פתיחת התפריט הראשי
הרב יואל קלופט בצעירותו

הרב יואל קלופט (1906, תרס"ו - 2 במרץ 1985, ט' באדר תשמ"ה) היה אב"ד בחיפה ומקובל.

תוכן עניינים

תולדותיועריכה

נולד לשניאור זלמן קלופט בריגה שבלטביה. בשנת תר"פ הלך ללמוד, בעצת החפץ חיים, בישיבת סלוצק ובהמשך בקלצק, אצל רבי איסר זלמן מלצר, רבי אהרן קוטלר והרב אלעזר מנחם מן שך. למד גם בישיבת מיר. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ו, שם התקרב לחזון איש.

בשנות ה-40 כיהן כר"מ בישיבת קלצק-פרדס חנה. בתקופה זו שהה בפרדס חנה כל השבוע, וחזר לביתו בירושלים רק בשבת. בשנת תש"ז, עם מעברה של ישיבת קלצק לרחובות, עבר עמה, ומונה על ידי הרב צבי יהודה מלצר לכהן כרב "שיכון הפועל". בי' בטבת תש"י[1] התמנה להיות דיין בבית הדין ברחובות, שם גם לימד בישיבת קלצק. בשנת 1953 התיישב בעיר ונתגלעו בינו ובין רב העיר, הרב אלימלך בר שאול, חילוקי דעות, בין השאר בנוגע למינוי שוחטים והקמת בתי ספר דתיים. בשנת 1957 הודיע הרב בר שאול על התפטרותו ובעקבות זאת הורו הרבנים הראשיים על העברת הרב קלופט מתפקידו. לעומת זאת, מועצת גדולי התורה והרב יחזקאל סרנא התערבו למען הרב קלופט ודרשו שלא להעבירו מתפקידו[2]. בסופו של דבר עבר הרב קלופט לכהן כאב בית דין באחד משלושת ההרכבים של בית הדין הרבני האזורי בחיפה[3][4]. כן היה ראש כולל ורב בית הכנסת עדת ישראל בחיפה.

עמד בקשרים קרובים עם הרב אלעזר מנחם שך והשניים ניהלו חליפת מכתבי תורה[5].

עסק בקבלה, בעיקר בקבלת הגר"א. הרב שלמה וולבה למד אצלו תחום זה.

השתתף בעריכת האנציקלופדיה התלמודית. בשנת תשנ"א הוציאו בניו את ספרו "דעת יואל".

צאצאיועריכה

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חוק בתי הדין הרבניים (אישור מינויים), תשי"ב-1952
  2. ^ י ביצור, פרשת רחובות מחריפה המאבק בין הרבנים, מעריב, 11 ביולי 1957
  3. ^ קול תורה, אדר תשי"ח, עמוד טז
  4. ^ חיים ברנשטיין, שבחים לידען מעריב והערה בצידם, מעריב, 1 באוקטובר 1964
  5. ^ חליפת מכתבים בין הרב שך לרב קלופט, ישורון תשס"ב, עמ' רמג-רס
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.