יוזמת הלבנט החדש

יוזמת הלבנט החדש (בערבית: الشام الجديد; תעתיק מדויק: אל-שאם אל-ג'דיד) היא יוזמה אסטרטגית המשותפת לעיראק, מצרים וירדן שמטרתה פתיחת אפיקים חדשים של שיתוף פעולה כלכלי בין המדינות: סחר והשקעות באנרגיה, חשמל, תשתיות, שיקום, תחבורה ושירותי בריאות. מטרה נוספת היא חיזוק הקשרים הפוליטיים בין שלוש המדינות, המבוססים על קרבה גאוגרפית ועל היסטוריה משותפת וזאת במטרה ליצור בסיס איתן לבניית כלכלה אזורית לטווח ארוך. המוטבציות מאוחרי היוזמה הן שיקום מצבה הכלכלי של עיראק ושיפור הכלכלה הקיימת בירדן, חיזוק מעמדה של מצרים כדמות מרכזית בתחום האנרגיה במזרח התיכון, טיפול בבעיות ביטחוניות המשותפות לשלושת המדינות ורצון לנטרול השפעתה של איראן באזור. בהסתכלות על הזירה בינלאומית היוזמה מאפשרת הטיה של עיראק לעבר אמריקה במאבק בין סין לארצות הברית.

יוזמת הלבנט החדש
الشام الجديد

מפת המדינות החברות ביוזמת הלבנט החדש
פעילות	ברית כלכלית-פוליטית
מדינה	עיראק מצרים ירדן
מטה הארגון	עמאן (נכון ל-2023)

עיקרי היוזמה

היוזמה מבוססת בעיקר על שיתוף פעולה בתחום האנרגיה והחשמל. עיראק תספק לירדן ולמצרים נפט, הידוע כמשאב המרכזי שהיא מפיקה, והן תספקנה לה בתמורה חשמל, כוח אדם וכן תקדמנה השקעות של חברות מצריות וירדניות בכלכלתה. הנפט יסופק לירדן ולמצרים במחיר מועדף ויועבר דרך צינור הנפט העיראקי-ירדני שייבנה במסגרת היוזמה ובאמצעות נמל עקבה. הרעיון לבניית צינור נפט בהיקף כה רחב נהגה פעמים רבות בעבר בשיח בין המדינות ולכן תכנונו ובנייתו מהווים חלק מרכזי ביוזמה.

מצרים תיהנה מנפט עיראקי במחיר מוזל, ותוכל לזקק אותו בתחומיה. את עודפי הנפט היא תהיה רשאית למכור באירופה בתמורה להעברת חשמל לעיראק. פרויקט חיבור רשת החשמל העיראקית לרשת המצרית דרך ירדן מוערך בעלות של 2.2 מיליארד דולר והצפי הוא כי העבודות עליו תתחלנה בשנים הקרובות.

ירדן, בשל היותה נתיב מעבר בין מצרים לעיראק, תשמש כגשר יבשתי בין המדינות, תזכה בנפט במחיר מועדף, בתשלום דמי מעבר עבור החומרים והאנרגיה המשונעים דרכה ובהרחבה של אפשרויות התעסוקה לתושביה.

בנוסף, מעבר לשיתוף הפעולה בתחום האנרגיה, היוזמה תסייע למצרים להתמודד עם בעיית האבטלה הקשה שעמה מתמודדת המדינה ועתידה לייצר מקומות עבודה לכמיליון וחצי עובדים מצרים. בנוסף, עיראק תעניק זכויות לביצוע פרויקט שיקום לחברות מצריות שתעסקנה פועלים מצרים בעיראק ובכך תסייע אף היא להקלת בעיית האבטלה במצרים.

היוזמה כוללת גם פיתוח פרויקטים בתחומי ביטחון פנים ושיתוף מידע, סחר הדדי בתחום הרפואה ובחומרי הדברה חקלאיים וכן פתיחה של הגבולות בין המדינות במטרה לעודד סחר ותיירות על רקע המשברים הכלכליים שחוו המדינות בתקופת מגפת הקורונה.

בתחום המסחר, מתוכננת הקמתו של אזור לוגיסטי לאחסון סחורות מצריות בגבול עיראק-ירדן וכן הקמתו של מרכז מסחרי שיאפשר רכישה של מוצרים מצריים. רעיונות של חדשנות ויזמות המגיעים ממצרים יסייעו בפיתוח תעשיות מקומיות בעיראק וכן יאפשרו חילופי מידע ונתונים מסחריים של יצואנים ויבואנים. בנוסף להרחבת חופש התנועה של סחורות מצריות לשוק העיראקי יורחב גם הייבוא של מוצרים ירדניים, הפטורים ממסי ייבוא בשוק העיראקי.

לשם פיקוח ותיאום של שיתוף הפעולה בין המדינות בהתאם להסכם, תקום מזכירות משותפת לשלוש המדינות שתמוקם בכל שנה במדינה אחרת. העיר הראשונה שבה תשב המזכירות המשותפת היא עמאן.

המוטיבציה מאחורי היוזמה

• נטרול השפעתה של איראן באזור. ארצות הברית עודדה את שיתוף הפעולה המשולש במטרה לצמצם את השפעתה והתעצמותה של איראן בענייני הפנים של עיראק. לצד זאת, עיראק מעוניינת לצמצמם את התלות הכלכלית שלה באיראן. -על אף מקורות הנפט הרבים העומדים לרשותה של עיראק, חלק עיקרי מהחשמל ומהגז שצורכת עיראק מסופק לה כיום על-ידי איראן והחוב העיראקי לאיראן עומד בשל כך על כ-4 מיליארד דולר. בנייתה של רשת חשמל שתחבר את עיראק למצרים תסייע בהקטנת החוב העיראקי לאיראן ויצמצם גם כן את דריסת הרגל של איראן בעיראק.
• שיקום מצבה הכלכלי של עיראק וחיזוק תדמיתה כשחקן מרכזי, פוליטי וכלכלי, במזרח התיכון.
• שיפור מצבה הכלכלי של ירדן שנפגע קשות בשנים האחרונות. היוזמה תאפשר צמצום של התלות הכלכלית של ירדן בישראל ובמדינות המפרץ בדגש על ערב הסעודית.
• חיזוק מעמדה של מצרים כאזור בעל השפעה מרכזית במזרח התיכון בתחום האנרגיה. מעמדה של מצרים הנבנה עם שנים מקדם אותה כנכס בינלאומי בעל כוח והשפעה במזרח התיכון.
• התמודדות משותפת עם אתגרים ביטחוניים המשותפים לכל המדינות השותפות בהסכם.
• צמצום המתיחות בין סונים לשיעים שנבעה מתוצאה של תהליכים פוליטיים וסכסוכים שפרצו באזור בעשורים האחרונים.

היסטוריה של תהליך קידום היוזמה

שורשי היוזמה נטועים בתוכנית שהציע הבנק העולמי בשנת 2014 בעקבות מחקר מקיף שביצע. ההצעה המקורית עסקה באפשרות לשיתוף פעולה בין מספר גדול יותר של מדינות באזור, המשתרע על פני כ-2.4 מיליון קמ"ר, ושחיים בו למעלה מרבע מיליארד בני אדם. התוכנית כללה במקור את סוריה, לבנון, ירדן, השטחים הפלסטיניים, טורקיה, עיראק ומצרים והסתמכה על הפוטנציאל הכלכלי הגלום בכלכלה, במסחר, בתיירות ובשירותים במדינות האזור וכן את המכנה המשותף התרבותי וההיסטורי בין תושבי האזור, שיוכל לסייע להפיכתו של האזור לסיפור הצלחה כלכלי.

לשיתוף הפעולה בין עיראק, ירדן ומצרים היסטורית רבת שנים. עוד במלחמת איראן-עיראק, בין השנים 1980–1988, ירדן העניקה עורף כלכלי לעיראק כשאיפשרה לה לייצא נפט דרך נמל עקבה. במקביל, שלחה מצרים כמיליון אזרחים לתעסוקה בתפקדי מפתח בעיראק בתקופת המלחמה, בצעד שגם סייע לכלכלה המצרית וגם סייע בחיזוק המשק העיראקי. על אף המהמורות שחוותה כל אחת מהמדינות בזירת הפנים בעשורים האחרונים ולמרות מערכת היחסים המורכבת בין המדינות, היחסים האסטרטגיים בניהם נשמרו. ב-2017 החל ייבוא נפט מעיראק למצרים והחל פרויקט החיבור בין שדות הנפט בבצרה לנמל עקבה שבירדן.

ניצני חידוש וחיזוק מערכת היחסים החלו לצמוח בשנת 2018. במפגש פסגה שנערך בקהיר ב-25 במרץ 2019 נועדו נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, מלך ירדן עבדאללה השני וראש ממשלת עיראק לשעבר, עאדל עבד אל-מהדי. בסיכום המפגש, הכריזו השלושה על רצונם לכונן שיתוף פעולה אזורי לתועלת שלושת המדינות והאזור כולו. היוזמה הוכרזה לראשונה באופן רשמי רק לאחר ביקורו של ראש ממשלת עיראק, מוסטפא אל-כאזמי, בוושינגטון בשנת 2020. הפסגה המרכזית, שבה נחתם ההסכם המשולש נערכה בעמאן מאוחר יותר באותה שנה, ב-25 באוגוסט 2020, בהשתתפות אל-כאזמי, המלך עבדאללה השני והנשיא א-סיסי. פסגה נוספת לקידום היוזמה התקיימה בבגדאד ביוני 2021, ובמסגרתה ביקר נשיא מצרים לראשונה מזה 30 שנה בעיראק.

השפעת היוזמה על מדינות האזור

אחת המדינות שעלולה להוות אתגר מרכזי לקידומה וליישומה של היוזמה היא איראן. על אף ההיסטוריה המורכבת בין עיראק לאיראן, שתי המדינות, החולקות גבול ארוך, הן כיום בעלות ברית שלהן אינטרסים דתיים וכלכליים משותפים. המדינות מנהלות מערכת יחסים כלכלית משמעותית ואיראן היא שחקנית דומיננטית בפוליטיקה העיראקית וספקית מרכזית של חשמל וגז לעיראק. אם איראן תזהה איום או פגיעה אפשרית בה מצד היוזמה החדשה, היא עלולה להפעיל על עיראק לחצים מדיניים, פוליטיים וביטחוניים בכדי לסכלה.

כחלק ממדינות הלבנט, סוריה ולבנון הן המועמדות הבאות בתור והטבעיות להצטרף ליוזמה בהמשך. אכן תצטרפנה השתיים לשיתוף הפעולה האסטרטגי, עלולה ארצות הברית למצוא את עצמה, כתומכת מרכזית ביוזמה, ניצבת בפני דילמה בשל העדר הלגיטימציה למשטרו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד.

ביקורת על היוזמה

ישנם המפרשים את היוזמה ככניעה ללחץ אמריקאי שהופעל על עיראק. בשל היעדרה של סוריה, המהווה חלק מרכזי מההיסטוריה של הלבנט או בכינויה הערבי "בלאד א-שאם", עולה חשש כי היוזמה מעודדת את ניתוקה של עיראק מאיראן, מלבנון ומסוריה (מדינות ציר ההתנגדות) ושואפת לצרף אותה לקבוצת המדינות הפרו–אמריקאיות. הצטרפות של עיראק למחנה זה עלולה לגרום לה להיאלץ לקחת חלק בסנקציות נגד סוריה ואיראן. חשש נוסף הוא כי קרבתה לארצות הברית עלולה להוביל אותה גם לנרמול יחסיה עם ישראל.

בהסתכלות רחבה על הצירים הכלכליים והגאופוליטיים המרכזיים בעולם, היוזמה מרחיקה את עיראק מההסכמי שיתוף הפעולה שיצרה משך השנים עם סין ומקרבת אותה לצד האמריקאי. בשל מיקומה האסטרטגי של עיראק כצומת המחבר בין שלוש יבשות ובשל המשאבים הרבים יש הרואים בהסכמים איתה "קלף" מרכזי במתיחות בין ארצות הברית לסין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוזמת הלבנט החדש בוויקישיתוף

• Essential Geopolitics: The New Levant Initiative, סרטון בערוץ "RANE", באתר יוטיוב, 6 באוגוסט 2021