יוחנן וולך
יוחנן וולך (נולד ב־14 במאי 1945) הוא כדורגלן עבר ישראלי, מהבולטים בשחקני הפועל חיפה בכל הזמנים, אשר שיחק בעמדת הבלם והשתתף עם נבחרת ישראל במונדיאל 1970. לאחר פרישתו שימש פרשן ספורט, היה יושב ראש אגודת מכבי חיפה וניהל את קבוצת הכדורגל וקבוצת הכדורסל של המועדון, וכיום כמנכ"ל לשכת הספנות הישראלית.
יוחנן וולך, 1970 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
14 במאי 1945 (בן 79) קריית ביאליק שבארץ ישראל | |||
גובה | 1.86 מטר | |||
עמדה | בלם | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
קריירה ככדורגלן
עריכהוולך החל לשחק כדורגל בקבוצת הנוער של מכבי קריית ביאליק, השתלב בקבוצת הבוגרים של המועדון כבר בגיל 16, ושיחק בשורותיה כשלוש שנים. הוא התגייס לצה"ל כלוחם בנח"ל וזכה עם נבחרת הכדורגל של החטיבה באליפות צה"ל בשנת 1965. יחד עמו שיחקו דרור קשטן, יהודה שהרבני, אהרון שורוק ורוני מוסקוביץ', והחמישה הפכו במהרה לשחקנים מובילים בליגה הבכירה. הזכייה הזניקה את קריירת הכדורגל של וולך, וכבר באותה שנה הצטרף לקבוצת הכדורגל של הפועל חיפה. שנה לאחר מכן, בשנת 1966, זכה עם הקבוצה בגביע המדינה.
גובהו הרם וממדי גופו הרחבים של וולך זיכו אותו בכינוי ה"טנק" והביאו את מאמנו להציבו בתפקיד החלוץ. על אף שבשנת 1967 כבש את שער הניצחון[1] בדרבי מול מכבי חיפה, סבר כי התפקיד לא היטיב עמו, ומאמנו הבא, מייק דה יונג ההולנדי, העביר אותו לתפקיד הבלם, עמדה אליה הסתגל במהירות. תוך זמן קצר הפך וולך לשחקן מפתח בהפועל חיפה והצטיין במשחקים רבים. ב-1969 זומן לסגל נבחרת ישראל על ידי המאמן עמנואל שפר, ואת הופעת הבכורה שלו ערך במשחק ידידות מול אוסטריה באצטדיון רמת גן. וולך שיחק בשני הניצחונות מול ניו זילנד במסגרת מוקדמות מונדיאל 1970 והיה שותף להישגה הגדול ביותר של הנבחרת כאשר העפילה בפעם היחידה בתולדותיה למשחקי גביע העולם. בטורניר עצמו שנערך במקסיקו נכנס וולך כמחליף בהפסד 0–2 לאורוגוואי, ופתח בהרכב במשחק מול שוודיה שהסתיים בתיקו 1–1, בו הוחלף במחצית השנייה לאחר שנפצע. בסך הכול ערך 12 הופעות במדי הנבחרת.
ב-1971 היה וולך, בשיתוף עם חברי הכנסת אהוד אולמרט ויוסי שריד, מראשי המאבק בשחיתות בכדורגל בישראל, כאשר עצרו את משחקי הליגה לתקופה ארוכה והובילו להקמת ועדת חקירה ממלכתית (ועדת עציוני), בראשות השופט העליון משה עציוני, במטרה לחקור שחיתויות ומכירות משחקים בכדורגל. פרסום תוצאות הוועדה ב-21 בספטמבר 1971 זיעזעו את הספורט בישראל, וכתוצאה מכך שונה עד היסוד ענף הכדורגל בארץ וענף הטוטו.
בשנת 1972 הנהיגו וולך ויצחק אנגלנדר מרד שחקנים שגרם להדחת מנהל הפועל חיפה הוותיק יצחק בן-זאב, וגרמו בעקיפין לכך שהקבוצה לא תופיע למשחק ליגה. ההדחה נעשתה בעקבות סכסוך בין המאמן הגרמני אובה קלימצ'בסקי לבין מועצת הפועלים. בן-זאב הודח וההנהלה אמנם הוחלפה, אך קלימצ'בסקי התפטר מאימון הקבוצה וחזר לגרמניה.
ב-1974 זכה עם הפועל חיפה פעם נוספת בגביע המדינה, תחת הדרכתו של המאמן יעקב גרונדמן. ב-1975, לאחר משחק מול מכבי יפו, פנה וולך למספר חברי כנסת ופעל נמרצות במטרה לחסל שוב את תופעת השחיתות ומכירת המשחקים בכדורגל.
עקב הצטיינותו בליגה זומן על ידי הפועל באר שבע ומכבי תל אביב כשחקן חיזוק במפעלים האירופיים בשנת 1976.
ב-1977 זיהה וולך בעיות ניהוליות במועצת הפועלים בחיפה והתריע בפני ראשי הפועל כי הם עומדים בפני קריסה, וביקש לנהל את הקבוצה יחד עם אנגלנדר. המועצה סירבה להצעה והשניים נאלצו לעזוב את הפועל חיפה ולעבור לשחק בשורותיה של היריבה העירונית מכבי חיפה. עד לעזיבתו השלים וולך שלוש עשרה עונות במדי הפועל חיפה והיה אחד משחקני ההגנה החשובים ביותר של הקבוצה. צעד זה הותיר רושם רב בעולם הכדורגל הישראלי דאז, בייחוד לאור העובדה שוולך ואנגלנדר נחשבו בעיני אוהדים רבים לסמלים המובהקים של הפועל חיפה.
לאחר המעבר למכבי חיפה שיחק וולך בשורותיה במשך כשנתיים לפני שפרש ממשחק פעיל בשנת 1979.
קריירה כמנהל, עסקן ספורט וכדורגלן במזרח אסיה
עריכהמיד לאחר פרישתו ממשחק פעיל, קיבל וולך בהתנדבות את ניהול קבוצת הכדורגל של מכבי חיפה. במהלך תקופתו כמנהל הקבוצה זכתה מכבי חיפה בשתי האליפויות הראשונות שלה, ב-1984 וב-1985. כמו כן, לאחר שהיה אחראי להדחתו של המאמן ג'ק מנסל, דחף להחתמתו של שלמה שרף ומנע שחרורם של שחקני מפתח רבים, ביניהם אבי רן ורוני רוזנטל. בנוסף דחף וולך להשקיע בנוער ולהתבסס על כמה שיותר שחקני בית צעירים. וולך נחשב לנדבך המרכזי להפיכת המועדון לאחד המובילים בכדורגל תוך החדרת דפוסי ניהול מקצועיים ונחשב ל"מוח המקצועי" מאחורי בניית הקבוצה[2].
במהלך התקופה בה ניהל את מכבי חיפה המשיך לעבוד בחברת הספנות צים, שם עבד עוד כשהיה כדורגלן פעיל, ובשנת 1985 נשלח מטעם החברה להונג קונג לשליחות בת חמש שנים. במקביל, החל לשחק ככדורגלן בקבוצת מועדון כדורגל הונג קונג(אנ'), מהליגה הראשונה בהונג קונג שבסין, ושיחק בשורותיה עד 1990.[3][4]
מכבי חיפה והפועל חיפה הציעו לוולך להצטרף לשורותיהם, ובסופו של דבר, למרות התפקיד שהוצע לו על ידי אנגלנדר להחליפו כיו"ר הפועל חיפה, בחר וולך להשתלב מחדש בהנהלת מכבי חיפה כחבר הנהלה וגזבר הקבוצה, ונציג המועדון בהתאחדות לכדורגל. במהלך התקופה זכתה הקבוצה פעם אחת באליפות המדינה (1991), ופעמיים בגביע המדינה (1991, 1993).
בשלהי 1993 עזב וולך את הנהלת מועדון הכדורגל, ושנה לאחר מכן הצטרף לאגודת מכבי חיפה כחבר הנהלה. בשנת 1998 הוא נבחר ליו"ר קבוצת הכדורסל, ובין השנים 1998–2002 שימש כחבר הנהלת איגוד הכדורסל. ב-1998 התמנה לגזבר אגודת מכבי חיפה ומ"מ יו"ר, ובשנת 1999 נבחר ליושב ראש האגודה, תפקיד אותו מילא עד שנת 2015.
במקביל לעיסוקיו שימש וולך שנים רבות כפרשן ספורט בתוכנית הרדיו שירים ושערים ובמקומונים "קול חיפה" ו"כותרת חיפה".
מחוץ למגרש
עריכהוולך נולד בקריית ביאליק ובגיל 13 עבר וולך עם משפחתו לחיפה. את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר הריאלי בחיפה.
לוולך תואר ראשון בהיסטוריה ומדע המדינה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
לאחר שחזר מהמונדיאל ב-1970, בעת שרגלו עדיין החלימה משבר ברגלו שהתגלה לאחר המשחק מול שוודיה, גילה וולך שיחידת המילואים הקבועה שלו סיימה כבר את הפעילות המבצעית שלה בעודו שוהה במקסיקו. הוא החליט לשלוח מכתב לראש אכ"א, האלוף שמואל איל כדי שזה יציבו ביחידה אחרת על מנת ש"יוכל להחזיר חובו למדינה". ראש אכ"א נענה בחיוב לבקשתו החריגה של וולך שהוצב בקו האש בגזרה המרכזית מול אסמאעיליה. וולך זכה לביקור ולשבחים מהרמטכ"ל חיים בר-לב ואלוף פיקוד הדרום אריאל שרון שלוו בצמרת צה"ל. בפעם אחרת, סוקר רבות כאשר יחידתו לכדה חוליית מחבלים בגבול הצפון. במלחמת לבנון הראשונה שימש וולך כמ"מ בגדוד מילואים של עוצבת חירם, שפעלה בגזרה המזרחית, ואת שירותו במילואים סיים וולך בדרגת רב-סרן.
וולך היה מנכ"ל ויו"ר של חברת מ. דיזנגוף (צים) ושות', וכיהן כדירקטור בחברות אייר קונסולידטורס ישראל, אלחוט ים, הדרים חיפה, חברת טאל אספקה בינלאומית לאניות, צים דיוטי-פרי, קדם חברת הגשר היבשתי, מכבסת קיטור הקישון, סלע חברה לטכנולוגיה, רמון ביטוח ופיננסים.
ב-4 במרץ 2012 נבחר וולך לתפקיד מנהל לשכת הספנות הישראלית.
תארים ככדורגלן
עריכה- תארים אישיים
- חבר היכל התהילה של הכדורגל הישראלי: 2009
- "נבחרת היובל" של חיפה
- שחקן היובל של חיפה בעמדת הבלם הקדמי
- נבחר לגדול סמליה ושחקניה של הפועל חיפה במשאל 60 שנה למדינת ישראל[5]
קישורים חיצוניים
עריכה- יוחנן וולך, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- יוחנן וולך, באתר Transfermarkt
- יוחנן וולך, באתר WorldFootball.net
- יוחנן וולך, באתר National Football Teams
- יוחנן וולך, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- נתוני נבחרות באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- יוחנן וולך מתארח בפורום הר הגעש באדום, באתר הרשמי של הפועל חיפה
- אודות וולך ב"תוכניה האדומה" של הפועל חיפה
- יונתן הללי, יוחנן וולך, המוח שמאחורי ההצלחה של מכבי חיפה, מעריך ומנתח את הכדורגלנים שזכו באליפות הכפולה, מעריב, 10 ביוני 1985
הערות שוליים
עריכה- ^ הדרבי הגדול מספר 29, באתר הפועל חיפה
- ^ יונתן הללי, יוחנן וולך המוח שמאחורי ההצלחה של מכבי חיפה, מעריב, 10 ביוני 1985
- ^ Benjamin Strack-Zimmermann, Yochanan Vollach (Player), www.national-football-teams.com (באנגלית)
- ^ Yochanan VOLLACH, www.footballdatabase.eu
- ^ תוצאות המשאל, באתר הפועל חיפה
נבחרת ישראל – מונדיאל 1970 | ||
---|---|---|
1 ויסוקר • 2 בר • 3 בלו • 4 פרימו • 5 רוזן • 6 רוזנטל • 7 שום • 8 שפיגל • 9 פייגנבוים • 10 שפיגלר • 11 בורבה • 12 שווגר • 13 חזום • 14 רום • 15 טלבי • 16 וולך • 17 בן רימוז' • 18 רומנו • 19 שורוק • 20 קרקו • 21 המאירי • 22 נוסובסקי • מאמן: שפר |