פתיחת התפריט הראשי

יוזף ברויר

רופא אוסטרי
(הופנה מהדף יוזף ברוייר)

יוֹזֶף בְּרוֹיֶרגרמנית: Josef Breuer;‏ 15 בינואר 1842 - 20 ביוני 1925) היה רופא אוסטרי ממוצא יהודי. פרסומו נבע בין היתר מעבודתו המשותפת עם תלמידו זיגמונד פרויד - "מחקרים בנושא היסטריה". במחקר זה גולל את מסכת הטיפול במטופלת מפורסמת שלו בשם ברטה פפנהיים, שכונתה על ידו אנה או, כדי לשמור על פרטיותה. יש הטוענים, ביניהם פרויד עצמו, כי שיטת הטיפול החדשנית בה השתמש ברויר, "טיפול בדיבור", הניחה את היסוד לשיטת הפסיכואנליזה.

יוזף ברויר
Josef Breuer
Jozef Breuer, 1877.jpg
לידה 15 בינואר 1842
וינה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 ביוני 1925 (בגיל 83)
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דובלינג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת וינה (1867) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טיפול בדיבורעריכה

פפנהיים הגיעה אל ברויר כשהיא לוקה בתסמינים שונים כשיעול טורדני, עייפות, שיתוק של הגפיים הימניות ושרירי הצוואר, מצבי רוח משתנים, הפרעות בראייה, בשמיעה ובדיבור.

כושר דיבורה התדרדר כך שבשלב מסוים עברה לדבר אנגלית בלבד. אבחונו של ברויר היה כי מדובר בהיסטריה נשית, כלומר בתסמינים פסיכוסומטיים. במהלך טיפולו של ברויר הוא שוחח ארוכות עם החולה, שיחות שבמהלכן היא תיארה בפניו את כל המתחולל במוחה (תהליך שכונה על ידה "ניקוי ארובות"). ברויר גילה כי כאשר הצליח להגיע לשורש הבעיה, כלומר הסיבה הבלתי מודעת שהביאה להתהוות סימפטום זה או אחר - השתפר מצבה של ברתה.

 
ברויר (1905)

בשנת 1882 הפסיק ברויר את טיפולו בפפנהיים. ככל הנראה, סיבת הפסקת הטיפול הייתה יחסי משיכה שהתפתחו בין הרופא למטופלתו, שלא יכלו להגיע לידי מימוש.

הספר "כשניטשה בכה" מאת ארווין יאלום מתאר פגישות דמיוניות בין ברויר לפרידריך ניטשה, בהן הוא מתאר לפניו את פרטי המקרה באריכות.

משפחתועריכה

ברויר התחתן עם מתילדה אלטמן בשנת 1868, והיו להם חמישה ילדים. בתם דורה התאבדה מאוחר יותר ולא גורשה על ידי הנאצים. אחת מבנותיו, מרגרטה שיף, נספתה בטרזיינשטט ב -9 בספטמבר 1942, ובתה-נכדתם, חנה שיף, מתה בזמן שנאסרה על ידי הנאצים.

לקריאה נוספתעריכה

  • זיגמונד פרויד, יוזף ברויאר, מחקרים בהיסטריה (1893–1895) (תרגום מגרמנית: מרים קראוס; עורך: דרור גרין), צפת: ספרים, 2004[1].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יוזף ברויר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לקריאה באתר פסיכולוגיה עברית
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.