יודיתה צופמן


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יודיתה צופמן
Judita Cofman
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 4 ביוני 1936
ורשאץ, סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בדצמבר 2001 (בגיל 65)
דברצן, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הוראת המתמטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת נובי סאד עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט מילבה פרבאנוביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט אלברכט בוטלשפאכר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יודיתה צופמןסרבית: Judita Cofman - Јудита Цофман; ‏4 ביוני 1936 - 19 בדצמבר 2001) הייתה מתמטיקאית ופדגוגית סרבית, הונגריה ממוצא גרמני מוויבודינה, שפעלה באנגליה ובגרמניה ונודעה בעיקר בתחום חקר השיטות להוראת מתמטיקה. היא הייתה בשנים 1990–2001 פרופסור בפקולטה למתמטיקה של אוניברסיטת ארלנגן בגרמניה .

ביוגרפיה עריכה

יודיתה צופמן נולדה ב-1936 בעיר ורשאץ שבבאנאט הסרבי, אז בממלכת יוגוסלביה כבת למשפחה ממוצא גרמני שהשתקעה באזור במאה ה-18 בימי האימפריה ההבסבורגית ואימצה בהמשך את התרבות ההונגרית. אביה אקוש צופמן למד בגרמניה והיה מומחה בייצור בירה ויין ובאחסונם. האם, לואיזה לבית קוזיץ' הייתה ממוצא הונגרי. הסב מצד האם היה מורה למתמטיקה וראש העיר ורשץ. צופמן למדה בבתי ספר יסודיים בשפה ההונגרית ובשפה הסרבית, אחר כך בתיכון בעיר הולדתה ואחר כך בשנים 1954–1958 למדה מתמטיקה באוניברסיטת נובי סאד. בשנים 1961–1963 השתלמה ברומא אצל לוצ'יו לומברדו-רדיצ'ה. במקביל לימדה שנתיים בתיכון בעיר זרניאנין ואחר כך עבדה באוניברסיטת נובי סאד, שם סיימה דוקטורט במתמטיקה בשנת 1963. היא הייתה הראשונה שעשתה דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת נובי סאד. בשנים 1964–1965 השתלמה באוניברסיטת פרנקפורט במערב גרמניה. תרומותיה העיקריות היו בחקר המישורים הפרויקטיבים הסופיים, מישורי מביוס וספרנר. בשנות ה-1960 נסעה ללונדון, והייתה שם מרצה למשך 6 שנים באימפריאל קולג'. עסקה במחקרים בתחום מדעי המתמטיקה ובהוראתם. בשנים 1971–1978 לימדה באוניברסיטאות טיבינגן ומיינץ. אחרי שנת 1978 לימדה למשך 15 שנה בתיכון פאטני בלונדון ובשנת 1985 במכללת סנט הילדה באוקספורד. ב-1987 הייתה צופמן חלק צוות מאמני המשתתפים הבריטים באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית ה-28 שהתקיימה בקובה. היא ארגנה מחנות קיץ למתמטיקאים צעירים. בגרמניה היא ערכה את כתב העת למתמטיקה Hypotenuse. בשנים 1990–2001 הייתה ראש החוג לשיטות הוראת מתמטיקה בפקולטה למתמטיקה באוניברסיטת ארלנגן בגרמניה. באוגוסט 2001 פרשה מתפקידה בגרמניה ובספטמבר 2001 הוזמנה לעבוד כפרופסור במחלקה ללימודי המשך לשיטות הוראת מתמטיקה באוניברסיטת דברצן בהונגריה. היא נפטרה בדברצן באותה שנה.

פרט לסרבית והונגרית, ידעה יודיתה צופמן מילדותה גרמנית, רוסית ואנגלית, יותר מאוחר למדה גם צרפתית ואיטלקית. עם תלמידיה נמנה אלברכט בויטלשפאכר מגרמניה.

מבחר ספרים ומאמרים עריכה

  • 1963 - O konačnim nedezargovim ravnima generisanim četvorotemenikom

On finite non-Desargues projective planes generated by quadrangle (עבודת הדוקטורט)

  • 1981 - Problems for young mathematicians
  • 1990 - What to solve?- Problems and suggestions for young mathematicians
  • 1995 - Numbers and shapes revisited. More problems for young mathematician
  • 1999 - . Einblicke in die Geschichte der Mathematik I. Aufgaben und Materialien für die Sekundarstufe I, (גרמנית) [Insight into the history of mathematics I. Problems and materials for lower secondary and teacher education

לקריאה נוספת עריכה

  • Nikolić, A. (2012). Mathematician Judita Cofman (1936-2001). Teaching Mathematics and Computer Science,

10 (1), 91-115.

Prvanović, M. (2002). Judita Cofman (1936-2001), Obituary. Teaching of Mathematics, 8, 57

קישורים חיצוניים עריכה

Aleksandar Nikolić -The work of Judita Cofman on didactics of mathematics Teaching Innovations, 2014, Volume 27, Issue 3, pp. 105–113