יהושע ביצור

עיתונאי ישראלי

יהושע ביצור (14 בינואר 1926 - 1 ביולי 1988) היה עיתונאי ופובליציסט, כתב וראש מערכת "מעריב" בירושלים.

יהושע ביצור
יהושע ביצור
יהושע ביצור
לידה 14 בינואר 1926
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 ביולי 1988 (בגיל 62)
ירושלים, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלט הרחוב של שמו בגבעת משואה בירושלים

ביוגרפיה עריכה

נולד בווינה, מוצא משפחתו מפולין ורומניה. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל עם הוריו ולמד בגימנסיה גאולה בתל אביב. לאחר סיום לימודיו שירת בנוטרות (תחת פיקודו של משה דיין) ובמשטרת היישובים העבריים. ב-1947 יצא ללימודים בישיבה יוניברסיטי בניו יורק ובקורס לעיתונות של קולג' אוניברסיטת קולומביה. עם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל שב וחויל לצה"ל עם ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות. ב-1950 שוחרר ולמד באוניברסיטה העברית גאוגרפיה, היסטוריה ויחסים בינלאומיים. במקביל למד בבית המדרש למורים בית הכרם, שם הכיר את רעייתו צביה. ב-1954 הציע לו עורך מעריב, עזריאל קרליבך, לקבל על עצמו את משרת כתב העיתון הצעיר בדרום הארץ, לפני שקיבל תואר אקדמי. אחת ממשימותיו הראשונות הייתה סיקור טבח מעלה עקרבים וחגיגות חמש השנים לשחרור אילת, בהן ראיין את דוד בן-גוריון. כן עקב מקרוב אחר העלייה ההמונית ומפעלי ההתיישבות בנגב ובחבל לכיש, מהן שיגר כתבות אנושיות וסיקורים נוקבים.

ב-1956, לאחר מותו של קרליבך, החליף ביצור את כתבו הפרלמנטרי של העיתון, שלום רוזנפלד, שמונה למשרת סגן עורך. מאז סיקר ביצור במשך שנים ארוכות את פעילות הכנסת כסופר הפרלמנטרי של מעריב. בשל נוכחותו הקבועה במשכן כינו אותו גבריאל שטרסמן[1] ויוסף אחימאיר[2] "חבר הכנסת ה-121". בנוסף, שיקף ביצור את הווי חיי העיר ירושלים החצויה בכתבות שהאירו פנים שונות, שפורסמו במדורו "חולין בעיר הקודש". ב-1962 קיבל את פרס ירושלים לעיתונות על שם גרשון אגרון[3]. ב-1966 כיהן כשנה ככתב עיתונו בלונדון ולאחר שסיים את תפקידו שב לירושלים. בשנת 1975 קיבל את פרס סביסלוצקי על עבודה עיתונאית פרלמנטרית[4]. ב-1979 מונה לראש מערכת העיתון בירושלים. במקביל לדיווח אובייקטיבי מפעילות הכנסת ומשרדי הממשלה, הביע בטוריו הפובליציסטיים את תפיסת עולמו הרוויזיוניסטית.

התגורר בשכונת טלביה, בשיכון העיתונאים (ירושלים).

על שמו רחוב בירושלים, בשכונת גבעת משואה.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מאת יהושע ביצור: מבחר כתבים וקווים לדמותו, ספרית מעריב, 1989.עמ' 25
  2. ^ מאת יהושע ביצור: מבחר כתבים וקווים לדמותו, ספרית מעריב, 1989.עמ' 30
  3. ^ פרס אגרון הוענק לי ביצור, מעריב, 23 באפריל 1962
  4. ^ פרס סביסלוצקי — ליהושע ביצור וליצחק שור, מעריב, 6 במאי 1975