יהודית עורפת את ראשו של הולופרנס (ג'נטילסקי, נאפולי)

ציור מאת ארטמיזיה ג'נטילסקי

יהודית עורפת את ראשו של הולופרנסאיטלקית: Giuditta che decapita Oloferne) הוא ציור שמן מעשה ידי הציירת ארטמיזיה ג'נטילסקי משנת 1612. היצירה מוצגת ב-Museo di Capodimonte בנאפולי. זוהי הגרסה הראשונה מבין שתי גרסאות שציירה ג'נטילסקי, הגרסה השנייה נמצאת בגלריית אופיצי בפירנצה.

יהודית עורפת את ראשו של הולופרנס
Giuditta che decapita Oloferne
Gentileschi Artemisia Judith Beheading Holofernes Naples.jpg
צייר ארטמיזיה ג'נטילסקי
תאריך יצירה 1612
טכניקה וחומרים שמן על בד
ממדים בס"מ 158.8 אורך × 125.5 רוחב × 158.8 גובה
מיקום Museo di Capodimonte
נאפולי שבאיטליה

הסיפור בספר יהודיתעריכה

  ערך מורחב – ספר יהודית

הציור מתאר את יהודית, אלמנה יהודיה שביקשה להציל את עם ישראל משליטה זרה, כשהיא עורפת את ראשו של הולופרנס, שר הצבא האשורי של נבוכדנצר, לאחר שהסתננה למחנהו. כפי שמתואר בספר יהודית:

ותיגש אל העמוד אשר בראש המיטה, ותיקח את חרב הולופרנס מעליו. ותשלח את ידה ותקחהו בציצית ראשו, ותאמר: ה' אלוהים, חזקני נא ואמצני אך הפעם. ותכה בחוזקה פעמיים על צווארו, ותכרות את ראשו, ותָגָל נבלתו מעל המיטה. ותיקח היריעה מעל העמוד ותצא

ספר יהודית פרק יג, פסוקים ט–יא[1]

תיאור היצירהעריכה

הציור הושלם מיד לאחד משפט בו ארטמיזיה ג'נטילסקי האשימה חבר של אביה באונס. קירבה כרונולוגית זו הביאה חוקרי אמנות לחשוב שמדובר בציור נקמה על האונס שעברה.

הציור מרגש לא רק בגלל הברוטליות של העריפה אלא גם בגלל תנוחתן של הגיבורות. בניגוד למתואר בציורו של קאראווג'ו (שצייר את יהודית והולופרנס בשנת 1599), כאן רואים שיתוף פעולה בין שתי הנשים, שרק במאמץ משותף מצליחות להתגבר על שר הצבא האשורי. גם בנקודה זאת יש התייחסות לחייה האישיים של ג'נטילסקי, אשר במהלך משפט האונס האשימה אישה אחרת בכך שסייעה לאנס במקום לסייע לה. אי לכך, הציור נתפס כמייצג את תמת "הכוח הנשי" (אנ').

ניתן לראות את המיומנות של ג'נטילסקי בתיאור המאמץ הגופני בתנועת הדמויות. המאבק של שתי הנשים מיוצג בצורה הטובה ביותר על ידי פניה העדינות של השפחה, שכאן היא צעירה יותר מאשר בתיאורים אחרים, אשר בהן נאחז הולופרנס בידו השרירית במאמץ נואש לשרוד.

בציור זה נעשה שימוש נרחב יותר בצבעי יסוד בהשוואה לגרסת פירנצה המאוחרת יותר. יהודית לובשת שמלה בצבע כחלחל עם עיטורים מוזהבים, לשפחה שמלה אדומה.

כחסידה של קאראווג'ו, ג'נטילסקי השתמשה בסגנון הטנבריזם שפיתח.[2]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תרגם מיוונית: יצחק זעקיל פרענקיל, ‏ספר יהודית, מהדורת ווארשא 1885, באתר "דעת"
  2. ^ Lois Fichner-Rathus (ינואר 2011). Foundations of Art and Design: An Enhanced Media Edition. Cengage Learning. עמ' 74. ISBN 1-111-77145-6.