יוז'ף לוקאץ' (בנקאי)

הונגרי-יהודי בעל תואר אצולה, מנהל הבנק האנגלו-אוסטרי, אביו של הפילוסוף ג'רג' לוקאץ'
(הופנה מהדף יוז'ף לוקאץ')

סֶגֶדִי יוז'ף לוקאץ' (במקור לווינגר עד 1890,[1] בהונגרית: Lukács József; סגד, 16 בנובמבר 1855בודפשט, 23 בינואר 1928)[2] היה הונגרי-יהודי בעל תואר אצולה, מנהל הבנק האנגלו-אוסטרי, אביו של הפילוסוף ג'רג' לוקאץ'.

יוז'ף לוקאץ'
Lukács József
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 בנובמבר 1855
סגד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בינואר 1928 (בגיל 72)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Löwinger József עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

יוז'ף (לוקאץ') לווינגר הוא למעשה מייסד משפחת האצולה ההונגרית-יהודית לוקאץ'. הוא היה בנם של יעקב לווינגר ויוליה פולאק. יוז'ף לווינגר הצליח ללמוד עד גיל 13 ואז עזב את בית הספר והתחיל לעבוד בבנק. הסבים והסבתות של לווינגר לא היו עשירים: על פי תעודת הלידה של הסב, שגם שמו היה יוז'ף לווינגר, היה יצרן שמיכות בסגד. על פי זיכרונו של נכדו, היו לסב עקרונות יושר והגינות קיצוניים עד כדי כך שנשאר עני כל חייו. הוא לא ידע קרוא וכתוב, ויכול היה רק לכתוב את שמו. הסבא נלחם בצבא של לאיוש קושוט במהפכת 1848 בהונגריה, ונכדיו לעיתים הקניטו אותו שהפסידו בקרב המכריע באִישַסֶג מפני שברח. סבו זה של יוז'ף נפטר בשנת 1903, בגיל 93.

בגילאי 13 עד 18 עבד בסגד. הוא המשיך את השכלתו, למד שפות, היסטוריה וכלכלה. בגיל 18 הגיש מועמדות למכרז של בנק בבודפשט לתפקיד "מנהל ההתכתבויות". הוא זכה בתפקיד, עבר לפשט, ומונה למנהל סניף בודפשט של בנק האנגלו-אוסטרי כבר בגיל 24. תחילה עבד כאמור ב"בנק האנגלו-הונגרי" מגיל 18, אחר כך ב"בנק האשראי הכללי ההונגרי" ומשנת 1880 בבנק האנגלו-אוסטרי. בשנת 1882 הוא התקבל לתא פאטריה של הבונים החופשיים, ובשנת 1901 הגיע לדרגת אמן/רב בונה.

יוז'ף לווינגר, שהיה כבר פקיד בנק יוקרתי, ב־1 ביולי 1883 נשא לאישה את אדל ורטהיימר שהכיר בווינה. ב-מאי 1899 הוענקה לו תואר אצולה[3][4] עם הקידומת סֶגֶדִי וגם סמל אצולה מפרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה שהיה גם המלך פרנץ יוזף הראשון של הונגריה. אדל ורטהיימר הייתה בתם של מריה נוישלוס ושל הנריק ורטהיימר, נכדתו של ברנט נוישלוש. על פי הנתונים הזמינים, ברנט גדל בפשט, בבית דודו, מנו, עמוס נוישלוש, לאחר שאיבד את הוריו מוקדם מאוד, לפני גיל 10. על פי זיכרונה של מריה לוקאץ', בתו של יוז'ף, היא גדלה בשגשוג מכיוון שסבה היה עשיר מאוד. אדל ורטהיימר אכן הביאה הון רב לנישואין, כפי שמעיד מכתב מאת יוז'ף לוקאץ' בשנת 1911, בו הוא כותב את הדברים הבאים על החומר שניתן היה לספק לבנו:

"... אם אמות היום, אתה זכאי להכנסות מרכוש מכובד שהכנסותיו... יכולות לספק לך את כל הדרוש על פי התוכניותיך."

מכתב זה גם מאשר כי אדל ורטהיימר הביאה את רכוש לנישואין, יוז'ף הביא את המעמד היוקרתי, ואת ההזדמנות לשמור ולהגדיל את העושר. יוז'ף עבד עד 1906 בבנק אנגלו-אוסטריה כמנכ"ל הבנק. "חדשות בודפשט" דיווחו על מותו.

ראו גם עריכה

  • Déry Béla – Bányász László – Margitay Ernő (szerk.): A Nemzeti Szalon almanachja (Képzőművészeti Lexikon). Budapest, 1912
  • Körner Éva: Derkovits Gyula. Budapest, 1968
  • Szinyei Merse Anna: Szinyei Merse Pál élete és művészete. Budapest, 1990
  • Sz. n.: László Fülöp kiállításának katalógusa. Nemzeti Szalon, Budapest, 1907
  • Lyka Károly – Majovszky Pál – Petrovics Elek: A magyar akt-kiállítás albuma. Műcsarnok, Budapest, 1925-26
  • Sz. n.: Az 1925-26. évi Akt-kiállítás katalógusa. Műcsarnok, Budapest, 1925-26
  • Balogh, Jolán: Katalog der ausländischen Bildwerke des Museums der Bildenden Künste in Budapest IV-XVIII. Jahrhundert. 2 kötet, Budapest, 1975
  • Geskó Judit (szerk.): Picasso, Klee, Kandinszkij. A svájci Ruff-gyűjtemény remekei. SzM, Budapest, 2007
  • Molnos Péter – Várkonyi György: Antal – Lusztig gyűjtemény. A pécsi válogatás 2006-2008. A huszadik század első felének magyar művészete. Budapest, 2009
  • Gömöry Judit – Veszprémi Nóra (szerk.): A Művészház 1909-1914. Modern kiállítások Budapesten. MNG, Budapest, 2009
  • Markója Csilla – Bardoly István (szerk.): A Nyolcak. Janus Pannonius Múzeum Modern Magyar Képtár, Pécs, 2010
  • Boros Judit – Plesznivy Edit (szerk.): Ferenczy Károly (1862-1917) gyűjteményes kiállítása. MNG, Budapest, 2011-12

לקריאה נוספת עריכה

בשפת המקור:

  • Lukács József. Magyar Életrajzi Index. Petőfi Irodalmi Múzeum
  • Lukács (Löwinger) József. Kieselbach Galéria
  • Kókai Károly: A fiatal Lukács György és a zsidóság. Szombat, 2002. február 1.
  • Bendl Júlia: Lukács György élete a századfordulótól 1918-ig. Budapest: Scientia Humana Társulás, 1994.

בתרגום לעברית:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ A Belügyminisztérium 1890. évi 63910. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1890. év 7. oldal 11. sor.
  2. ^ Halálesete bejegyezve Budapest I. ker. polgári akv. 217/1928. folyószám alatt.
  3. ^ K 19 - Király Személye Körüli Minisztérium Levéltára - Királyi könyvek - 70. kötet - 598 - 602. oldal
  4. ^ Bendl Júlia: Lukács György élete a századfordulótól 1918-ig. Budapest: Scientia Humana Társulás, 1994.