פתיחת התפריט הראשי

יואל הנביא

דמות מקראית, נביא, אשר ספרו הוא השני בספרי תרי עשר
(הופנה מהדף יואל)
דמותו של יואל, מעשה ידי האמן מיכלאנג'לו כפי שמצוירת על תקרת הקפלה הסיסטינית
פסל ברונזה של יואל הנביא ביד השמונה

יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל, הוא דמות מקראית, נביא, אשר ספרו הוא השני בספרי תרי עשר.

אם איננו מקבלים כפשוטה את הקביעה החז"לית הדרשנית, על פיה פתואל, אבי יואל, הוא שמואל הנביא[1], המקרא מנדב מעט מאד פרטים אודות יואל הנביא. התקופה בה חי ופעל אינה ידועה (ראו להלן), וכך אין לנו רקע כלשהו שבאמצעותו ניתן להבין מהו הרקע לנבואותיו של יואל. מעט המידע שיש בידינו מבוסס על השערות, שכן הספר, כרוב ספרי קובץ תרי עשר, אינו טורח ליידע אותנו בפרטים אודות הנביא או כותב הספר. כך, נוכל להניח שחי בירושלים או בסביבתה, שכן רבים אזכוריה בספר. פרט לכך, מובאת בתלמוד אמירה, ש"כל מקום ...(כשמפורש) שמו ולא שם עירו בידוע שהוא מירושלים" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א'). ייתכן כי גם אביו היה נביא, כמצוין באותה פסקה תלמודית: "כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות בידוע שהוא נביא בן נביא".

אפשר גם להניח, על פי תיאוריו המפורטים בענייני חקלאות, כי התמצא והכיר מקרוב את המציאות החקלאית. גם תיאוריו בענייני צבא מצביעים על בקיאות מסוימת בנושאים אלו.

תוכן עניינים

שמועריכה

השם יואל חוזר רבות בתנ"ך, והוא שמם של למעלה מעשרה אנשים (מרביתם מוזכרים ברשימות דברי הימים בלבד). המוקדם שבהם הוא בנו של שמואל הנביא, והאחרונים נזכרים ברשימות בספרי עזרא ונחמיה. במשנה ובתלמוד לא מופיע השם אף לא פעם אחת, לבד מאזכורים בודדים של הנביא הנושא שם זה.

משמעות השם איננה ברורה לחלוטין, ויש שתי אפשרויות להסבירה: ייתכן, כי השם מהווה הלחם של שתי מילים - יו + אל - ה' הוא אל, בדומה למשמעות השם "אליהו". מצד שני, יש המפרשים שם זה כפועל, מן השורש י.א.ל המופיע גם בשמות, ב', כ"א, יהושע, י"ז, י"ב, שופטים, א', כ"ז ועוד. שני פירושים אלו מניחים ששם זה הוא כללי, ואין לו משמעות מיוחדת לדורו (ואכן, כפי שראינו, שם זה חוזר לאורך התנ"ך) או לנבואותיו.

יואל הוא שם תאופורי, קצורו של השם יהואל. ייתכן כי הוא מהשורש י-א-ל.[2] שם אביו הוא שם יחידאי במקרא. בתרגומים שונים כמו תרגום השבעים ובפשיטתא נקרא אביו של יואל בשם בתואל, ונראה כי נכתב כך וזאת על פי הכתוב בספר בראשית, פרק כ"ב, פסוקים כ"ב-כ"ג.[3]

זיהוי הנביאעריכה

המקרא אינו מוסר פרטים רבים על הנביא יואל וזמן פעילותו, כנהוג בספרי נביאים אחרים.[4] פער מידע זה הביא את חז"ל ופרשני מקרא מאוחרים להשלים את המידע לקורא. בסדר עולם[5] נכתב כי "יואל ונחום וחבקוק נתנבאו בימי מנשה ומפני שלא היה כשר לא נקראו על שמו. וכן הוא אומר: "י וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מְנַשֶּׁה וְאֶל-עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ. יא וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת-שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת-מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה."" (ספר דברי הימים ב', פרק ל"ג, פסוקים י'-י"א. בספר חיי נביאים, ספר יווני מהמאות הראשונות לפני הספירה נכתב כי יואל היה משבט ראובן.[6] ייתכן כי זיהויו של יואל עם שבט ראובן מתבסס על הכתוב בספר דברי הימים א', פרק ה', פסוקים ד'-ח'.[7]

מדרש רות רבה (ד, ג') מזהה את יואל הנביא עם יואל, בנו של שמואל הנביא.ספר שמואל א', פרק ח', פסוק ב'[8] מדרש אחר המובא בבמדבר רבה (י', ה') קושר את יואל עם הנביא שמואל: "דברי ה' אשר היה אל יואל בן פתואל" (יואל א', א') זה שמואל. למה נקרא שמו פתואל שפיתה להקב"ה בתפילתו".[9][10]

לדעת מרדכי כוגן, חוקר המקרא מהכתוב בספר יואל ניתן להבין על דמותו ומקום פועלו. לשיטתו ריבוי החזרות בכתוב על המקומות ציון והר ציון ומהסיבה הנוספת שיואל אינו מזכיר את ממלכת ישראל ניתן להבין כי יואל היה צאצא של שבט יהודה. מעבר לכך יואל היה בקיא בהילכות הפולחן והוא אף מוסר בכתוב נוסח תפילה לכוהנים. השוני בין יואל לבין נביאים אחרים בא לידי ביטוי בכך שנתן הוראות ברורות לקהל כיצד יש לנהוג במהלך הצום הציבורי בסיום התפילה. נראה כי יואל נמנה עם נביאי הפולחן, נביאים שפעלו בבית המקדש ובין שלל תפקידיהם היה לתת מענה לשאלות המתעוררות בקרב הבאים לתפילה במשכן.[11] יש הרואים ביואל נביא הכתב כיוון שכתב את הנבואות.[12]

לדעת בוסתנאי עודד ואחרים הנביא יואל פעל בתקופה הפרסית.[13]

קבר הנביאעריכה

לפי רבי חיים ויטאל בספרו "שער הגילגולים" קבר הנביא יואל ממוקם בבקעה שמצפון לכפר גִי'ש בגוש חלב.[14]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יואל הנביא בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על פי חז"ל 'פתואל' הוא יואל, ונקרא כך משום שפיתה-אל בתפילתו אליו. מייחסים אותו לשמואל משום שבפעם הראשונה שנזכר שם זה בתנ"ך הוא ביחס לבנו של שמואל.
  2. ^ משה צבי סגל, ספרי שמואל, ירושלים, קריית ספר, 1987, עמ' סא
  3. ^ יהודה יונגמן, עולם התנ"ך: תרי עשר א', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 91.
  4. ^ ראו עמוס. ספר עמוס, פרק א', פסוק א'
  5. ^ סדר עולם כ, נה-נז
  6. ^ גרשון ברין, מחקרים בספרות הנבואה הקלאסית, ירושלים, מוסד ביאליק, 2006, עמ' 405.
  7. ^ מרדכי כוגן, מקרא לישראל: יואל, ירושלים, מאגנס, 1994, עמ' 3.
  8. ^ מרדכי כוגן, מקרא לישראל: יואל, ירושלים, מאגנס, 1994, עמ' 19.
  9. ^ משה בר, חכמי המשנה והתלמוד: הגותם פועלם ומנהיגותם, רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, 2011, עמ' 371.
  10. ^ ראו גם:שמות רבה ל"א, ד'
  11. ^ מרדכי כוגן, מקרא לישראל: יואל, ירושלים, מאגנס, 1994, עמ' 4.
  12. ^ מאיר וייס, מקראות ככוונתם: לקט מאמרים, ירושלים, מוסד ביאליק, 1987, עמ' 454
  13. ^ בוסתנאי עודד, גלות ישראל ויהודה באשור ובבבל (מאות ח - ו לפנה"ס), תל אביב, פרדס, 2011, עמ' 362.
  14. ^ מושון גבאי, מדריך ישראל החדש: הגליל העליון וחופו, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2001, עמ' 72.