יוד קרת קא חזינא הכא

ניב ארמי-תלמודי, שפירושו שההסבר המובא מאריך שלא לצורך

יוד קָרֶת קא חזינא הכא הוא ניב ארמי-תלמודי, שפירושו הוא, שההסבר המובא מאריך שלא לצורך. יש הסוברים ש"יוד קרת" הוא שם חכם.

מקור הביטוי עריכה

מקור הביטוי הוא בתלמוד הבבלי, במסכת קידושין, בסוגיה העוסקת בדיני הענקה:

תני חדא ענק עבד עברי לעצמו וענק אמה העבריה לעצמה. ותניא אידך ענק אמה העבריה ומציאתה לאביה... אלא ענק ע"ע לעצמו, פשיטא! אלא למאן?! אמר רב יוסף יו"ד קרת קא חזינא הכא.

התלמוד מצטט את הברייתא האומרת שהמענק שהאדון נותן לעבד עברי שייך לו, והמענק הניתן לאמה עברייה שייך לה, ותמה מדוע הברייתא נצרכה לומר את הדין הפשוט האומר שהמענק הניתן לעבד שייך לו, ורב יוסף ענה, ש"יוד קרת קא חזינא הכא", כלומר: אכן קשה מדוע התנא של הברייתא הזו האריך ללא צורך.

כשם חכם עריכה

רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא מפרש בספרו ערכי תנאים ואמוראים[1] שהוא שמע הפשט שהכוונה להאמורא רבי יוסי דמן יוקרות, וכן הרב אהרן הימן מביא שעל פי פירוש הערוך "יוד קרת" הוא שם חכם[2]. אמנם הרב ראובן מרגליות חלק על הגדרה זו, ולדבריו זהו שם מקום. פירוש זה מקשר את הכינוי "יוד קרת" לעירו של רבי יוסי דמן יוקרת[3].

פירושים מילוליים עריכה

הראשונים נחלקו בפירושו המילולי של המשפט. רש"י פירש שמשפט זה הוא משל: ”יו"ד שהיא קטנה עשאה עיר גדולה, כלומר האריך משנתו חנם”[4]. לפי רש"י, רב יוסף מדמה את דין נתינת המענק לעבד עברי עצמו, לאות יו"ד שהיא האות הקטנה באותיות האלפבית, משום שדין זה אינו צריך התייחסות בברייתא בפני עצמה, ובכל זאת קיבל בברייתא זו התייחסות משמעותית ונעשה כעיר גדולה. לעומתו, הסביר הרב יהושע בועז בחיבורו מסורת הש"ס בשם אחד הגאונים, כי כוונת רב יוסף היא לעיר ששמה "יוד קרת"[5]", שנוסף לה הכינוי "קרת" (עיר בארמית) שלא לצורך, בדומה לדין המובא בברייתא.

הרב רפאל מאמו בספרו שבו ואחלמה[6] מסביר את הביטוי באופן נוסף, על פי העובדה שרב יוסף, אשר אמר את הביטוי, היה עוור[7], ולכן לא היה יכול לקרוא בתורה, מחמת האיסור דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה, אלא היה לומד את התרגום. הוא אומר, שבכל פעם בה למד רב יוסף בפסוק שמילותיו זהות לתרגומו (למשל פסוק שיש בו שמות אישים ומקומות), היה שמח על שזכה לקרוא את הפסוק ככתבו. לכן, כשלמד רב יוסף את הפסוק מספר איוב, ”בְּצֵאתִי שַׁעַר עֲלֵי קָרֶת בָּרְחוֹב אָכִין מוֹשָׁבִי” (איוב, כ"ט, ז'), היה מתעצב כיוון שתרגום המילים "עלי קרת" הוא "על קרתא", ואם איוב לא היה מוסיף את האות יו"ד למילה "עלי", מילות הפסוק והתרגום היו שווים. ולפי זה אומר הרב רפאל מאמו, שכוונת רב יוסף הייתה לדמות את הברייתא שהאריכה ללא צורך, לאיוב שהוסיף את האות יו"ד לפני המילה "קרת" ללא צורך, וגרם לכך שהפסוק והתרגום אינם שווים.

לפי שלשה פירושים אלו, כוונתו של רב יוסף היא לומר שהברייתא האריכה ללא צורך. לעומת זאת, הריטב"א מביא בשם הראב"ד פירוש נוסף, האומר שדבריו של רב יוסף מוסבים על אדם ששמו היה "יו"ד קרת", שהיה אדם בעל אופי קשה ולא היה חס אפילו על בניו ובנותיו, וכמו שאדם זה היה אדם בעל אופי קשה, גם קושיה זו קשה ואין עליה תירוץ[8].

השימוש בביטוי עריכה

הביטוי משמש בספרות התורנית כתמיהה על אריכות מיותרת של שאלה או חיבור. למשל, רבי יעקב שאול בספרו מגן שאול, משתמש בביטוי על מנת לבטא את תמיהתו על הארכת הרמב"ם שלא לצורך:

אמר הצעיר, יוד קרת קא חזינא הכא, דאם כן לא היה ליה להביא בדבור שני המתחיל...

דוגמה נוספת ניתן למצוא בשו"ת מהרש"ך:

הן עתה שדברים הללו לא ניתנו ליכתב ולא מן השם הוא להעלותם על ספר, כי כל השומע יצחק ויאמר "יוד קרת קא חזינא הכא", לטרוח ולכתוב דברים פשוטים...

שו"ת מהרש"ך, חלק א', סימן ע"ו

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ערך רבי יוסי דמן יוקרות עמוד תטז
  2. ^ ראו: הרב אהרן הימן, "יוד קרת", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון תר"ע, באתר היברובוקס
  3. ^ ראו בדויי שם, בתוך: הרב ראובן מרגליות, "לחקר שמות וכינויים בתלמוד"
  4. ^ רש"י, מסכת קידושין, דף ט"ז, עמוד ב'
  5. ^ והייתה מקום מגוריו של רבי יוסי דמן יוקרת, המוזכר בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ג, עמוד ב'.
  6. ^ חידושים על מסכת קידושין, עמוד עה
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ז, עמוד א'.
  8. ^ ריטב"א על מסכת קידושין, דף ט"ז, עמוד ב'