יוהאן מאוריץ ואן נסאו-זיגן

יוהאן מאוריץ ואן נסאו-זיגן (בהולנדית: Johan Maurits van Nassau-Siegen‏; 20 ביוני 1604 – 20 בדצמבר 1679) היה רוזן ונסיך נסאו-זיגן.

יוהאן מאוריץ ואן נסאו-זיגן
Johann Moritz Fürst von Nassau-Siegen

לידה	17 ביוני 1604 דילנבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	20 בדצמבר 1679 (בגיל 75) Bedburg-Hau, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	הרפובליקה ההולנדית
מקום קבורה	Burial vault of Nassau-Siegen
השכלה	אוניברסיטת בזל (1615)
שושלת בית נסאו
אב יוהאן השביעי, רוזן נסאו-זיגן אם Margrethe of Slesvig-Holsten-Sønderborg
פרסים והוקרה
אביר מסדר הפיל (28 במאי 1649)

מאוריץ נולד בעיירה דילנבורג שבגרמניה, מקום מוצאה של שושלת בית אורנז'. אביו היה יוהאן השביעי, רוזן נסאו-זיגן. סבו, יוהאן השישי, רוזן נסאו-דילנבורג, היה אחיו של השליט ההולנדי - וילם השתקן.

יוהאן מאוריץ הצטרף לצבא ההולנדי בשנת 1621, בגיל צעיר מאוד. בשנת 1626 הוא הפך למפקד. הוא השתתף בכיבוש דן בוס בשנת 1629. בשנת 1636 הוא כבש את מבצר סכנקנסכאנס.

בברזיל

הוא מונה למושל מושבות הולנד בברזיל על ידי חברת הודו המערבית ההולנדית בשנת 1637. הוא נחת ברסיפה, נמלה של פרנמבוקו והמעוז החשוב של ההולנדים בברזיל, בינואר 1637.

לאחר סדרה של משלחות, הוא הרחיב לבסוף את ברזיל ההולנדית מסרז'יפה בדרום עד לסאו לואיס בצפון. באופן דומה הוא כבש את המושבות הפורטוגזיות באלמינה, סאו טומה, ואת לואנדה בחוף המערבי של אפריקה (כיום בירת אנגולה). בעזרתו של האדריכל המפורסם, פיטר פוסט מהארלם, הוא שינה את פניה של רסיפה בכך שבנה עיירה חדשה, מקושטת בבניינים ציבוריים מפוארים וגנים, שנקראה על שמו, מאוריצסטאד.

בזכות מדיניותו הוא הביא את המושבה ההולנדית לכדי מצב משגשג, ואף הצליח להשכין שלום עם המתיישבים הפורטוגזים. הנהגתו המעולה בברזיל עוררה השראה לכתיבת שני אפוסים לטיניים, האחד משנת 1647, יצירתו של קספר ברליאוס (או ון בארלה) Rerum per octennium in Brasilia et alibi nuper gestarum ("תיאורן של שמונה שנים לאחרונה בברזיל ובמקומות אחרים"), והשנייה, יצירתו של פרנסיסקוס פלנטה "מאוריטיאס". הצייר אברהם ווילארטס שירת כחבר בפמלייתו של מאוריץ.

מאוריץ הקים מועצה עירונית בה לקחו חלק קתולים, פרוטסטנטים ויהודים. מלבד סובלנות זו, הוא גם עודד את התפתחותה של רסיפה, והנהיג בעיר מעין פרויקט של שיכון ציבורי. תוכניותיו והוצאותיו הגדולות הדאיגו את מנהליו החסכנים מחברת הודו המערבית ההולנדית, ומשסירב להמשיך בתפקידו אלא אם תינתן לו יד חופשית, הוא הוחזר לאירופה ביולי 1644.

בחזרה לאירופה

זמן קצר לאחר מכן, מינה אותו הסטאדהאודר פרדריק הנדריק, נסיך אורנז' למפקד חיל הפרשים ההולנדי, והוא לקח חלק בקרבות בין השנים 1645 ו-1646. כשהמלחמה נגמרה בהסכם מינסטר, בינואר 1648, הוא קיבל מאלקטור ברנדנבורג את תפקיד המושל של קלווה, מארק, ראוונסברג, ומאוחר יותר גם של מושל מינדן. הצלחתו בחבל הריין הייתה גדולה כמו הצלחתו בברזיל, והוא הוכיח את עצמו כשליט חכם ומוכשר.

בסוף שנת 1652, הוא מונה לראשו של מסדר יוחנן הקדוש (Johanniterorden) בברנדנבורג, והפך לנסיך באימפריה הרומית הקדושה. בשנת 1664 הוא חזר להולנד. כשחודשה המלחמה עם אנגליה, שנתמכה על ידי הנסיך-בישוף של מינסטר, הוא מונה למפקד הכללי של כוחות היבשה ההולנדים. אף על פי שהפרלמנט ההולנדי ניסה להכשילו, הוא הדף את הפלישה, ולכן הבישוף של מינסטר, ברנהרד פון גאלן, הוכרח להכריז על שלום. פעילותו עוד לא הגיעה לסופה: בשנת 1673 הוא מונה על ידי הסטאדהאודר וילם מאורנז' לפקד על הכוחות בפריזיה ובחרונינגן, ולהגן על החזית המזרחית של שבעת המחוזות.

משנת 1675 מנעה ממנו בריאותו מלהמשיך לתפקד בצבא. בשנותיו האחרונות הוא חי בעירו האהובה קלווה, שם נפטר בדצמבר 1679.

הבניין שבנה בהאג נקרא כיום מאוריצהאוס, ומשמש כמוזיאון לאמנות הולנדית.

היוצר הברזילאי פאולו סטובאל חיבר נובלה היסטורית על יוהאן מאוריץ ועל ההתיישבות ההולנדית בברזיל, "O Príncipe de Nassau" ("נסיך נסאו").

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוהאן מאוריץ ואן נסאו-זיגן בוויקישיתוף

• יוהאן מאוריץ ואן נסאו-זיגן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• יוהאן מאוריץ ואן נסאו-זיגן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)