יובל שמעוני

סופר ישראלי

יובל שמעוני (נולד ב-21 באוגוסט 1955) הוא סופר, עורך ומרצה בחוג לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן[1].

יובל שמעוני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 באוגוסט 1955 (בן 68)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אילת שמיר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

שמעוני נולד בירושלים, נכד למשורר דוד שמעוני. למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב, היה עורך ספרי הפרוזה במפעל קסת לספרות ביכורים, והוא נמנה עם עורכי סדרת "ספריה לעם" (יחד עם משה רון, דבורה נגבי, מאיה פלדמן ותרזה בירון-פריד) של הוצאת עם עובד. הוא גם מנחה סדנאות כתיבה באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2000 היה מועמד לפרס ספיר על ספרו "חדר". בשנת 2001 זכה בפרס ברנשטיין בקטגוריה רומן עברי מקורי. בשנת 2005 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ובשנת 2015 זיכה אותו ספרו, "קו המלח", בפרס ברנר לשנת תשע"ה[2]. בשנת 2016 זכה בפרס ניומן לספרות עברית. ב-2018 נערך כנס על יצירתו באוניברסיטת קיימברידג'[3].

שמעוני מתגורר בתל אביב עם בת-זוגו, הסופרת אילת שמיר.

ספריו עריכה

  • מעוף היונה, סדרת "פרוזה אחרת", הוצאת עם עובד, 1990
  • חדר, הספריה לעם, עם עובד, 1999
  • אל העפר, סדרת "פרוזה אחרת", עם עובד, 2007
  • קו המלח (שני כרכים), הספריה לעם, עם עובד, 2014
  • מבעד לקרקעית השקופה, הספריה לעם, עם עובד, 2021[4]
  • גופת גבר לא מזוהה, הספריה לעם, עם עובד, 2023[5]

ספרים בעריכתו עריכה

כאחד העורכים הבולטים בספרות העברית בת זמננו ערך שמעוני את הספרים הבאים:

  • שום גמדים לא יבואו / שרה שילה, זוכה פרס ספיר לשנת 2007 (עם עובד, תל אביב תשס"ו 2005)
  • אמסטֶל / עדנה שמש (הקיבוץ המאוחד וקסת, 2007)
  • טורפים של קיץ / ענת עינהר, זוכה פרס ספיר לספר ביכורים לשנת 2010 (עם עובד | קסת, 2008)
  • רומן וינאי / דוד פוגל (עם עובד, תל אביב תשע"ב 2012. בשיתוף לילך נתנאל)
  • המסע הלילי הארוך הביתה / יצחק בן-נר (עם עובד, תל אביב תשע"ג 2013)
  • צל עולם / ניר ברעם (עם עובד, תל אביב תשע"ג 2013)
  • גדר חיה / דורית רביניאן, זוכת פרס ברנשטיין לשנת 2015 (עם עובד, תל אביב תשע"ד 2014)
  • הרים אני רואה / רועי בית לוי, זוכה פרס טובה ויצחק וינר לעידוד יצירה ספרותית מקורית 2014 (עם עובד, תל אביב, תשע"ד 2014)
  • המיטה שאתה מציע בעצמך / אילת שמיר, פרס רמת גן למצוינות ספרותית לשנת 2014 (עם עובד, תל אביב תשע"ג 2013)
  • בנדיט / איתמר אורלב, זוכה פרס ספיר לספר ביכורים לשנת 2015 ופרס POINT לרומן הנבחר של 2020 (עם עובד, תל אביב תשע"ה 2015), מועמד לפרס פמינה בצרפת
  • עוד חמש דקות / יונתן ברג, זוכה פרס שרת התרבות לספר ביכורים לשנת 2015, (עם עובד, תל אביב 2015)
  • מאושרי והלאה / הילה עמית, זוכה פרס שרת התרבות לספר ביכורים לשנת 2016 (עם עובד, תל אביב 2016)
  • האצבעות על הגבעה / איתן דרור־פריאר, זוכה פרס ספיר לספר ביכורים לשנת 2016 (עם עובד, תל אביב 2015)
  • ארבעה אבות / אמיר זיו, בחמישייה הסופית של פרס ספיר, זוכה פרס ברנר לספרי ביכורים 2017, (עם עובד, תל אביב 2017)
  • רשימת האימהות / גלי מיר-תיבון, זוכה פרס י.ל. גולדברג לשנת 2018
  • יקיצה / ניר ברעם, בחמישייה הסופית של פרס ספיר 2018 (עם עובד, תל אביב 2018)
  • נטל ההוכחה / אילת שמיר, מועמד החמישייה הסופית של פרס ספיר 2019 (עם עובד, תל אביב 2018)
  • נער האופניים / אלי עמיר, זוכה פרס ברנר 2019 (עם עובד, תל אביב 2019)
  • צערו העתיק של הירח / נעמה דעי, מועמד השלישייה הסופית של פרס ספיר 2019 (עם עובד, תל אביב 2019)
  • ירח / דורי פינטו, זוכה פרס ספיר לספר ביכורים 2020 (עם עובד, תל אביב 2020)
  • המטבח האחורי / רומית סמסון, זוכה פרס ספיר לספר ביכורים 2021 (עם עובד, תל אביב 2021)
  • נעדרים קרים / אסף קוגלר, מועמד השלישייה של פרס ספיר לספר ביכורים 2021 (עם עובד, תל אביב 2021)

לקריאה נוספת עריכה

  • אברהם בלבן, "אל מול מקריות אדישה", גל אחר בסיפורת העברית, סיפורת עברית פוסט מודרניסטית, 1995
  • גרשון שקד, "להיכנס ל'חדר' של יובל שמעוני", ידיעות אחרונות, 7 במאי 1999
  • אבנר הולצמן, "בעמק הבכא", מפת דרכים, סיפורת עברית כיום, 2005, עמ' 207-201
  • יובל שמעוני, קו המלח, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 549–551, הוצאת כרמל, 2017
  • היד הזאת הכותבת: על יצירתו של יובל שמעוני / ירון פלג, יגאל שוורץ ומוריה דיין קודיש (עורכים), הוצאת עם עובד, תש"ף 2020
  • יגאל שוורץ, מכאן ומכאן: מסות ומאמרים על ספרות ישראלית, פרדס הוצאה לאור, 2020, הפרק "הקתדרלות ההומניסטיות של יובל שמעוני", עמ' 183–201

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה