יואל ברי"ל (ראשי תיבות: בן ר' יהודה ליב; בגרמנית: Joel Löwe, לֶוֶוה; 27 בפברואר 1762 - 11 בפברואר 1802), היה מפעילי תנועת ההשכלה בברלין, פרשן מקרא, בלשן ואיש חינוך, מעורכי "המאסף".

ספר תהילים בתרגום מנדלסון ובביאור ברי"ל, ברלין תקנ"א

חייו

עריכה

ברי"ל התחנך בביתו של אחד מעשירי ברלין, אהרון יורש, חתנו של פייטל היינה אפרים. אחר כך עבד כמורה פרטי בביתו של דוד פרידלנדר. היה ידיד נעורים של יצחק אייכל, ושניהם היו מצעירי תלמידיו של משה מנדלסון. כשהקים אייכל ב-1782 את "חברת דורשי לשון עבר" בקניגסברג, היה ברי"ל נציגו בברלין, והם המשיכו לעמוד בקשר מכתבים והקדישו זה לזה את ספריהם.

ברי"ל עסק בפרשנות המקרא ובדקדוק עברי. מ-1785 עד 1790 פרסם בכמה חלקים את התרגום של מנדלסון לספר תהלים עם ביאור עברי משלו. ב-1788 הוציא לאור תרגום גרמני באותיות עבריות וביאור עברי לספר יונה, וב-1789 הוציא ביחד עם אהרן האלה-וולפסון תרגום לחמש מגילות. וולפסון וברי"ל גם עמדו בראש מפעל תרגום ההפטרות לגרמנית שנועד להמשיך את מפעל הביאור של מנדלסון למקרא אחרי פטירתו של מנדלסון. כמו כן תרגם ברי"ל לגרמנית את ההגדה של פסח. ב-1794 הוציא לאור את "עמודי הלשון", ספר לימוד לדקדוק עברי.

ברי"ל היה מן הפעילים ביותר בפרסומים של אנשי תנועת ההשכלה בברלין. הוא כתב מאמרים ושירים ב"המאסף", כתב העת של המשכילים, ומראשית שנות התשעים היה גם עורך כתב העת ביחד עם וולפסון. במאמריו כתב בעד הרציונליזם וההשכלה וביקר את ההנהגה הרבנית. בעריכת השניים הפך "המאסף" לקיצוני יותר ויותר בעמדותיו בעד ההשכלה הרדיקלית ונגד המסורת וההשכלה המתונה, ובמקביל הלכה והתמעטה תפוצתו עד שפסק להופיע ב-1797. ב-1794 חיבר ברי"ל חוברת בעניין פולמוס הלנת המת ובה תקף את הרבנים ואנשי ה"חברה קדישא" על התנגדותם לדחיית הקבורה. ב-1795 עבר ברי"ל (ואיתו הוצאת "המאסף") לברסלאו, ושימש כמורה ראשי בבית הספר המשכילי שנפתח שם בתמיכת השלטונות הפרוסיים.

מכתביו

עריכה
  • שרייבן אן דיא ווירדיגען מיטגלידר זעמטליכר: חברות גמילות חסדים, ברלין: דפוס חברת חנוך נערים, תקנ"ד.
  • לוחות בניני הפועלים: עם משקלי השמות (פאללשטענדיגע פאראדיגמן דער עברישן צייט אונד נענווערטר צום געברויך פיר שולן אונד הויזלעהרר), פראג: [חמו"ל], תקס"ג.
  • עמודי הלשון: המיוסדים על אדני ההגיון, לתועלת התלמידים החפצים ללמוד שפת עבר (דיא עלעמענטע דער עברישן שפראכע נאך לאגישן פרינציפיען ענטוויקקלט, איין האנדבוך פיר להערער), פראג: דפוס האחים STIASNY, תקס"ג.

קישורים חיצוניים

עריכה