פתיחת התפריט הראשי

יהונתן מלוניל

רבי יהונתן (בן רבי דוד הכהן) מלוניל (נולד במאה ה-12 (1135?)[1] - 1211, עכו)[2] היה מהבולטים שבבעלי התוספות בפרובאנס, ומחבר "פירוש רבנו יהונתן" על כל ספר ההלכות של הרי"ף. גר בעיר לוניל, ונחשב שם לראש החכמים. לפי הכתוב בספר "שבט מיהודה" (שלמה אבן וירגה), עלה רבי יהונתן יחד עם 300 רבנים נוספים לארץ ישראל במסגרת עליית בעלי התוספות.[2]

יהונתן מלוניל
לידה 1150 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1211 (בגיל 61 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדותיועריכה

רבי יהונתן היה תלמידו של רבי משה מנרבונה, וכן תלמידו או חברו של הראב"ד,[3] והיה בקשרי ידידות עם רב זרחיה הלוי. רבי יהונתן חיבר פירוש חשוב ומקיף לכל ספר ההלכות של הרי"ף, שמצוטט רבות בספרי הפוסקים (לעיתים בשם ' ר' יהונתן הכהן'), אך כיום נותר ממנו רק חלק קטן. חיבורו הפך את ספר ההלכות לספר הלימוד והפסיקה המרכזי בקרב חכמי פרובאנס.[4] לאחרונה הדפיסו את הפירוש ל-21 מסכתות.[5]

יחסיו עם הרמב"םעריכה

בעקבות עותק של אגרת תימן שהגיעה לידיו, עמד רבי יהונתן בקשר של מכתבים עם הרמב"ם, שהחל בשאלה אודות אמיתות האסטרולוגיה (שתשובת הרמב"ם עליה עוכבה כמה שנים). כפי הנראה הוא העריץ את הרמב"ם, ולפי עדות רבי יצחק די לאטיש בכרוניקה "שערי ציון"[6], חיבר רבי יהונתן ספר תגובה לכל השגות הראב"ד, רבו, על הרמב"ם, וכן עמד לימין הרמב"ם בפולמוס שעורר נגדו רבי מאיר הלוי אבולעפיה.

המכתבים ההדדיים כתובים תוך כבוד הדדי רב, והם "מן המיטב שבספרות האגרות העברית".[1] באחד מהמכתבים משנת 1199 כתב הרמב"ם: "מודיע אני, משה, אליך הרב הכהן ר' יהונתן שצ"ו (שמרהו צורו ויוצרו), כי בעת שהגיעו אלי כתבי ושאלותיך שמחתי שמחה גדולה, ואמרתי לנפשי ברוך השם אשר לא השבית לך גואל, וידעתי שהגיע דברי למי שידע ענייניהם, ויבין מצפוניהם, וישא ויתן בהם כראוי... וכל אשר שאלת – יפה שאלת, וכל אשר הקשית – יפה הקשית...".
בהמשך ההתכתבות שלח אליו הרמב"ם את ספרו "מורה נבוכים", ורבי יהונתן הוא שמסרו לרבי שמואל אבן תיבון על מנת שיתרגמו לעברית.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 על פי האנציקלופדיה העברית.
  2. ^ 2.0 2.1 לפי גירסת "ספר היוחסין" הוא לא עלה לארץ ישראל, ונפטר בפרובאנס בשנת 1205.
  3. ^ קיימת אי-בהירות בעניין בשני המקורות המופיעים בפרק לקריאה נוספת.
  4. ^ .בנדיקט, עמ' 26.
  5. ^ http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?9627
  6. ^ שערי ציון.