ויקיפדיה

יהושע צייטלין

רב רוסי

יהושע צייטלין (או צייטלס, צייטליש; 1742 - ה'תקפ"ב, 18 באוגוסט 1822) היה איש עסקים, נדבן ושתדלן יהודי.

חייו

עריכה

צייטלין, יליד שקלוב (מחוז מוהילב, היום בבלארוס), היה בצעירותו תלמידו של רבי אריה לייב גינצבורג בעל "שאגת אריה". הוא עשה חיל במסחר והתעשר. היה מקורב לנסיך פוטיומקין וכשכבשה האימפריה הרוסית את אזור מגוריו החל לספק סחורות לצבא הרוסי במלחמותיו עם טורקיה. הודות להצלחתו בסיפוק צורכי הצבא נתמנה ליועץ של חצר המלוכה.

עם מותו של פוטיומקין ב-1791 הקים לעצמו אחוזה בעיירה אוסטיה שבמחוז מוהילב, שם העסיק כ-900 איכרים. באחוזתו תמך בתלמידי חכמים משכילים, בהם ר' מנחם מנדל לפין מסטנוב ורבי ברוך שיק משקלוב, סיפק את כל צורכיהם ואיפשר להם ללמוד בבית המדרש שהקים ולהשתמש בספרייתו העשירה. בשל השילוב בין עושרו והשכלתו הרבנית נשמעה דעתו של צייטלין בענייני הציבור היהודי בתחום המושב. הוא תמך במלחמותיו של הגר"א בתנועת החסידות, וסייע לרבי מנשה מאיליה לעמוד כנגד מתנגדיו שביקשו להחרים אותו. צייטלין חיבר הגהות על ספר מצוות קטן, שנדפסו בקאפוסט בשנת תק"ף-1820.

בתו, שרה, התחתנה עם אברהם בן ישראל פרץ, שהתנצר עם ילדיו; נכדו, גריגורי פרץ, היה מן הדקבריסטים - משתתפי מהפכת דצמבר 1825 נגד הצאר ניקולאי הראשון. נינו היה פרופסור ולדימיר פרץ, חבר האקדמיה הרוסית למדעים, חוקר ספרות רוסית ופולקלור רוסי. הוא נשפט והוגלה לסראטוב ב-1934, בימי הטרור הסטאליניסטי.

קישורים חיצוניים

עריכה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יהושע_צייטלין&oldid=38525090"