יואב גרא

מוותיקי אנשי הסאונד בישראל

יואב גרא הוא מומחה לעיצוב והנדסת קול מוותיקי אנשי הסאונד בישראל; המייסד של "מכללת סאונד יואב גרא" .

יואב גרא
יואב גרא
יואב גרא
לידה 1958 (בן 63 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק טכנאי קול, עורך מוזיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים שלום חנוך, שלמה ארצי, דני סנדרסון, אריאל זילבר, דייוויד ברוזה, עופרה חזה, חוה אלברשטיין, בועז שרעבי, מאיר אריאל
בת זוג שירה גרא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

יואב גרא נולד בארצות הברית בשנת 1958, בן לצבי גרא, צייר, פסל ובמאי ולאלידע גרא, כוריאוגרפית ובמאית קולנוע[1]. עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1963. בגיל 13 הקים עם חברו מבית הספר, ג'ון אורלי, אולפן הקלטות וחברה להגברת מוזיקה. באולפן הקליטו להקות שכונתיות ומוזיקה להצגות, וחברת ההגברות סיפקה שרותי מוזיקה לאירועים. בחופשות בית הספר, עבד באולפני "אשל" בתל אביב.

משנת 1973, בגיל 15, החל לעסוק גם בייעוץ מוזיקלי לסרטים ועבד בהפקות סרטי תדמית ובסדרות טלוויזיה של הטלוויזיה הלימודית.

בשנת 1976 לפני שירותו הצבאי יצא ללוס אנג'לס, קליפורניה, עם חברו יאיר ניצני, ללמוד ולעבוד באולפני T.T.G, אצל מהנדס הקול האמריקאי/ישראלי אמי הדני. באולפנים אלה הולקטו, בין היתר, "הדלתות" ו"ג'ימי הנדריקס". שם התמחה גרא בעיקר בהקלטות מוזיקה לסרטים. בין הפסקולים שהוקלטו שם "העוקץ", "רוקי", "ספינת האהבה".

כששב ארצה בשנת 1977 החל לעבוד ב"אולפני טריטון" כמקליט ובונה שולחנות בקרה תחת פיקוחו והדרכתו של טומי פרידמן.

את שירותו הצבאי שהחל ב־1978 עשה גרא כטכנאי קול בגלי צה"ל, ובתקופה זו החל לעסוק גם בהגברת קול במופעים של שלום חנוך, שם טוב-לוי ובנזין. בהמשך הקים יחד עם שותפים חברת להגברת קול. במהלך שירותו בגלי צה"ל הכיר את חברי להקת תיסלם ושימש באופן קבוע כטכנאי הקול ואיש הסאונד של הלהקה, בהופעות חיות ובהקלטות אלבומיה[2].

בשנת 1981 עם סיום השרות הצבאי חזר לעבוד גם באולפני טריטון, בין השאר הפיק והקליט באותה שנה את האלבום "התעוררות" של שם טוב-לוי[3]. החל משנת 1982 הפך לאיש סאונד עצמאי ועבד כטכנאי קול, עורך ומפיק מוזיקלי. השתתף בהקלטות אלבומיהם של אמנים רבים בישראל בהם: שלום חנוך, שלמה ארצי, תיסלם, כוורת, אריאל זילבר, דני סנדרסון, דויד ברוזה, חוה אלברשטיין, מיקי גבריאלוב, אסתר שמיר, שם טוב לוי, עפרה חזה, מאיר אריאל, מאיר בנאי, דני בסן, צביקה פיק, יהורם גאון, בעז שרעבי, דפנה ארמוני ועוד.

ב־1986, עם המעבר מהקלטות אנלוגיות לדיגיטליות, הפך יואב למומחה המאסטרינג היחיד בארץ, כשאת שלב יצור המאסטר לתקליט ביצע באולפני אבי רוד בלונדון. זאת עד לפתיחת חדר המסטרינג של בן ברנפלד בישראל.

בתחילת שנות ה-90, טרם עידן האינטרנט, הקים גרא, יחד עם בן בלום, חברה לפיתוח מערכות אינטראקטיביות שנועדו לשרת ספינות טיולים, מלונות ומטוסים. בהמשך הצטרפו לפרויקט גם חברת "ח.מר תעשיות" וחברת תדיראן. החברה פיתחה מערכות לרשת מלונות הולידיי אין וחברת הספנות קרניבל קרוז ליין. ב-1994 הקים את חברת "גרא יועצים" העוסקת בתכנון וייעוץ להקמת מערכות מדיה ותקשורת.

ב־1997 פיתח גרא מערכת לחסימת טלפונים סלולריים, עליה רשם פטנט בישראל.

הקמת בית הספר הראשון לסאונד בישראלעריכה

  ערך מורחב – מכללת סאונד יואב גרא

בשנת 1984 הקים את בית הספר הראשון במדינת ישראל " לעיצוב והנדסת קול "סאונד" ומאז התמסר להוראת מקצועות הסאונד עד היום והכשיר אלפי בוגרים לתעשיית הסאונד. בית הספר מכשיר אנשי מקצוע ברמה בינלאומית ומוכרת על ידי איגוד הסאונד הבינלאומי לכל מקצועות העיצוב והנדסת הקול: הקלטות אולפן, קולנוע, וידאו, מסטרינג, הפקה, רדיו, מחשבים, מוזיקה אלקטרונית ועוד. עד כה הוכשרו בבית הספר יותר מ־5,000 בוגרים, בהם בוגרים שזכו לעבוד עם אומנים מובילים מהעולם כולל "דוראן דוראן", "מובי" ו"בריאן אדמס".

בשנותיו הראשונות ערך בית הספר את השיעורים העיונים בחדרים שכורים ושכר שעות אולפן מהאולפנים הפעילים באותה תקופה (טריטון ודי בי )וערך קורסים בהקלטות אולפן, ובשנת 1987–1999 יואב גרא הכשיר את מישכנו הראשון של בית ספר סאונד ברח/ קצנלסון בת"א ופתח חדר לימודים עם אולפן הקלטות. לאחר מכן, בשנת 1990, עבר בית הספר לרח ריבל 4 בתל אביב. יואב גרא, ואריה המר מיסד בית הספר קמרה אובסוקורה, חלקו במבנה משותף ושטחי לימוד ופעילות. שנת 2005 הוביל גרא קבוצת משקיעים לרכישת בית הספר לקולנוע[4] קמרה אובסקורה, לאחר שבית הספר נקלע לקשיים כלכליים ולמעשה אפשר את המשך קיומו. באותה תקופה החל את פעילותו בחברת בן אינטאקטיב והעביר את ניהול בית הספר למשך שנתיים לגילה חממי. בשנת 2000 העביר יואב את בית הספר למשכנו הקבוע בריבל 5 ובו 6 אולפנים ו- 8 כיתות לימוד. נפתחו מסלולי סאונד בנוסף להקלטות ומיקסים לאולפנים גם התמחות לאולפנים ביתיים, עיצוב פסקול לסרטים, הגברות, שידור רדיו ומוזיקה אלקטרונית. בשנת 2015 העביר יואב גרא את ניהול בית הספר לידי ינאי ספרני וממשיך בפעילות כמורה מהמניין.

יואב גרא פעל במסגרת בית הספר להפיכת הנדסת קול למקצוע מוכר ומוגדר. בשיתוף משרד העבודה נפתחו בבית הספר מסלולי לימוד המקנים תעודות בקרת קול ממשלתיות, כמו כן פעל להידוק הקשרים עם איגוד מהנדסי הקול הבין לאומי AES והיה יושב ראש הסניף הישראלי שלו באותה עת. משנת 2002 החל יואב לפעול להענקת תעודות "הנדסאי קול" וכך הפך את בית הספר ליחידי בארץ המשלב את כל סוגי הלימודים והתעודות המוכרות האפשריות בישראל בתחום הסאונד.

חיים אישייםעריכה

נשוי לשירה גרא, שדרנית רדיו, מגישה ומנחת טלוויזיה ישראלית, ולהם חמישה ילדים.

דיסקוגרפיהעריכה

בין האלבומים בהם השתתף כטכנאי הקלטה ומיקס, ו/או מפיק מוזיקלי, נמנים:

בין הסרטים להם הקליט, ערך והפיק את הפסקול נמנים[5]:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נעמי בן-גור, אווירה ישראלית בתצוגה, למרחב, 15 בפברואר 1971
  2. ^ יואב קוטנר, ‏לראות אותם היום, באתר ישראל היום, 22 במאי 2015
  3. ^ יואב קוטנר, התעוררות, מעריב, 15 באוקטובר 1981
  4. ^ "מוסד או מותג" גלובס, 19 בספטמבר 2005
  5. ^ יואב גרא, באתר ספר הקולנוע הישראלי