יהושע הלר

רב ליטאי ודרשן ברוח תנועת המוסר

הרב יהושע הלר (ה'תקע"ד, 1814כ"ג בסיוון ה'תר"ם, 2 ביוני 1880) היה רב ליטאי ודרשן ברוח תנועת המוסר, מתלמידיו הראשונים של מייסד התנועה, רבי ישראל מסלנט. שימש כמגיד מישרים (דרשן) בגרודנא ובווילנה ורבן של הערים פלאנגה וטלז. נודע בספריו "חוסן יהושע" ו"דברי יהושע" וחיבורים נוספים.

ביוגרפיהעריכה

נולד לרב אהרן הלר, משפחתו הייתה משפחת רבנים נודעת, בין אחיו: הרב יחיאל הלר, רבן של ערים רבות בליטא ומחבר "עמודי אור"; הרב ישראל הלר, רבה של קיידנוב; הרב מאיר הלר, רבן של טרקאי וקסטוקוביץ ובסוף ימיו דיין בווילנה.

למד אצל רבי דוד טביל ממינסק, תלמידו של רבי חיים מוולוז'ין, ואצל אחיו הרב יחיאל הלר. בעת לימודיו בווילנה הכיר את רבי ישראל מסלנט ששכנע אותו ברעיונות תנועת המוסר. לאחר נישואיו לבתו היחידה של הצדיק הליטאי המפורסם בשם "ר' אליעזר מגרודנה", ישב ללמוד תורה בסמוך לבית הורי אשתו בגרודנה במשך שמונה עשרה שנים. הוא התמנה כמגיד מישרים של הקהילה היהודית הגדולה בגרודנה ושימש בתפקיד זה עד שנת ה'תרכ"ד, 1864, אז התקבל כרב בעיר פלאנגה, משרה שבה החזיק עשר שנים.

בשנת 1874, ה'תרל"ד, התמנה כרב העיר טלז, משרה שבה החזיק עד שנת 1879, ה'תרל"ט. הוא חיפש פרנסה אחרת כדי להיפטר מעול הרבנות וכבר בשנת 1878 השיג מינוי כמגיד מישרים של וילנה רבתי. הוא נסע לווילנה והחל לכהן בתפקידו החדש, אך כשחזר לטלז כדי לקחת את משפחתו לווילנה חלה במחלה קשה שאילצה אותו להתפטר מן המשרה החדשה ולהתמסר לטיפול בבריאותו. הוא נפטר בטלז ביום כ"ג בסיוון ה'תר"ם, 2 ביוני 1880.

כתביועריכה

הרב הלר היה מפורסם בליטא כרטוריקן ובעל כישרון ספרותי, נחשב אחד מגדולי הדרשנים ומחבר פורה של ספרי מוסר ויהדות. חלק מפירושו על מסכת אהלות נחשב לבעל חשיבות רבה בפרשנות המסכת. הפירוש מצוטט על ידי פרשנים מסורתיים (כפירוש קהתי) ומהדורות מדעיות[1]. בין ספריו:

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פירוש חנוך אלבק על סדר טהרות, עמ' 542, אברהם גולדברג, מסכת אהלות – מהדורה מדעית, עמ' 67.