יהושע בועז

רב איטלקי
Disambig RTL.svg המונח "שלטי גיבורים" מפנה לכאן. לערך העוסק בשלטי אצולה, ראו שלט אצולה.

הרב יהושע בועז ממשפחת ברוך (המאה השש עשרה), הוא מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפירוש הנודע שלטי הגיבורים על הרי"ף, וציוני מסורת הש"ס, "תורה אור" ו"עין משפט נר מצווה" על תלמוד בבלי.

חיבוריו של הרב יהושע בועז מודפסים על דף הגמרא, מימין מסורת הש"ס משמאל למעלה "עין משפט נר מצווה" בין פירוש רש"י לגמרא "תורה אור"

ביוגרפיהעריכה

רבי יהושע בועז (ברוך) בן שמעון בן אברהם נולד באיטליה לרבי שמעון לבית ברוך, משפחתו גלתה לאיטליה בגירוש ספרד[1]. שנת לידתו אינה ידועה, יש שהעריכו שנולד בשנת רע"ח-רע"ט (1518) לערך[2], יש שכתבו שנולד בשנת רל"ב[3], ויש מהחוקרים האחרונים שהסיקו כי נולד בסביבות שנת ר"ס[4]. מגיל 23 עד גיל 36 חיבר את חיבוריו "מסורת התלמוד" (שנים רבות לאחר מכן שונה שמו ל"מסורת הש"ס", בהשפעת הצנזורה), "תורה אור" ו"עין משפט", בנוסף הוא זה שציין בתוס' את כל הפניות הדפים. חיבורים אלו מלמדים על בקיאותו העצומה בתורה. הוא נפטר בשנת שט"ו-1555. חיבוריו של ר' יהושע בועז על הש"ס הוכנסו להדפסת התלמוד משנים ש"ו-שי"א[דרוש מקור], 15461551, על ידי המדפיס הנוצרי מארקו אנטוניו יושטיניאן כדי להוסיף "תועלת" למהדורתו השנייה של ש"ס ונציה של דניאל בומברג.

הוא חי בתקופת ראשוני האחרונים, בזמנם של רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, והרמ"א. רבי יוסף קארו לא ראה את ספר שלטי הגיבורים[5], שנדפס בתקופה חופפת להדפסת השולחן ערוך, אך הרמ"א הרבה להביא פסקים מספר זה, ומכנהו "הגהות אלפסי".

פסיקהעריכה

בין פסיקותיו הידועות בהלכה הוא ההיתר לנשים לחבוש פאה ברשות הרבים. הוא טען ששיער שאינו מחובר לראש, גם אם זה שערה שלה עצמה, אינו נקרא "ערוה" לעניין ק"ש, ומהווה כיסוי ראש הולם לקישוט נשים, כמו כיסוי בד ברשות היחיד:

"פאה נכרית... משמע להדיא (=במפורש) שמותרות בנות ישראל להתקשט בהן, ד'שיער באשה ערוה' דקאמר (=שנאמר) לא הוי (=אינו) אלא בשיער הדבוק לבשרה ממש ונראה גם בשרה עם השיער, אבל שיער המכסה שערה אין כאן משום 'שיער באשה ערוה' וגם לא משום 'פרועת ראש'. ונראה דלא שנא (=שאין הבדל בין) שערות דידה לא שנא (=לבין) שערות של חברתה, כל עוד דעבידי (=שמטרתן) לכיסוי השיער והן תלושות, אף על פי דקישוט הוא לה כדי שתראה בעלת שיער, אין בכך כלום (=אין בכך איסור) ושפיר דמי (=ומותר)"[6].

לפסיקה זו הצטרפו בזמנו הרמ"א והמג"א, ועם הזמן הצטרפו אליה פוסקים רבים מכל העדות[7].

חיבוריועריכה

בתלמוד:

  • מסורת הש"ס - הפניות למקבילות ממסכתות אחרות בתלמוד הבבלי, כולל הגהות והערות קצרות על המסכת. מרבית ההפניות הן ציון המקבילות בדברי התלמוד. חיבורו הודפס כמעט בכל מהדורות התלמוד שיצאו לאור לאחר שנתחבר, ובמהלך הדורות נוספו בו הפניות רבות. החיבור נקרא במקור מסורת התלמוד אך פגעי הצנזורה הנוצרית פגעו גם בו, ובעקבותיה התקבע שמו המוכר כיום.
  • תורה אור - מקורות פסוקי התנ"ך המופיעים במסכת.
  • עין משפט - נר מצווה - הפניות במסכת למקומות בהם דיברו הרמב"ם והסמ"ג על ההלכה המוזכרת במסכת. לאחר מכן נוספו גם ציונים להלכות המובאות בשולחן ערוך, וארבעה טורים לר' יעקב בן הרא"ש. דבר זה הוא כלי עזר חשוב ביותר ללומדי הגמרא "אליבא דהלכתא".

הלכה:

  • שלטי הגיבורים (נדפס לראשונה בסביוניטה בשנת ה'שי"ד) הוא פירוש הלכתי על הרי"ף המובא גם על פירוש המרדכי. הספר מהווה תמצות פסקי ההלכה הנובעים מדברי הרי"ף וההתייחסות אליהם בספרי ראשונים אחרים ובעיקר מספר ריא"ז, ויש בו גם מעט מחידושיו של ר' יהושע בועז עצמו. הספר מודפס בדפי הרי"ף בצד החיצוני של הדף. מכונה אצל חלק מפוסקים הגהות אלפסי.
  • ספר הפשוטים (או "התמים") וספר המחלוקות. בראשון מביניהם באות ההלכות בהן לא נפלה מחלוקת בין הפוסקים, ואילו בספר השני מובאות ההלכות בהן נפלה מחלוקת, עם דיון בשיטתם ההלכתית של החולקים. ספרים אלו נדפסו רק בשנת תשע"ב.

לקריאה נוספתעריכה

  • הרב יעקב לויפר משׂונצינו ועד וילנא - תולדות הדפסת התלמוד, הוצאת המודיע, ירושלים תשע"ב

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ את שמו הוא חתם בראש הקדמתו לפירושו למסכת ברכות: "אמר צעיר התלמידים יהושע בועז... למשפחת ברוך מגירוש קטלוניא (=ספרד)
  2. ^ ראו מאמר בקובץ "ישורון" תשס"ח, עמ' עה, הרב שלמה גאטעסמאן
  3. ^ ספר לקט שכחת הפאה, בהסתמך על אנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701
  4. ^ ראו מכתבו של אחד החוקרים בקובץ אליבא דהלכתא ס"ג
  5. ^ ספר "שם הגדולים" להחיד"א, חלק ספרים מערכת ש' אות ע"ז
  6. ^ שלטי הגיבורים על הרי"ף, שבת דף כ"ט מדפי הרי"ף
  7. ^ מבין הפוסקים הספרדיים: הרב בן ציון אבא שאול, הרב שלום משאש, הרב עובדיה הדאיה, הרב חיים כסאר והרב יוסף קאפח