן בהשוואה לילידי ישראל. מנגד, בסקר משנת 2007 דיווחו כארבעים אחוז מהנשאלים בקרב עולים מאתיופיה על תחושה ש"אין על מי לסמוך", לעומת 4-16% בקרב ילידי ישראל וארצות אחרות. 82% מהנשאלים בקרב העולים מאתיופיה השיבו כי הם מרגישים בבית בישראל, שיעור גבוה בהשוואה לעולים מארצות אחרות, וכך גם שיעור העולים מאתיופיה המגדירים עצמם יהודים. כמו כן, מבין שבע קבוצות העולים שנבחנו, העולים מאתיופיה היו הבטוחים ביותר בכוונתם להישאר בישראל (77%) ובציפייה לשיפור באיכות חייהם בארץ (85%).[6] בנוסף לכך נמצא כי אחוז הגיוס בקרב יהודים יוצאי אתיופיה גבוה מזה של ילידי הארץ (90%). עם זאת, אחד מכל שישה מתגייסים מבני העדה נשלח במהלך שרותו לכלא הצבאי, נתון חריג בהשוואה לשאר האוכלוסיות המשרתות בצה"ל.[7]

קשיי הסתגלות וביקורת על תהליך הקליטה עריכה

עלייתם של יהודי אתיופיה לישראל היא הפעם הראשונה שקבוצה גדולה מאפריקה שמדרום לסהרה מנסה להשתלב בחברה הישראלית, והיא גם מהווה נקודת מעבר בתהליך היווצרות הזהות של יוצאי אתיופיה בישראל. באופן מסורתי, יהודי אתיופיה לא תפסו את עצמם כשחורים (המונח המערבי לאנשי כהי עור); רק במפגש שלהם עם החברה הישראלית הם 'הפכו' לשחורים דבר שדרש הסתגלות למרכיב הזהות החדש.[8]

החיים בישראל גרמו לרבים מקרב העולים החדשים בתחילה לחוות הלם תרבות. רבים מעולי ביתא ישראל, במיוחד אלה שהגיעו מכפרים נידחים באתיופיה, מעולם לא השתמשו במוצרי חשמל והיתקלות ראשונה בהם דרשה תקופת הסתגלות. בנוסף, ההסתגלות למטבח הישראלי הייתה קשה במיוחד עבור חלק גדול מהעולים בתחילה.

ככלל, האינטגרציה של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית הייתה קשה מאוד עבור רבים מהעולים החדשים. כמו כן, בעת העלייה משפחות מורחבות רבות פוצלו בין מרכזי קליטה שונים בארץ. רבים מהעולים נאלצו לשנות את שמם - בתחילה הרשויות בישראל נתנו לרבים מהעולים החדשים שמות עבריים ודרשו כי לכולם יהיו שמות משפחה (באתיופיה לא היו נהוגים שמות משפחה). השינויים הללו יצרו מצב שבו העולים החדשים השתמשו בפועל הן בשמות החדשים והן בשמות הישנים. לימוד עברית היווה אתגר עבור מרבית העולים וחלק ניכר מהם לא הצליחו לשלוט בשפה גם אחרי שנים רבות של מגורים בארץ. כמו כן, המצב בו הרבנות הראשית לישראל הביעה התנגדות להמשך קיום המנהגים הדתיים המסורתיים של חברי הקהילה גרם לבלבול רב בקרב העולים החדשים.

סוציולוגים ישראלים שונים ציינו כי העולים החדשים מאתיופיה נתקלו במגוון בעיות הסתגלות, אשר הובילו להיווצרותן של בעיות פסיכולוגיות אקוטיות שהובילו במקרים קיצוניים למקרי התאבדות בקרב המהגרים בשנים הראשונות לאחר עלייתם לישראל. בשנות ה-90 המאוחרות, שיעור ההתאבדויות בקרב העדה האתיופית עלה על זה של כל העדות האחרות בישראל.

פרופ' אסתר הרצוג טוענת כי המדיניות הממשלתית שמרכזת את העולים מאתיופיה, דבר אשר יוצאי אתיופיה מתנגדים לו, משרתת בעיקר את הביורוקרטיה המשתמשת בהם ככלי לגיוס כספים ושגורמת לאי השתלבות יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית וסיווגם כאחרים וכנבדלים וכן יצירת תלות במדינה ובשרותיה. אותם כספים נעלמים לטענתה בתוך המנגנון הביורוקרטי ורובם אינם מופנים לטיפול בעולים.[9] טענות דומות העלה פרד לזין: רשמית, אנשי הסוכנות היהודית וממשל הישראלי טענו כי יוצאי אתיופים אינם מסוגלים להיקלט ישירות בחברה הישראלית; הם היו חסרים השכלה, מיומנויות, ידע, משאבים ותרבות מתאימה כדי למצוא דיור בכוחות עצמם. אולם, כפי הנראה, היו אינטרסים כלכליים של הסוכנות והממשלה ביחס המגונן כלפי העולים מאתיופיה. אם העולים מאתיופיה היו משתתפים בתהליך קליטה ישירה, הסוכנות היהודית הייתה עשויה לאבד שליטה על עשרות מיליוני דולרים בשנה. היא קיבלה וניהלה כספים לקליטת עולי אתיופיה מהממשלות הישראלית והאמריקאית ומקבוצות נדבנות יהודיות ברחבי העולם. עוד נטען שהטיפול בילדים ממוצא אתיופי במוסדות הסוכנות סייע לסוכנות היהודית לגייס כספים תוך שימוש ציני בהם.[10]

דיור עריכה

הדיור הראשוני עריכה

 
אם וילדיה באתר קראוונים ביישוב מעגלים, 1992

סוגיית הדיור הפכה לבעיה חוזרת ונשנית עם כל גלי העלייה ההמוניים שהגיעו לישראל לכל אורך השנים. במסגרת העלייה של קהילת ביתא ישראל, יושמו פתרונות חדשניים שונים, שכללו בין היתר את קליטתם בתחילה באתרי קרוואנים. לפתרון זמני זה היו שני חסרונות עיקריים: מצד אחד, אוכלוסיות העולים החדשות נדחקו לשולי הערים, ובשל כך נוצרו קבוצות אתניות הומוגניות למדי שלא השתלבו ונטמעו עוד בתחילת תהליך הקליטה בחברה הישראלית. בנוסף, במקרים רבים אתרי הקרוואנים היו ממוקמים באזורים רחוקים למדי מאזורי התעשייה והמסחר בישראל ולא הייתה קיימת תחבורה ציבורית נגישה בקרבתם.

דיור קבע עריכה

לאורך השנים, חברי הקהילה עזבו את מרכזי הקליטה ועברו להתגורר בערים וביישובים שונים בכל רחבי ישראל. ממשלת ישראל בתמיכה הממשל האמריקאי, ופילנתרופיה יהודית אמריקאית[10] העניקה לעולים החדשים הלוואות ממשלתיות או משכנתאות בריבית נמוכה כתמריץ לעזיבת מרכזי הקליטה, או דירות בהנחה מיוחדת במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. בגלל הון עצמי ושכר נמוכים יחסית, יוצאי אתיופיה לרוב לא עמדו בתנאים או רכשו דירות בשכונות פחות טובות.[11] בדו"ח שפרסם מכון ברוקדייל,[12] זוגות נשואים יוצאי אתיופיה, המבקשים לקבל את ההלוואה למשכנתה שהוצעה להם בתוכנית החומש של משרד הקליטה, מתקשים לעמוד בתנאים לקבלת ההלוואה ולעיתים אף אינם מודעים כלל לקיומה. בעקבות זאת רק מעטים מהם זכאים להלוואה, וכך הסכום הגדול שמקצה משרד הקליטה לצורך מתן ההלוואות מוחזר לקופת המדינה. מסיבה זו, בין השנים 2008–2010 רק שני זוגות ניצלו את ההטבה. ב-2012 טענה מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה, זיוה מקונן-דגו, שמשרד הקליטה מכתיב לעולים לקנות דירות בשכונות ספציפיות ביישובים מוגדרים.[13]

רבות מהשכונות בערים שבהן מתגוררים רובם של יוצאי אתיופיה החלו כמרכזי קליטה בהם שוכנו העולים מאתיופיה כדיור ראשוני ועם חלוף הזמן הסגל עזב את המקום והותיר את העולים באותם מבנים שהיו דיור ציבורי, תופעה זו זכתה לכינוי "מרכז קליטה מתקפל".[14] במקרים אחרים רכישת דירות באזור מסוים על ידי יוצאי אתיופיה, שרצו לגור בקרבה לחברי הקהילה, גרמה לעזיבה של בעלי דירות אחרים באזור ולהגעה של חברי קהילה חדשים במקומם. חלק ניכר מבני הקהילה גרים בשכונות שבהן קיימת התניה ממשלתית בדבר זכאות למשכנתא.

בשנים 2017–2020 הממשלה מגרילה בין יוצאי אתיופיה ובניהם מדי שנה כ-300 הלוואת לדיור בתנאים מועדפים.

דת ומסורת עריכה

  ערכים מורחבים – היימנות, רבניות
 
משמאל לימין: פרופ' תאמרת עמנואל, ד"ר יעקב פייטלוביץ' והרב גטה ירמיהו, הדמויות הבולטות בהתחדשות ביתא ישראל.

באמצע המאה ה-19 עם הגעת הידיעות על פעילות המיסיון הנוצרי בקרב ביתא ישראל החלו רבנים באירופה ובארץ ישראל ובראשם הרב עזריאל הילדסהיימר לפעול למען עצירת הפעילות ולשינוי מנהגיה של ביתא ישראל ליהדות הרבנית. הרבנים חיפשו מועמד מתאים לשליחות ופרופ' יוסף הלוי נידב עצמו ויצא לאתיופיה במימון הברון רוטשילד. לאחריו הגיע תלמידו, יעקב פייטלוביץ' שהחל בפעילות ולקח עמו שני נערים גטה ירמיהו ותאמרת עמנואל ללימודים באירופה. ב-1913 נפתח בית ספר ראשון בכפר וולקה שבו הורו ירמיהו ואחיו יוסף ובשנת 1924 נפתח בית ספר גדול יותר בעיר אדיס אבבה בהנהלת עמנואל. פייטלוביץ' שלח 23 נערים נוספים שאותם איתר ללימודים מחוץ לאתיופיה וכן גייס גם מורים מאסמרה.

ב-1953 נשלח הרב שמואל בארי מטעם המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של הסוכנות היהודית שייסד יחד עם יונה בוגלה את בית הספר העברי באסמרה שבו למדו נערים וכהנת. בשנים 1955 ו-1965 הגיעו לישראל עשרים ושבעה נערים מהקהילה שלמדו בבית הספר באסמרה לכפר בתיה. צעירים אלו הוכשרו כמורים שישובו לקהילתם. ב-1957 נסגר בית הספר באסמרה והוא מועבר לכפר איזווה. בוגרי אסמרה וכפר בתיה מקימים בתי ספר נוספים בשאר כפרי היהודים, ב-1958 מועבר בית הספר של אסמרה לכפר אמבובר וזאת לאחר התנכלויות מצד השכנים הנוצרים. בשנת 1960 מחליפים הארגונים היהודיים לרבות רשת אורט ואז"ע את הסוכנות היהודית ונפתחים בתי ספר חדשים בכפרים רבים. בשנת 1981 עת התגברות היציאה של ביתא ישראל למחנות הפליטים בסודאן הורה הממשל האתיופי להפסיק את הפעילות החינוכית.

מעמד הלכתי עריכה

 
ראש הממשלה, שמעון פרס, נושא דברים אל המפגינים מול היכל שלמה בתביעה להסיר את דרישת הרבנות, אוקטובר 1985.

הדיון על מעמדם של ביתא ישראל בהלכה הרבנית החל באמצע המאה ה-19 כשאר זה מתכתב עם המחקר המדעי בדבר 'הגזע היהודי'.[15] בשנת 1954 הביע הרב הראשי האשכנזי הרצוג את עמדתו כלפי ביתא ישראל ופסק שיש לגייר לחומרא את כל בני ביתא ישראל וזאת על סמך המחקר המדעי בדבר קיום הגזע היהודי ששלל את שייכותם של ביתא ישראל לאותו הגזע.[15] פסיקה זו גרמה לגיורם של אלפים מביתא ישראל עד למחאתם בקיץ-סתיו 1985, המחאה גרמה לרבנות הראשית לבחון שוב את הנושא על סמך אזכורים של הקהילה בספרות הרבנית. לאחר זאת הכריזה הרבנות הראשית על כך שביתא ישראל מוחזקת כקהילה יהודית לכל דבר, וספקות יובאו בחשבון רק לצורך רישום נישואין בלבד, ושאז יבדק האם אצל המועמד/ת יש יחוס נוכרי, אם כן יש צורך לעבור טבילה בלבד. הרבנות הראשית הוציאה הנחיות לרשמי נישואין, אך אלו סירבו לעסוק בנושא וזו מינתה בתחילה את הרב דוד שלוש כרשם נישואין ולאחר מכאן הקימה את משרד הרב הראשי ליהדות אתיופיה בראשות הרב יוסף הדנה אשר מנפיק אישורי יהדות לאחר בירור יוחסין.[16]

בני הפלאשמורה מחויבים בגיור כתנאי לעלייה לארץ.[17][18] [דרוש מקור]

מעמד הכהנת עריכה

  ערך מורחב – כהן (ביתא ישראל)
 
קייסים בטיילת ארמון הנציב, סיגד 2011

מעמד הכהנת (הקייסים) עלה כנושא דחוף בקהילה בשנת 1990 כאשר הליקה כהנת מנשה זמרו עלה לישראל ומספר כהנת החלו להתאגד סביבו ולדרוש הכרה בהם כרבנים והכרה בהיימנות. עד שנת 1992 מחאתם של הכהנת לא זכתה להתייחסות, בשנה זו החלו צעירים יוצאי אתיופיה שברובם הגדול היו חילונים ומשכילים לארגן מחאות והפגנות שחלקן היו אלימות בדרישה להכיר בהיימנות ובכהנת. לאחר זאת, המחאה זכתה להתייחסות ציבורית וממסדית רחבה. הרבנות השיבה שהיא אינה יכולה להרשות הכרה בהיימנות כיוון שאז ייווצר מצב הלכתי לאותה הקבוצה שיהיה דומה לקראים. בנובמבר 1992 המליצה ועדה ממשלתית מיוחדת בנושא להכיר בכל הכהנת ולשלבם במועצות הדתיות וכן בכך שהכהנת יצטרכו לעבור קורסי רבנות שבסופם הם יוכרו כרבנים. במקביל לכך החלו הכהנת שהגיעו לישראל לפני שנות ה-90 ושעברו קורסי רבנות לפעול כמתווכים בין הצדדים. נעשו מאמצים לכלול כהנת בתוך המועצות הדתיות, אך רבנים רבים התנגדו לכהנת שלא עברו קורסי רבנות.[19] בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסדר והרבנות הסכימה להעסיק 60 כהנת.

כיום עריכה

לאורך השנים התגבש בישיבות השונות ברחבי ישראל דור חדש של רבנים ממוצא אתיופי. רבות מהמסורות הדתיות של הקהילה הולכות ונעלמות בהדרגה, בעיקר על רקע ההווי הישראלי ועל רקע ההתנגדות לקיומם של הטקסים הללו מצד הרבנות הראשית לישראל. בנוסף, הרוב המכריע של הילדים ובני הנוער של חברי הקהילה לומדים בבתי ספר המשתייכים למערכת החינוך הישראלית, אשר מקדמת את הטמעתם של המנהגים הרבניים.

כיום ישנו חיכוך דתי בין אלו המקבלים עליהם את דבר הרבנים לבין אלו ההולכים לפי הכהנת בין הנושאים מעוררי המחלוקת היא השחיטה. רוב יוצאי אתיופיה מגדירים עצמם כיום כמסורתיים המקבלים על עצמם את הדת הרבנית וחלקים מההיימנות, 20% הם דתיים לאומיים ו-5% חרדים.[20]

בשנת 2018 המשרד לשירותי דת החל בהיערכות ליישום החלטת הממשלה למינוי קייסים ורבנים ושילובם במועצות הדתיות.[21]

השכלה עריכה

כאשר העולים הגיעו לראשונה לישראל לא הייתה לרובם הגדול השכלה או הכשרה כלשהי המתאימה לכלכלה מערבית, נוסף לכך הם לא ידעו עברית. מרבית העולים שהגיעו מהכפרים היו אנלפביתים (על פי אחת הערכות, 90% בקרב המבוגרים בגילאים 37 ומעלה)[22] זאת על אף שצעירי העדה היו משכילים בשיעור רב יותר וקבוצת מיעוט בקרב עולי ביתא ישראל כן למדה בבתי ספר תיכוניים באתיופיה.

מערכת החינוך עריכה

במהלך שנות ה-80 החליטה ממשלת ישראל לשלוח את כל ילדי העולים לבתי הספר של החינוך הממלכתי-דתי במהלך שנתם הראשונה בישראל, אך גם לאחר שנתם הראשונה ילדים רבים המשיכו באותה מערכת החינוך ומערכת החינוך הממלכתית נותרה כמעט ריקה מיוצאי אתיופיה. עם הגעת הגל של תחילת שנות ה-90 הממשלה יזמה הקמה של כיתות נפרדות שבהן למדו רק יוצאי אתיופיה ובכיתות מסיומות לימדו מורות חיילות או בנות שירות לאומי שהיו חסרות הכשרה מקצועית.[23] הרבנות הראשית, אמנם לא קשרה את מעמדה ההלכתי של ביתא ישראל לחינוך דתי, ולכן שיתפה פעולה עם הכהנים שחששו מחילון של צעירי הקהילה ועודדו את הורי התלמידים לרשום את ילדיהם לחינוך הדתי.[24] משרד הקליטה וארגונים יוצאי אתיופיה ניסו לקדם בתי ספר ממלכתיים, אך נחלו הצלחה קטנה שכן רבים מיוצאי אתיופיה העדיפו והתרגלו לחינוך הדתי.[23] הילדים העולים מאתיופיה שאינם שייכים לקהילת ביתא ישראל והוכרו כיהודים על סמך גיור קטנים, נדרשים ללמוד במסגרות חינוך דתיות עד לגיל בר מצווה או בת מצווה לשם הכרה בגיור.

בשנת 2009 שלושה בתי ספר בפתח תקווה סירבו לקבל תלמידים נוספים בני העדה האתיופית, על סמך מחקרים של משרד החינוך שהראו שקליטת עולים מיטבית כשהם מיעוט במסגרת החינוכית. המנהיג הרוחני של ש"ס הרב עובדיה יוסף איים לפטר מנהלי בתי ספר המשתייכים למערכת החינוך של ש"ס, אם אלו יסרבו לקבל לבתי הספר תלמידים בני העדה. בעקבות הפרשה משרד החינוך איים להפסיק לממן את שלושת בתי הספר שסירבו לקבל את התלמידים. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הביע את סלידתו מהמקרה וכינה אותו "פיגוע במוסר".[25][26]

בשנת 2019 פורסמו טענות של הורים כלפי עיריית קריית גת לפיהם בני העדה האתיופית רוכזו בגנים מסוימים. העירייה טענה שהילדים שובצו לפי מקום המגורים והעדפות ההורים לגן ממלכתי או ממלכתי-דתי, והכחישה שמוצא הילדים היווה שיקול בשיבוץ. ממשרד החינוך נמסר כי היעדר שילוב של תלמידים יוצאי אתיופיה עם כלל האוכלוסייה הוא מעשה לא חינוכי, ושראש העירייה זומן לשיחה דחופה.[27]

השכלה גבוהה עריכה

עד שנת 2005, 3,000 סטודנטים סיימו בהצלחה את לימודיהם במכללות, ו-1,500 נוספים אף סיימו בהצלחה את לימודיהם באוניברסיטאות. עם זאת, רבים מהם חוו קשיים בהשתלבות בשוק העבודה הישראלי. בשנת 2017, אקדמאים ישראלים יוצאי אתיופיה היו בעלי השכר הנמוך ביותר מבין האקדמאים.[28]

על פי מחקר של מכון ברוקדייל מ-2018, סטודנטים יוצאי אתיופיה רבים מתמודדים עם קשיים משפחתיים המשליכים על יכולתם להשתלב בהצלחה, למשל היעדר תמיכה כלכלית מצד המשפחה וצורך לסייע בפרנסתה, וכן מחוסר במידע שיאפשר בחירה נבונה של תחום הלימודים.[29] נכון לשנת 2015, מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה נמצא במגמת עלייה ועומד על 2,966, בהשוואה ל-747 סטודנטים בשנת 1999.[30] אחוז יוצאי אתיופיה מכלל הסטודנטים בישראל גדל ב-2011–2018 מ-0.9% ל-1.2%, אך הוא עדיין נמוך בהשוואה לשיעורם בקרב צעירים בגילי 20–29 - 2.5%.[31]

מדינת ישראל מעניקה מלגות חינוך ליוצאי הקהילה האתיופית, בהשכלה גבוהה ובמסגרות חינוכיות אחרות.[32] זאת לצד, תוכניות להעדפה מתקנת הקיימות במוסדות להשכלה גבוהה בארץ, ובאוניברסיטאות בפרט, הבאות לסייע במלגות ובתנאי קבלה לבני העדה.[33][34]

תעסוקה עריכה

שיעור האבטלה בקרב מבוגרים מבני העדה האתיופית היה בעבר גבוה, ובשנת 2005 עמד על 65% בקרב גילאי 45 ומעלה, אך כיום ירד משמעותית והוא אף נמוך משיעור האבטלה באוכלוסייה הכללית.[35] מחקר של ניצה קסיר מבנק ישראל הראה כי עם הוותק בארץ גדלה ההשתלבות של יוצאי אתיופיה בתעסוקה. עם זאת הם נקלטים ברמות שכר נמוכות יותר מהממוצע, ושיעורי העוני בקרבם עדיין גבוהים.[36] לפי נתוני שירות התעסוקה ב-2019 מספר תובעי הבטחת הכנסה מקרב יוצאי אתיופיה בישראל פחת ב-63% בתוך 5 שנים.[35] ב-2017 הייתה ההכנסה הכספית נטו למשק בית של יוצאי אתיופיה כ-11 אלף שקל בחודש, כ-30% פחות מההכנסה בכלל משקי הבית (כ-15,800 שקל).[31] מחקר שפורסם ב-2012 מצא שיוצאי אתיופיה ללא ניסיון תעסוקתי הם מקבלי השכר הנמוך ביותר בישראל. עוד מצא המחקר כי יוצאי אתיופיה משתכרים בעת כניסתם לשוק העבודה 30%-40% פחות מערבים-ישראלים בעלי מספר שנות השכלה זהה. לאחר 17 שנות ניסיון בשוק העבודה, פערי השכר מצטמצמים עד ששכרם של יוצאי אתיופיה עולה על זה של ערבים. אחד ההסברים שמציע המחקר הוא שהעדה האתיופית קטנה משמעותית מזו הערבית או זו של יוצאי ברית המועצות לשעבר ולכן לאתיופים פחות יכולת למנף את עצמם מקצועית באמצעות קשרים תוך קהילתיים.[37]

דו"ח בנק ישראל לשנת 2006 הצביע על שורה של ליקויים באופן ההשקעה הממשלתית בקליטת יהודי אתיופיה והמליץ על נקיטת מדיניות לפיזור העולים ברחבי הארץ. הוא המליץ להגדיל את המשאבים העומדים לרשות בתי הספר בהם יש שיעור גבוה של תלמידים מבני העדה ולהימנע מתופעות של הסללה. לבסוף המליץ הדוח להרחיב את מערך ההכשרה המקצועית לבני העדה ולשקול העדפה מתקנת בשילובם בשירות הציבורי.[38]

במערכת הביטחון עריכה

שיעור הגיוס בקרב יוצאי אתיופיה (בנים ובנות כאחד) הוא מן הגבוהים ביותר מבין האוכלוסיות השונות בארץ. על פי נתוני אגף כוח אדם בצה"ל, סך החיילים יוצאי אתיופיה, אשר שירתו בצה"ל בסוף שנת 2010, היה כ-5,800. בשנה זו התגייסו כ-2,430 יוצאי אתיופיה, ושיעור גיוסם היה כ-86% לעומת 74% בכלל צה"ל. "עובדה זו מעידה על מוטיבציה גבוהה. ואולם, לאחר הגיוס חל שבר, וחיילים יוצאי אתיופיה נקלעים לליקויי שירות בשיעורים גבוהים."[39] בתחילת 2013 דווח, כי כמחצית מיוצאי אתיופיה ששרתו בצה"ל, נכלאו בכלא צבאי עקב עבירות שונות.[40] נכון ליולי 2018, ישנם 559 ישראלים ממוצא אתיופי בשירות הקבע מתוך כ-40.000 משרתים. הם מהווים 1.4% מכלל משרתי הקבע.רק 82 אנשי קבע ממוצא אתיופי הם גברים (15%), מול 477 נשים (85%).21% ממשרתי הקבע האתיופים הם אקדמאים, 31% הם הנדסאים/טכנאים ו-48% מהם ללא השכלה. רוב אנשי הקבע האתיופים הם נגדים. אוכלוסיית הקצינים האתיופים קטנה מאוכלוסיית הנגדים, ובהם להלן פילוח הדרגות: קא"ב - 2 סגן - 54 סרן - 76 רס"ן - 83 סא"ל - 2 אל"ם - 1

שיעור הקטינים בני העדה הנמצאים במאסר או במעצר, עולה משמעותית על חלקם היחסי באוכלוסייה, אולם ירד מכ-40% מכלל הקטינים האסורים בשנת 2014 לכ-7% בשנת 2019.[41]

דמוגרפיה עריכה

במהלך התקופה שבין הקמת מדינת ישראל ועד סוף שנות ה-60 מנתה אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל מאות בודדות. בתקופה זו התמודדו יהודי אתיופיה עם אתגרים מהותיים במעבר לישראל בשל חסמים לוגיסטיים ופוליטיים. גלי העלייה מאתיופיה במהלך שנות ה-70 ושנות ה-80 הגדילו באופן מהותי את גודל הקהילה לכ-16,500.

במסגרת גלי העלייה של שנות ה-90 גדלה הקהילה באופן ניכר, ובמיוחד הודות למבצע שלמה אשר במסגרתו ישראל הגיעו לישראל תוך 36 שעות 14,325 מיהודי אתיופיה. עד סוף העשור הקהילה מנתה כ-76,000 נפש.

הדמוגרפיה של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל מאופיינת בצמיחה מהירה ובשיעורי פריון גבוהים. בשנת 2004 קהילת יוצאי אתיופיה מנתה כ-100,000 נפש, ובסוף שנת 2008 מנתה הקהיל כ-119.3 אלף נפש.[42]

נכון לשנת 2022 קהילת יוצאי אתיופיה בישראל מנתה כ-168.8 אלף נפש, מתוכם כ-92.1 אלף נולדו באתיופיה, וכ-76.8 אלף הם צברים שנולדו בישראל להורים שמוצאם מאתיופיה. נכון לשנת 2022 אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל היוותה כ-1.72% מכלל אוכלוסיית ישראל.

כ-63% מהאוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל מתגוררת בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז (כ-37%) ומחוז הדרום (כ-26%). בסוף שנת 2022, היישוב העירוני עם מספר התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר היה נתניה (כ-12 אלף איש), ואילו היישוב העירוני עם אחוז התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב, היה קריית מלאכי (15.1%).[43] במספר יישובים בישראל, ישנן שכונות שבהן יוצאי אתיופיה מהווים יותר משליש מהאוכלוסייה - פ"ז בקריית גת (55.7%), גני שמש וקרית בן אליעזר בבית שמש (41.2%), קריית משה ברחובות (56.4%), רמת אליהו בראשון לציון (52.1%), ויצמן-הרצל-נווה אור בקריית מלאכי (38.2%), נאות שקד (אזורים) בנתניה (37.7%), שרת בלוד (35.2%) ואזור מרכז הקליטה במבשרת ציון (40.6%).[44]

יוצאי אתיופיה בישראל לפי יישוב עריכה

 
נתניה הוא היישוב בעל האוכלוסייה הגדולה ביותר של יוצאי אתיופיה.
 
קריית מלאכי היא היישוב בו אחוז האוכלוסייה ממוצא אתיופי מכלל האוכלוסייה הוא הגבוה ביותר.
מספר יישוב מחוז יוצאי אתיופיה % באחוזים
1 נתניה מרכז 12,200 5.2
2 באר שבע דרום 10,300 4.8
3 ראשון לציון מרכז 9,600 3.7
4 אשקלון דרום 9,000 5.9
5 פתח תקווה מרכז 8,900 3.5
6 רחובות מרכז 7,700 5.1
7 אשדוד דרום 7,500 3.3
8 ירושלים ירושלים 6,600 0.7
9 חדרה חיפה 6,200 6.0
10 חיפה חיפה 5,800 2
11 קריית גת דרום 7,500 11.6
12 לוד מרכז 5,000 5.9
13 רמלה מרכז 4,500 5.7
14 בית שמש ירושלים 4,600 3
15 קריית מלאכי דרום 3,900 15.1
16 עפולה צפון 3,900 6.4
17 יבנה מרכז 3,800 6.7
18 חולון תל אביב 2,700 1.3
19 תל אביב - יפו תל אביב 2,700 0.6
20 בת ים תל אביב 2,600 2
21 נתיבות דרום 2,300 5.0
22 צפת צפון 2,100 5.4
23 קריית ים חיפה 2,100 2.5
24 קריית ביאליק חיפה 1,600 4
25 גדרה מרכז 1,600 6.2
26 פרדס חנה-כרכור חיפה 1,400 4
27 קריית מוצקין חיפה 1,350 3
28 אור יהודה תל אביב 1,300 4
29 נס ציונה מרכז 1,300 3
30 מעלה אדומים יהודה ושומרון 1,200 3
31 באר יעקב מרכז 1,200 6
32 קריית אתא חיפה 1,200 2
33 קריית עקרון מרכז 1,000 10
34 יקנעם עילית צפון 1000 5
35 מבשרת ציון ירושלים 950 4
36 טירת כרמל חיפה 850 4
37 מגדל העמק צפון 850 3
38 כרמיאל צפון 800 2
39 ראש העין מרכז 760 2
40 כפר סבא מרכז 750 1
41 כפר יונה מרכז 720 3
42 אופקים דרום 670 3
43 נוף הגליל צפון 660 2
44 שדרות דרום 630 3
45 גן יבנה מרכז 520 2
46 בני ברק תל אביב 500 0.3
47 ערד דרום 430 2
48 אילת דרום 400 1
49 יהוד מרכז 350 1
50 הרצליה תל אביב 340 0.3
51 מזכרת בתיה מרכז 330 3
52 נשר חיפה 330 1
53 בית שאן צפון 300 2
54 נהריה צפון 300 1

תרבות וחברה עריכה

  ערכים מורחבים – קדרות ביתא ישראל · מוזיקה אתיופית · מחול באתיופיה
 
גודג'ו שהוקם בכפר חסידים

תרבותה של ביתא ישראל באתיופיה הייתה התרבות החבשית שהיא תרבותם המשותפת של האמהרים והתגרים (החבשים), המזוהה גם כתרבות הכל-אתיופית. רוב רובם של בני העדה האתיופית שולטים בעברית ישראלית. עם זאת, רבים נוטים להמשיך לדבר באמהרית ותגרית בבתיהם עם בני משפחותיהם וחבריהם.

המטבח האתיופי זוכה לעניין רב, ובשנות האלפיים, נפתחו בישראל מסעדות אתיופיות רבות.

מוזיקה, טלוויזיה, תיאטרון, ודוגמנות עריכה

ב-2010 הוענק לשחקנית ממוצא אתיופי, רותי אסראי, פרס התיאטרון הישראלי לשחקנית המבטיחה. ב-2011 זכתה הזמרת הראשונה ממוצא אתיופי, חגית יאסו, במקום ראשון בתוכנית "כוכב נולד". ב-2013 נבחרה הדוגמנית הראשונה יוצאת אתיופיה, טיטי איינאו, כמלכת היופי של ישראל לייצג את מדינת ישראל בתחרות מיס יוניברס. ב-2013 זכתה המתמודדת הראשונה יוצאת אתיופיה, טהוניה רובל, במקום הראשון בתוכנית "האח הגדול". ב-2020 זכתה מתמודדת שנייה ממוצא אתיופי, תקוה גדעון, במקום הראשון בתוכנית "האח הגדול".[45]

דוגמנית נוספת בת העדה הראויה לציון היא ישראלה אבתאו שנולדה ברמלה, וכנערה זכתה בתואר "מיס אילת". שנה לאחר מכן זכתה בתחרות של סוכנות הדוגמנות עלית בישראל, ונסעה לייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית "מראה השנה של עלית". לאחר מכן, הצטלמה לחברות ומגזינים בינלאומיים.

בטקס הדלקת המשואות שנערך בהר הרצל ב-5 במאי 2014 שרה אסתר רדא את שירת דבורה, ללחן של נורית הירש. בשנת 2020 הנחתה אסתר רדא את טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, לצידו של גיא זו-ארץ.

ב-2015 השחקנית מסקי שיברו נבחרה לייצג בעולם את מדינת ישראל דרך משרד החוץ, כאחד מאנשים שעשו ממשיכים לעשות שינויים בתרבות וחינוך בחברה הישראלית בזכות מי שהם.

ב-2017 זכתה עדן אלנה זכתה בעונה השלישית של "אקס פקטור ישראל", וב-2020 זכתה בעונה השביעית של "הכוכב הבא לאירוויזיון" שבה נבחרה לייצג את ישראל באירוויזיון 2020 ברוטרדם, הולנד. עקב ביטול אירוויזיון 2020, נבחרה אלנה לייצג את ישראל באירוויזיון 2021, ובו הגיעה למקום ה-17. אלנה היא הישראלית היחידה שזכתה בשתי תוכניות ריאליטי של שירה,[46] והזמרת הראשונה מהעדה האתיופית שנבחרה לייצג את ישראל באירוויזיון.

ב-2018 זכתה "נבסו" (שיצר וכתב יוסי ואסה) בפרס אמי הבין-לאומי לסדרה הקומית הטובה ביותר.

ב-2021 מבזקנית החדשות של חדשות 12, אלמז מנגיסטו, הנחתה לצד דני דויטש את טקס פרסי ישראל, ששודר בכאן 11.[47] ב-2022 הנחתה אלמז מנגיסטו לצידה של הילה קורח את טקס הדלקת המשואות ה-74מערכת ישראל היום, הילה קורח ואלמז מנגיסטו ינחו את טקס הדלקת המשואות, באתר ישראל היום, 20 בדצמבר 2021.

ספורט עריכה

בשנת תשפ"ב (2021/22) פעלו בישראל 2,040 ספורטאים פעילים ממוצא אתיופי, שהם כ-1.5% מכלל אוכלוסיית הספורטאים הפעילים בישראל. מבין הענפים האישיים, ענף הספורט הבולט שבו משתתפים הספורטאים ממוצא אתיופי הוא ענף האתלטיקה; נכון לסוף שנת 2011, 84 אתלטים ממוצא אתיופי עסקו בענף זה באופן מקצועי (10% מכלל הספורטאים בענף ו-81% מכלל הספורטאים הישראלים ממוצא אתיופי).[48]

כדורגל עריכה

בכדורגל הישראלי ייצוג רב לכדורגלנים ישראלים יוצאי אתיופיה הן בליגות הישראליות - והן בנבחרות הלאומיות בגילאי הנערים, הנוער, בנבחרות הצעירות (מסאי דגו, אור דסה, זיו קבדה, שי בירוק, סינטאיהו סלליך, יצחק אספה, זוהר זסנו, עומר לקאו, רחמים צ'קול, כפיר צ'קול, נועם מוצ'ה, אוראל באייה, איינאו פרדה, ליאור קאסה, אור אינברום, אייל אינברום, אליה גטהון, דניאל (דג'אץ) וורקו, גטאצ'או יבלו, לוטם אסרס, יהודה ניסן בלאי, אנמאו מקונן, דרור דגו, דוד דגו, ואחרים) והן בנבחרת הבוגרים. ב-2003 זומן הכדורגלן הראשון יוצא אתיופיה, ברוך דגו, לשחק בהרכב של נבחרת ישראל הבוגרים. ב-2010 זומן לנבחרת הבוגרים הכדורגלן השני יוצא אתיופיה, אמייה טגה, אולם עקב בעיה רפואית נמנע ממנו מלשחק עמה. מספר שנים לאחר מכן, זומנו כדורגלנים נוספים ממוצא אתיופי שאף שיחקו יחדיו בחלק מהמשחקים, כגון אלי דסה המשחק באופן קבוע בהרכב הפותח של הנבחרת הלאומית הבוגרת, יחד עם גדי קינדה, יונס מלדה, ואביב דניאל אברהם, שזומנו ועדיין משחקים לסירוגין בנבחרת הבוגרים. עקב היעדרות הקפטן הראשי, ב-26 במרץ 2022,הכדורגלן אלי דסה עלה לראשונה כקפטן בהרכב הפותח של נבחרת ישראל במשחק ידידות בחוץ מול גרמניה, ובכך הפך לסגן-קפטן הלאומי הראשון בנבחרת הבוגרת שהוא בן העדה האתיופית.[49][50] ב-25 במרץ 2023, מונה אלי דסה לקפטן הראשי של הנבחרת הלאומית של ישראל, ככדורגלן הראשון מהעדה האתיופית שמגיע למעמד מכובד זה, וזאת לאחר ששימש כסגן-קפטן בנבחרת הבוגרת במשך השנה שקדמה לכך.[3]

הכדורגלן מנשה זלקה נעדר ממשחקי כדורגל באופן קבוע על מנת לשרת שירות מילואים קרבי,[51][52] דבר יוצא דופן לכדורגלן מקצועני, ובפרט בליגה הבכירה בישראל. בנוסף, זלקה מרצה בבתי ספר על חשיבות השירות בצה"ל. במהלך התקופה בה שיחק זלקה בליגות הנמוכות ועד לעליית הפועל חדרה לליגת העל, עבד זלקה במחלקת השינוע בבית החולים הלל יפה שבחדרה. ב-2019 השיא זלקה משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-71 למדינת ישראל, לצד הספורטאית הפאראלימפית, מורן סמואל, כייצוג לספורטאים הישראלים.[53]

אולימפיאדות עריכה

בתחום הריצות הארוכות יש ייצוג רב לישראלים יוצאי אתיופיה. לראשונה, ב-2004 שני אתלטים יוצאי אתיופיה, היילה סטאין ואסף בימרו ייצגו לראשונה את מדינת ישראל במשחקים האולימפיים. ב-2008 ייצג את ישראל באולימפיאדה היילה סטאין (בשנית). ב-2012 ייצג את ישראל באולימפיאדה האתלט זוהר זימרו. ב-2016 שלושת אתלטים יוצאי אתיופיה ייצגו את ישראל באולימפיאדה, דניאל גואדי, טסמה מוגס, ומארו טפרי. ב-2020 ארבעה אתלטים יוצאי אתיופיה ייצגו את ישראל באולימפיאדה, איימרו עלמיה, גירמה אמרה, ומארו טפרי (בשנית) ואשתו (הלא-יהודייה) סלאמוויט באיולין-טפרי.

אמנויות לחימה עריכה

אף באמנות הלחימה טאקוונדו יש ייצוג ישראלי לעליה מאתיופיה, עם זוכת 3 מדליות ארד (2021, 2022, 2023) באליפות אירופה, רבקה באייך.

דעות קדומות ופרופיילינג עריכה

גילויי גזענות, או דעות קדומות, עדיין מתרחשים לעיתים בישראל כלפי בני העדה. סקר שפורסם בחורף 2004 הראה ש-75% מהישראלים שאינם יוצאי אתיופיה מוכנים שילדיהם ילמדו עם ילדים יוצאי אתיופיה, 55% מוכנים להתגורר בשכנות לאתיופים ו-26% מוכנים שילדיהם יתחתנו עם אתיופי.[54] בישראל שיעור האתיופים שנישאים לבני עדות אחרות עומד על כ-12%.[55] כשמונה שנים לאחר מכן, בסקר שפורסם בקיץ 2012 מצביע על כך שהדעות בקרב הציבור הרחב כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה הורעו: ש-24% מהישראלים שאינם יוצאי אתיופיה מוכן שילדיו יתחתנו עם אתיופים, 23% מהם יהיו מוכנים לגור בשכנות ליוצאי אתיופיה ו-47% מהנשאלים יסכימו שילדיהם ילמדו עם ילדים ממוצא אתיופי באותה הכיתה.[56] מחקר שנערך ב-2009 הראה כי 53% מהמעסיקים אמרו כי קיימת אצלם "רתיעה מהעסקת עובדים אתיופים משכילים", ו-70% אמרו שירתעו מקידום עובדים אתיופים.[57]

בשנת 2005 ראש עיריית אור יהודה סירב לקלוט את בני העדה בעירו, לטענתו בשל חשש מירידת הערך של הנדל"ן ובשל חשש מעלייה בפשיעה.[58]

הסדרה התעודית "ארץ לבנה", בערוץ הוט 8 עסקה בגזענות הממוסדת כלפי יוצאי העדה האתיופית הוקרנה בשנת 2018. יוצרת הסדרה יסמין קיני, בחרה להפנות את המצלמה לגיבורים שלא מוכנים שיראו בהם כקורבנות, דוגמת אסתי עלמו-וקסלר.

בשנת 2002 פורסם שאוכלוסיית העולים כוללת "צאצאי עבדים" (ברייה) שגוירו, ושיוצאי קהילת ביתא ישראל נוהגים איסור להינשא להם גם בישראל.[59]

השמדת מנות הדם עריכה

  ערך מורחב – פרשת השמדת מנות הדם

בין השנים 1984–2017, הונהגה בשירותי הדם של מגן דוד אדום מדיניות, שלא הובאה לידיעת משרד הבריאות או התורמים עד חשיפתה בשנת 1996,[60] על פיה הושמדו כמעט כל תרומות הדם שנאספו מעולים מאתיופיה ומצאצאיהם. יישום המדיניות באופן גורף כלפי קבוצה אתנית שלמה עורר ביקורת בישראל,[61][62][63] בתקשורת העולמית[64][65][66] ובספרות המדעית,[67][68][69] ובמחאה עליו פרצה הפגנה סוערת במיוחד (ראו לקמן).

שר הבריאות, אפרים סנה, כינס את הוועדה המייעצת לאימונו-המטולוגיה וקבוצות דם. בתום הישיבה הודיע כי "המדיניות שאוסרת על שימוש רוטיני בקבוצות סיכון נכונה ותקפה מבחינת ההגנה על הציבור בפני מחלה שהיא גזר דין מוות", ושהמדיניות תיוותר בלא שינוי, למעט הוספת משפט בשאלון לתורם לפיו השימוש במנות הדם יהיה בהתאם לשיקולים רפואיים.[70]

שרותי הדם של מד"א נימקו את הסתרת השמדת תרומות הדם מהתורמים ברצון שלא ליצור סטיגמה לגביהם בפומבי. שתי ועדות ציבוריות מתחו ביקורת על שירותי הדם של מד"א והמליצו על ביטול מדיניות ההחרגה, בשנת 1996 (בראשות יצחק נבון) ובשנת 2015 (בראשות פרופסור מנפרד גרין), אולם זו בוטלה בפועל רק ביולי 2017, בהמשך לשיפור אמצעי זיהוי זיהומים בדם. פרשת הדם עוררה שלושה גלים עיקריים של מחאה: הראשונה עם חשיפתה בינואר 1996,[67] השנייה בשנת 2006 והשלישית בשנת 2013. ועדת הבירור בראשות נבון לא הצליחה לקבוע מי נתן את ההוראה להשמיד את תרומות הדם ומה היו שיקוליו, אולם מצאה שההוראה ניתנה שש שנים לפני שאותר נשא ה-HIV הראשון בקרב עולי אתיופיה, וטענה שממילא לא היה לה כל קשר למחלת האיידס, בניגוד לטענות שרותי הדם של מד"א.[71][65]

עיכוב היריון אצל נשים עריכה

  ערך מורחב – חלוקת דפו פרוברה ליוצאות אתיופיה בישראל

בשנות ה-90, דפו פרוברה היה אמצעי הורמונלי למניעת היריון שניתן במרפאות הג'וינט שבאתיופיה, הניתן באמצעות זריקה לשריר ומעכב את הביוץ ברחם למשך כשלושה חודשים. הזריקה יעילה במניעת היריון ועלותה נמוכה, אולם היא גורמת לתופעות לוואי שליליות כגון דלדול עצם והחמרת נטיות דיכאוניות. לפיכך ממליץ מנהל המזון והתרופות להגביל את משך השימוש בה לשנתיים, אם קיימות חלופות בטוחות יותר.[72] על אף זאת, כשישים אחוז ממקבלות התרופה בישראל הן נשים יוצאות אפריקה, בעיקר עולות מאתיופיה, אף כי משקלן הכולל באוכלוסיית ישראל עומד על כאחוז.[73] בשנת 2012 פרסמה גל גבאי תחקיר על פיו הופעלו לחצים על נשים רבות במחנות המעבר בגונדר ובאדיס אבבה ובישראל לקבל דפו פרוברה בלי שניתן להן מידע על תופעות הלוואי ועל חלופות כגלולות או התקן תוך רחמי.[74] על פי עדויות שנאספו במסגרת התחקיר, איימו על מועמדות לעלייה כי לא יקבלו אישור לעלות לישראל אם לא יקבלו את הזריקה.[75] בחודש ינואר 2012 הגישו כמה נשים יוצאות אתיופיה תובענה ייצוגית נגד שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות וקופת חולים מאוחדת בטענה כי זריקות דפו פרוברה ניתנו במטרה לפקח על ילודה בקרב בנות העדה.[76] במאי 2015 הורה מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו לקופות החולים שלא לחדש מרשמי דפו פרוברה לנשים ממוצא אתיופי או לנשים אחרות שיש חשש שלא הבינו את השלכות הטיפול. גמזו הורה גם כי מרשם יינתן רק לאחר שיחה עם המטופלת בה יובהר המניע לבחירה באמצעי מניעה זה. יש הטוענים כי בכך מודה משרד הבריאות כי העדפה גורפת לדפו פרוברה עבור נשים ממוצא אתיופי הייתה נוהל מקובל בקופות החולים.[77] לאחר שבוטלה מדיניות זו הייתה ירידה של מעל 30-40% בשיעור מבקשות הטיפול בעדה האתיופית.[78]

פרופיילינג עריכה

פרופיילינג מייצר מתח בין המשטרה לקבוצות מיעוט.[79] הוא מעלה את רמת החיכוך, מוריד את ביטחון התושבים ואת שיתוף פעולה בין המשטרה והקהילה.[80] ישראלים יוצאי אתיופיה הם מיעוט גלוי (בגלל צבע עורם) ולכן הם חשופים לפרופיילינג גזעי יותר מקבוצות אחרות בחברה הישראלית. צעירים ממוצא אתיופי חוו התנכלויות של שוטרים.[81] אחד הממצאים של דוח ועדת פלמור הוא כי ישראלים יוצאי אתיופיה סובלים מפרופיילינג המבוסס על סטיגמות וסטריאוטיפים שליליים גלויים[82] ופרופיילינג הוא התנהגות שכיחה של אזרחים ומשרתי ציבור כאחד.[83] על אף שמשטרת ישראל טענה שאינה עורכת פילוח על בסיס אתני, בהרצאה שנתן מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, בכנס עורכי דין באוגוסט 2016, במענה השיב לשאלה בנושא לאלימות המשטרה נגד יוצאי אתיופיה, ואמר: "כאשר שוטר פוגש חשוד המוח שלו חושד בו יותר מאשר היה חושד בו אילו היה מישהו אחר".[84][85]

הפגנות עריכה

  ערך מורחב – הפגנות יוצאי אתיופיה
 
הפגנה בירושלים ב-18 בינואר 2012

ב-1996 נחשפה המדיניות של מגן דוד אדום שלא להערות מנות דם של יוצאי אתיופיה. כעשרת אלפים מהעולים מאתיופיה ערכו הפגנה מול משרד ראש הממשלה. כוחות המשטרה המצומצמים במקום אשר ציפו להפגנה שקטה ומצומצמת, הופתעו כאשר ההפגנה הפכה אלימה וכאשר המפגינים יידו אבנים, מקלות ומוטות פלדה על השוטרים. כוחות המשטרה מנגד ניסו להדוף את המפגינים עם כדורי גומי, זרנוקי מים וגז מדמיע. זו הייתה אחת ההפגנות הסוערות ביותר בתולדות מדינת ישראל: כ-41 שוטרים ו-20 מפגינים נפצעו בהפגנה, וכמו כן נגרמו נזקים לכ-200 מכוניות אשר היו שייכות לעובדי משרד ראש הממשלה.[86]

ב-6 בנובמבר 2006, הפגנה אותה ערכו מאות יוצאי אתיופיה הפכה לעימות אלים מול כוחות המשטרה כאשר המפגינים ניסו לחסום את הכניסה לירושלים במחאה על החלטת משרד הבריאות להמשיך את מדיניות השמדת תרומות הדם של יוצאי אתיופיה, בנוסף להשמדת מנות הדם של תורמים אחרים המשתייכים לקבוצות בעלות סיכון פוטנציאלי גבוה יחסית למחלות זיהומיות.[87]

ב-27 באפריל 2015 פורסם סרטון המתעד תקרית בחולון, בו נראה שוטר יס"מ ומתנדב מכים את דמאס פיקדה, חייל ממוצא אתיופי.[88] הסרטון עורר סערה ובעקבותיו נערכו הפגנות בתל אביב ובירושלים וערים נוספות. ההפגנה בתל אביב התפתחה למהומה אלימה. בעקבות ההפגנה הוקמה וועדה ב-2016 למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה ברשות אמי פלמור.

פוליטיקה עריכה

יוצאי אתיופיה מזדהים בעיקר עם מפלגות הימין (בעיקר עם מפלגת הליכוד והציונות הדתית) והמרכז הפוליטי (בעיקר עם מפלגות שהתפצלו מרשימת כחול לבן). מחקר משנת 2001 מצא כי רבים מהם נרתעו מלהצביע למפלגות שמאל מוצהרות כמו מרצ והעבודה שהיא גלגולה של מפא"י, המזוהה עם תקופת שלילת השבות ועם עמדות מדיניות של השמאל הפוליטי.[89]

על-מנת שיהיה ייצוג פרופורציונלי בכנסת ליוצאי אתיופיה שמהווים כ־1.71% מאוכלוסיית ישראל, צריכים להיות להם לפחות שני מושבים כך שישקפו את אותם שני אחוזים מתוך 120 חברי הכנסת בסך־הכל.

בכנסת ה-14 כיהן חבר הכנסת הראשון יוצא אתיופיה - אדיסו מאסלה מטעם מפלגת העבודה. בעברו היה חבר בארגון היחאפה המרקסיסטי באתיופיה, ובישראל הפך לחבר הכנסת בבחירות שהתקיימו בשנת 1996.

לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה בשנת 2006, הוקמה מפלגת עתיד אחד בראשות ד"ר אברהם נגוסה, אשר החשיבה עצמה כנציגה פוליטית של יוצאי אתיופיה, אך לא עברה את אחוז החסימה לאחר שקיבלה 14,005 קולות ובעקבות כך החליטה להתפרק.

בכנסת ה-17 כיהנו שני חברי כנסת יוצאי אתיופיה - נציגה של מפלגת קדימה, שלמה מולה, והחל מאפריל 2008 גם נציגה של מפלגת ש"ס, הרב מזור בהיינה.[90]

בכנסת ה-18 כיהנו שני חברי כנסת יוצאי אתיופיה - שלמה מולה ממפלגת קדימה שמונה גם לסגן יו"ר הכנסת, והחל מספטמבר 2012 גם אללי אדמסו ממפלגת הליכוד.[91]

בכנסת ה-19 כיהנו שני חברי כנסת יוצאי אתיופיה ושניהם מטעם מפלגת יש עתיד - שמעון סולומון, ופנינה תמנו-שטה שהיא חברת הכנסת הראשונה והשרה הראשונה מהעדה שהיא גם אישה, ובנוסף על כך נבחרה לכהן כסגנית יו"ר הכנסת.

במפלגות נוספות קיבלו יוצאי אתיופיה ייצוג ברשימות, אך לא נכנסו לכנסת, כמו ד"ר אברהם נגוסה בבית היהודי, נגסט מנגשה במרצ,[92] ויששכר מקונן בישראל ביתנו. סגנית ראש עיריית תל אביב מהרטה ברוך-רון בין השנים 2013–2018 (בעברה מנחה בערוץ הילדים, ומשתתפת ב"השגריר"). התמודדה בבחירות לכנסת ישראל ה-21 מטעם מפלגת מרצ והוצבה במקום השישי ברשימה, אך עקב מיקומה לא נכנסה לכנסת.[93]

בכנסת ה-20 כיהנו שלושה חברי כנסת יוצאי אתיופיה - ד"ר אברהם נגוסה מרשימת הליכוד, החל משנת 2018 פנינה תמנו-שטה מרשימת יש עתיד,[94] ובמהלך פגרת הבחירות אשר פנטהון סיום מרשימת כולנו.[95]

בכנסות ה-21 וה-22 כיהנו שני חברי כנסת יוצאי אתיופיה ושניהם מטעם רשימת כחול לבן - פנינה תמנו-שטה (וגם מטעם מפלגת יש עתיד), וגדי יברקן (וגם מטעם מפלגת תל"ם). גם בכנסת ה-23 ובכנסת ה-24 היו תמנו-שטה ויברקן שני חברי הכנסת יוצאי אתיופיה, לאחר שיברקן עבר לרשימת הליכוד.

בממשלת ישראל ה-35 חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה מטעם רשימת כחול לבן (וגם מטעם מפלגת חוסן לישראל), הפכה לשרה הראשונה בממשלת ישראל מקרב יוצאי אתיופיה, כשמונתה לשרת משרד העלייה והקליטה.[96] היא גם המשיכה לכהן כחברת הכנסת ה-23 במהלך כהונתה. באותה ממשלה חבר הכנסת גדי יברקן מונה לסגן השר לביטחון הפנים ולממונה על שילוב יוצאי אתיופיה מטעם רשימת הליכוד.

בממשלת ישראל ה-36 חברת רשימת כחול לבן (וגם מטעם מפלגת חוסן לישראל) פנינה תמנו-שטה, המשיכה בתפקידה כשרת משרד העלייה והקליטה, אך עם זאת, כחברת הכנסת ה-24 היא התפטרה ב-15 ביוני 2021 לאחר כחודשיים מהשבעת האמונים הכוללת לכנסת זו, עקב כניסתה לתפקיד שרה, ובאמצעות החוק הנורווגי.[96] כמו כן בכנסת העשרים וארבע כיהן גם גדי יברקן כחבר הכנסת באופוזיציה, אך הפעם כחבר סיעת הליכוד.

בכנסת ה-25 מכהנים שלושה חברי כנסת יוצאי אתיופיה- פנינה תמנו-שטה מטעם המחנה הממלכתי (וגם מטעם מפלגת חוסן לישראל), הרב משה סולומון מטעם הציונות הדתית (וגם מטעם מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה), וד"ר צגה מלקו מהליכוד (מ-10 בפברואר 2023 החלה לכהן בזכות החוק הנורווגי).

שגרירות ישראל באתיופיה עריכה

בשנת 2012 ממשלת ישראל מינתה לראשונה יוצאת אתיופיה - בליינש זבדיה - לשגרירה, באתיופיה מולדתה, ולאחר מכן ברואנדה, ובבורונדי עד לשנת 2017.[97] לדברי שר החוץ, אביגדור ליברמן, צעד זה היווה ציון דרך חשוב במאבק בדעות קדומות.[98]

ארגונים עריכה

ארגונים רבים פועלים בקרב יוצאי אתיופיה ועוסקים בשלל נושאים החל מבריאות, דרך הכשרה מקצועית ותעסוקה ועד לייעוץ משפטי. בין הארגונים הידועים:

ראו גם עריכה

עיינו גם בפורטל

 

פורטל ביתא ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ביתא ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בביתא ישראל על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות, דת ועוד.

לקריאה נוספת עריכה

  • Gerrit Jan Abbink, The Falashas In Ethiopia And Israel - The Problem of Ethnic Assimilation, Nijmegen, Institute for Cultural and Social Anthropology, 1984
  • Teshome G. Wagaw, For our soul: Ethiopian Jews in Israel, Wayne State University Press, 1993, ISBN 0-8143-2458-4
  • Steven Kaplan & Chaim Rosen, "Ethiopian Jews in Israel", American Jewish Year Book 94, 1994, pp. 59-109
  • Michael Ashkenazi & Alex Weingrod, Ethiopian Jews and Israel, Transaction Publishers, 1987, ISBN 0-88738-133-2
  • Steven Kaplan and Hagar Salamon, "Ethiopian Jews in Israel" in Uzi Rebhun and Chaim Isaac Waxman (Eds.), Jews in Israel: Contemporary Social and Cultural Patterns, UPNE, 2004, ISBN 1584653272, pp. 118-148

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ישראלים יוצאי אתיופיה בוויקישיתוף

מאמרים

הערות שוליים עריכה

  1. ^ האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל - לקט נתונים לרגל חג הסיגד 2023, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‏9 נובמבר 2023, (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה "יוצא אתיופיה" כמי שהוא או אביו נולדו באתיופיה).
  2. ^ "הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר", החלטה מספר 716 של הממשלה מיום 15.11.2015, באתר משרד ראש הממשלה
  3. ^ 1 2 גיא גבע, ‏נאתכו: בטוח שהנבחרת תגיע ליורו, אהיה בשווייץ, באתר ONE‏, 25 במרץ 2023
  4. ^ האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל - לקט נתונים לרגל חג הסיגד 2023, באתר www.cbs.gov.il
  5. ^ Durrenda Ojanuga, The Ethiopian Jewish Experience as Blacks in Israel, Journal of Black Studies Vol. 24 No 2, 1993
  6. ^ ג. חביב, ח. הלבן-אילת, א. שץ, י. אלמוג, מעקב אחר אינדיקטורים מרכזיים למצבה של האוכלוסייה האתיופית ברמה הארצית, דמ-10–560, מכון ברוקדייל, דצמבר 2010
  7. ^ "דוח שנתי 60א לשנת 2010", מבקר המדינה, 13 בינואר 2010, עמ' 64
  8. ^ Shira Offer, The Ethiopian community in Israel: Segregation and the creation of a racial cleavage, Ethnic and Racial Studies 30, 2007-05-01, עמ' 461–480 doi: 10.1080/01419870701217514
  9. ^ אסתר הרצוג, דעות, צ'ריקובר, 2004, עמ' 117
  10. ^ 1 2 Fred A. Lazin, The housing policies for Ethiopian immigrants in Israel: Spatial segregation, economic feasbility and political acceptability, Nationalism and Ethnic Politics 3, 1997-12, עמ' 39–68 doi: 10.1080/13537119708428517
  11. ^ אודי שישון, ‏לרוב עולי אתיופיה דירה משלהם - רובן בשכונות מוזנחות ועניות, באתר גלובס, 20 בינואר 2015
  12. ^ רויטל בלומנפלד, ב-3 שנים: רק שני זוגות יוצאי אתיופיה נהנו מהטבת משכנתה, באתר הארץ, 24 בפברואר 2012
  13. ^ עומרי אפרים, המדינה לאתיופים: מענק לדירה שלא תוכלו לרכוש, באתר ynet, 13 במאי 2012
  14. ^ גדי בן-עזר, כמו אור בכד, עמ' 144-142
  15. ^ 1 2 Don Seeman, "Ethnographers, Rabbis and Jewish Epistemology: The Case of The Ethiopian Jews", Tradition 25 (4), 1991, pp. 12-29
  16. ^ קורניאלדי, יהדות אתיופיה - זהות ומסורת, עמ' 229-217
  17. ^ גיור: סטטיסטיקה עכשווית באתר מכון עתים
  18. ^ גיור משפחות עולים דיון בוועדת העלייה בכנסת, יולי 2009
  19. ^ Steven Kaplan & Chaim Rosen, "Ethiopian Jews in Israel", American Jewish Year Book 94, 1994, pp. 75-76
  20. ^ שלוה וייל, "יהודי אתיופיה: הטרוגניות של עדה", בתוך היבטים חברתיים, תרבותיים וקליניים של עולי אתיופיה בישראל (עורכים: נמרוד גריסרו ואליעזר ויצטום), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והסוכנות היהודית לארץ ישראל, 2012, עמ' 30-29
  21. ^ ערוץ 7, 40 רבנים חדשים לקהילה האתיופית, באתר ערוץ 7, 6 ביוני 2018
  22. ^ Teshome G. Wagaw, For Our Soul: Ethiopian Jews in Israel, Wayne State University Press, 1993, p. 74
  23. ^ 1 2 Steven Kaplan & Chaim Rosen, "Ethiopian Jews in Israel", American Jewish Year Book 94, 1994, pp. 86-88
  24. ^ שמואל כ"ץ, "הרבנות הראשית ומערכת החינוך הדתי", עמ' 26-23
  25. ^ "Deal reached on Petah Tikva Ethiopian olim", Jerusalem Post, Aug 31, 2009. http://www.jpost.com/Home/Article.aspx?id=153392
  26. ^ Olmert: Ethiopian Jews are right to feel discriminated against
  27. ^   ליאור דטל, עיריית קרית גת מציגה: גן ילדים ליוצאי אתיופיה בלבד, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2019
  28. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏מדד הגיוון ל-2017: פערי שכר קיצוניים לרעת יוצאי אתיופיה, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2017
  29. ^ ברכי בן סימון, דגנית לוי, פאולה כאהן-סטרבצ'ינסקי, השתלבות צעירים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה: גורמים מסייעים וחסמים, באתר מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, ‏2018
  30. ^ יוצאי אתיופיה בהשכלה גבוהה בישראל, תש"ס (1999/2000) - תשע"ו (2015/2016), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  31. ^ 1 2 הילה ויסברג, ‏יוצאי אתיופיה, 2018 - עובדים יותר, אך פערי השכר וההשכלה עדיין גדולים, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2018
  32. ^ יוצאי אתיופיה. משרד העליה והקליטה.
    "מלגות ליוצאי אתיופיה - קרנות ותוכניות מימון"
    "מלגות סיוע ומלגות הצטיינות של האגף למחוננים ולמצטיינים"
  33. ^ מלגה ליוצאי אתיופיה באתר האוניברסיטה הפתוחה, מלגה ליוצאי אתיופיה באתר המרכז האקדמי פרס
  34. ^ Traffico-Software Solutions, מלגות לסטודנטים אתיופים - מימון לימודים ליוצאי אתיופיה - אתר לימודים בישראל, באתר universities-colleges.org.il
  35. ^ 1 2 בילי פרנקל, שירות התעסוקה: צעירים יוצאי אתיופיה מתקשים למצוא עבודה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2019
  36. ^ ניצה (קלינר) קסיר, בנק ישראל, "יוצאי אתיופיה - על תעסוקה, השכלה ועוני", הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, 2016
  37. ^ הילה ויסברג, תחתית שוק העבודה: אתיופים - מקבלי השכר הנמוך בישראל, באתר TheMarker‏, 5 במרץ 2012
  38. ^ דוח בנק ישראל לשנת 2006, עמ' 170-174
  39. ^ דוח מבקר המדינה - דוח שנתי 63ג לשנת 2012 ולחשבונות שנת הכספים 2011, פרק ראשון, עמוד 53
  40. ^ גילי כהן, ירידה חלה ב–2013 במספר החיילים יוצאי אתיופיה שנכלאו בבתי כלא צבאיים, באתר הארץ, 7 בינואר 2014
  41. ^ אמיר אלון, "זה בי"ס לעבריינות": מספר הנערים הכלואים פחת בחצי, באתר ynet, 13 בפברואר 2019
  42. ^ הקהילה האתיופית בישראל, הלמ"ס, הודעה לעיתונות, 15 בנובמבר 2009
  43. ^ האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל - לקט נתונים לרגל חג הסיגד 2023, באתר www.cbs.gov.il
  44. ^ "אוכלוסייה ממוצא אתיופי, ביישובים ובאזורים סטטיסטים נבחרים", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2017
  45. ^ ערן סויסה, "באמא שלכם, שחררו מהצבע", באתר ישראל היום
  46. ^ עדן אלנה זכתה ב"כוכב הבא" - והיא תייצג את ישראל באירוויזיון 2020, באתר וואלה!‏, 4 בפברואר 2020
  47. ^ טקס פרסי ישראל 2021 | יום העצמאות ה-73 למדינת ישראל התשפ"א - 2021, נבדק ב-2021-06-03
  48. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קהילת יוצאי אתיופיה בישראל - לקט נתונים לרגל חג הסיגד, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‏12 בנובמבר 2012
  49. ^ נדב צנציפר, אלי דסה צפוי לשמש כקפטן הנוסף בנבחרת ישראל, באתר ynet, 19 במרץ 2021
  50. ^ UEFA.com, Germany-Israel | European Qualifiers 2022, UEFA.com (באנגלית)
  51. ^ 1 2 דין עמית, ‏בשיא מאבק העלייה: שחקן חדרה זומן למילואים, באתר ONE‏, 21 במרץ 2018
  52. ^ 1 2   עירד צפריר, מנשה זלקה: "עם כל הכבוד לאורי מלמיליאן, הוא לא שכב במארבים בעזה", באתר הארץ, 17 באפריל 2019
  53. ^ 1 2 מיכל רוזן, ‏ואלו 16 מדליקות ומדליקי המשואות בטקס הממלכתי בהר הרצל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 במאי 2019
  54. ^ סקר: רק 55% מוכנים לגור ליד אתיופים, באתר ynet, 28 באוקטובר 2004
  55. ^ 1-אלעד נחשון, ‏"עדה, לא גזע", השילוח, גיליון 16, אוקטובר 2019
  56. ^ רהמ חתם על אמנה נגד אפליית אתיופים, באתר nrg‏, 21 באוגוסט 2012
  57. ^ דוד רגב, אין כניסה לאקדמאי ערבי, חרדי או אתיופי, באתר ynet, 9 בנובמבר 2009
  58. ^ Yuval Azoulay and Yulie Khromchenko (2005-09-04). "Ethiopian children cannot go to school in Or Yehuda while politicians argue". Haaretz. נבדק ב-2012-03-04.
  59. ^ העבדים של יהודי אתיופיה, באתר "המולטי יקום של אלי אשד".
  60. ^ יצחק נבון, הוועדה לבירור פרשת תרומות הדם של עולי אתיופיה: דין וחשבון, משרד ראש הממשלה, תשנ"ו-1996. 62 ע'. [6915](325.14)
  61. ^   עידו אפרתי, משרד הבריאות מסתיר המלצת ועדה לקבל תרומות דם מיוצאי אתיופיה, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2016
  62. ^   רוני לינדר-גנץ, מנת הדם היומית של הפוליטיקאים, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2013
  63. ^ Moran Azulay, MDA reject blood of MK of Ethiopian decent, 12 November 2013
  64. ^ Seeman, Don. One people, one blood: Ethiopian-Israelis and the return to Judaism. Rutgers University Press, 2010. ISBN 978-0-8135-4936-1
  65. ^ 1 2 Serge Schmemann, Ethiopian In Israeli Riot Over Dumping of Donated Blood, New York Times, 29 January 1996
  66. ^ Barton Gellman, Israel dumps blood from Ethiopians, The Washington Post, January 25th 1996
  67. ^ 1 2 Don Seeman, "One people, one blood": public health, political violence, and HIV in an Ethiopian-Israeli setting, Cult Med Psychiatry. 1999 Jun;23(2):159-95, PMID 10451801
  68. ^ Kaplan, Edward H. Israel's ban on use of Ethiopians' blood: how many infectious donations were prevented?, The Lancet 351, no. 9109 (1998): 1127-1128.
  69. ^ Kaplan, Edward H. Implicit valuation of a blood-exclusion decision, Medical decision making 19, no. 2 (1999): 207-213.
  70. ^ ליטל לוין, 25.1.1996 /נחשפת "פרשת הדם" של יוצאי אתיופיה, באתר הארץ, 25 בינואר 2011
  71. ^ יצחק נבון, הועדה לבירור פרשת תרומות הדם של עולי אתיופיה: דין וחשבון, משרד ראש הממשלה, תשנ"ו-1996. 62 ע'. [6915](325.14), עמודים 30-31
  72. ^ מידע לרופא על התרופה, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, עמוד 4
  73. ^ RussiaToday, Racist birth control? Claims Israel culling Ethiopian Jews
  74. ^   לאן נעלמו הילדים, בביצוע גל גבאי, סרטון באתר יוטיוב
  75. ^ טלילה נשר, עולות מאתיופיה: איימו עלינו שלא נעלה לארץ אם לא נסכים לקבל זריקה נגד הריון, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2012
  76. ^ איתי פידלמן, סוגיית מתן דפו-פרוברה לנשים יוצאות אתיופיה, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מאי 2013
  77. ^ טלילה נשר, המדינה מודה: נשים אתיופיות טופלו למניעת הריון באופן פסול, באתר הארץ, 11 במאי 2015
  78. ^ פרוטוקול מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת
  79. ^ Guy Ben-Porat, Fany Yuval, Shlomo Mizrahi, The challenge of diversity management: police reform and the Arab minority in Israel, Policy Sciences 45, 2012-09-01, עמ' 243–263 doi: 10.1007/s11077-012-9154-x
  80. ^ Tom R. Tyler, Cheryl J. Wakslak, Profiling and Police Legitimacy: Procedural Justice, Attributions of Motive, and Acceptance of Police Authority*, Criminology 42, 2004, עמ' 253–282 doi: 10.1111/j.1745-9125.2004.tb00520.x
  81. ^ הדר גיל-עד, "עוצרים אותנו על שטויות, עושים לנו דברים שבחיים לא היו עושים", באתר ynet, 3 ביולי 2019
    יאיר שלג, ‏אל תקרא לי שחור, בעיתון מקור ראשון, 29 ביולי 2019
    איציק סבן, שוטרים השפילו צעירים אתיופים - וננזפו, באתר ישראל היום
    נער מחולון תובע את המשטרה על רקע גזעני, באתר השקמה חולון, ‏2019-04-29
  82. ^ איימי פלמור (ע), הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. דוח מסכם - יולי 2016, 2016, עמ' 15
  83. ^ איימי פלמור (ע), הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. דוח מסכם - יולי 2016, 2016, עמ' 75
  84. ^ שרון פולבר ויניב קובוביץ, המפכ"ל על האלימות נגד אתיופים: מטבע הדברים, שוטרים חושדים בהם יותר, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2016
  85. ^ טובה צימוקי ויעל פרידסון, המפכ"ל על יוצאי אתיופיה: "טבעי שחושדים בהם יותר", באתר ynet, 30 באוגוסט 2016
  86. ^ יוצאי אתיופיה / לאחר אפליה של שנים: יוצאי אתיופיה יורשו לתרום דם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 9 בדצמבר 2016
  87. ^ Ethiopian-Israelis clash with police, disrupt Jerusalem traffic over discarding of donated blood - iht,africa,Israel Blood Protest - Africa & Middle East - International Heral...
  88. ^ יוסי אלי‏, שוטר היס"מ שהיכה חייל בחולון יפוטר: "אין לו מקום במשטרה", באתר וואלה!‏, 28 באפריל 2015
  89. ^ Tanya Schwarz, Ethiopian Jewish Immigrants in Israel: The Homeland Postponed, Routledge, 2001, pp. 88-89
  90. ^ ח"כ בניזרי הורשע בקבלת שוחד, באתר וואלה!‏, 1 באפריל 2008
  91. ^ פנחס וולף‏, השר יוסי פלד הגיש את התפטרותו ליושב ראש הכנסת, באתר וואלה!‏, 13 בספטמבר 2012
  92. ^ מאת אבירמה גולן, נציגת הקהילה האתיופית רוצה לפעול במרצ למען כלל הציבור, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2002
  93. ^ אריק בנדר, ‏הכר את המועמד: מהרטה ברוך רון תפעל כדי להביא שוויון וצדק חברתי, באתר מעריב אונליין, 4 בפברואר 2019
  94. ^ יקי אדמקר‏, אחרי התחקיר: יעקב פרי הודיע על התפטרותו מהכנסת, באתר וואלה!‏, 7 בפברואר 2018
  95. ^ אשר פנטהון סיום הושבע כחבר כנסת מטעם סיעת 'כולנו', באתר ערוץ 20, ‏9 בינואר 2019
  96. ^ 1 2 דניאל רוט-אבנרי, לראשונה: הקהילה האתיופית בממשלה, באתר ישראל היום, 18 במאי 2020
  97. ^ יוסי זילברמן, ‏לראשונה: שגרירה בת העדה האתיופית, באתר ‏מאקו‏, 28 בפברואר 2012
  98. ^ J’lem appoints first Ethiopian-born ambassador. Jerusalem Post, 02/28/2012


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ישראלים_יוצאי_אתיופיה&oldid=38411389"