יוליה בלבילה
יוליה בלבילה (ביוונית: Ἰουλία Βαλβίλλα; 72 לספירה – לאחר 130 לספירה) הייתה בת אצולה ומלוכה בממלכת קומגנה. בתם של גאיוס יוליוס ארכלאוס אנטיוכוס אפיפנס (אנ') (Γάιος Ἰούλιος Ἀρχέλαος Ἀντίοχος Ἐπιφανής) וקלאודיה קפיטולינה (אנ') (η Κλαuδία Καπιτωλίνα)[1]. בלבילה הייתה משוררת ומיוחסים לה ארבעה כתבים. ידוע שנולדה בשנת 72 לספירה, אין עדויות לתאריך פטירתה, אך כתביה מהווים עדות שחייה עד לפחות שנת 130 לספירה. נותר מעט מידע על חייה ועל השירים שלה, מלבד ארבעה כתבים החרוטים על פסלי הענק של ממנון[2].
| לידה |
72 אתונה, האימפריה הרומית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
שנות ה־30 של המאה ה־2 | ||||
| מדינה |
רומא העתיקה | ||||
| שושלת אורונטיד | |||||
| |||||
  | |||||
בלבילה נולדה ברומא, וגרה שם עד מות סבה. לאחר מכן, עברה לאלכסנדריה, עיר מולדת אמה. ולבסוף עברה לגור עם אחיה באתונה. אין עדויות על כך שנישאה או שהולידה.
משפחה ושושלת עריכה
סבה של בלבילה מצד קפיטולינה, טיבריוס קלאודיוס בלבילוס מודסטוס (אנ') (Τιβέριος Κλαύδιος Βαλβίλλος Μόδεστος), שעל שמו היא קרויה, היה מלומד ואסטרולוג משכיל. בלבילה נהגה לקרוא לו "החכם"[2]. הוא שירת בדרגת פרפקט בשנים 55–59[2].
סבה של בלבילה מצד אביה, הוא אנטיוכוס הרביעי, מלך קומגנה. לאנטיוכוס היו שלושה בנים. אפיפנס, אביה של בלבילה, קליניקוס (אנ') (Кαλλίνικος) ולקו ספארטה[דרושה הבהרה][1]. בשנת 72 הואשם אנטיוכוס בבגידה בממלכה, הודח מהמלוכה והוגלה לרומא[3].
הוריה של בלבילה, קפיטולינה ואפיפנס, היו בני דודים מדרגה שנייה[1]. נולדו להם שני ילדים, יוליה בלבילה ואחיה הגדול פילופפוס (אנ') (Γάϊος Ἰούλιος Ἀντίοχος Ἐπιφανής Φιλόπαππος)[1].
כתביה עריכה
בזכות הייחוס שלה לקיסרות, הוזמנה בלבילה על ידי הקיסר הרומאי אדריאנוס בשנת 130 לספירה ללוות אותו, את נערו האהוב אנטינואוס ואת אשתו סבינה בביקור ברחבי מצרים[4]. בין היתר ביקרו בעמק המלאכים ובפסלי הענק של ממנון[3]. הפסלים נבנו ב-1400 לפני הספירה לכבוד אמנחותפ השלישי, אך היוונים והרומאים האמינו שהפסלים מייצגים את הגיבור ממנון (בנו של טינותוס, ונכדו של לאומדון מלך טרויה)[2]. הפסלים היו בין אתרי התיירות הפופולריים ביותר במצרים באותה תקופה[1]. בפסלים יש מספר פגמים שנוצרו מרעידת אדמה. גרסה נוספת היא שהמלך הפרסי כנבוזי השני השחית אותם[4]. בזכות הפגמים, בתנאי לחות, טמפרטורה ורוחות מסוימים, השברים בפסלים היו משמיעים צליל[4]. המבקרים בפסלים האמינו שהצלילים הם שירתו של ממנון לאמו. היה זה כבוד רב לשמוע את הצלילים ואלו ששמעו אותם שייכו לשמיעת השירה חוויה רוחנית מאוד[3]. בסביבות שנת 20 לפני הספירה החלו תיירים רומאים לחרוט את חוויתם על הפסלים. יוליה בלבילה חתומה על ארבעה כתבים החרוטים על הפסלים של ממנון (סה"כ 54 שורות)[1]. הכתבים מתארים את ה"תגובה" של ממנון לכל ביקור של חברי המשלחת אצל הפסלים ורבים מאמינים שהכתבים משמשים גם כדברי שבח לאדריאנוס וסבינה[1].
בלבליה כתבה ביוונית איולית ושילבה בכתביה מילים יווניות נדירות, וכאלו השמורות לכתיבה בלבד[4]. היא מרבה להדגיש את הזהות האצילית שלה ושל משפחתה[4]. הכתבים חרוטים על רגלו השמאלית של ממנון, במקום בו השמש פוגעת ראשונה[1]. אף על פי שהיא חיברה את הכתבים, ברור כי היא לא הייתה זו שחרטה אותם, משום שיש שגיאה בכתיבת שמה בכתב הראשון[4]. יש המאמינים שהיא כותבת מנקודת מבט של דמויות במיתולוגיה היוונית[2].
כתביה לא תורגמו לעברית.
הכתב הראשון עריכה
פרשנים מאמינים שהכתב הראשון מתייחס לפגישתו הראשונה של אדריאנוס עם הפסלים[1]. והניסוח של הכתב מרמז שאדריאנוס הורה לבלבילה לתעד את האירוע ולכתוב את הכתבים[3].[5]
הכתב השני עריכה
הכתב השני הוא כתב הילולים לסבינה. בלבליה מבקשת מהפסלים לשיר בעבורה, אך הם אינם נענים לבקשתה[1]. הכתב השני מרמז על קרבה בין סבינה לבלבילה[3].[6]
הכתב השלישי עריכה
הפסל אינו נענה לבקשתה של בלבילה לשיר לכבוד סבינה מהכתב השני. בלבילה מנסה להסביר את הסיבה לכך. היא מציינת שהפסל כן השמיע קול בביקור השני של סבינה[1].[7]
הכתב הרביעי עריכה
הכתב הרביעי כתוב בכתב גדול ועמוק מן האחרים. הכתב מציין שבלבילה וסבינה שמעו יחד את הפסל[1].[8]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 T. C. Brennan, The Poets Julia Balbilla and Damo at the Colossus of Memnon, The Classical World 91, 1998, עמ' 215–234 doi: 10.2307/4352060
- ^ 1 2 3 4 5 Balbilla (fl. 130 CE) | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
- ^ 1 2 3 4 5 honorthegodsblog, Julia Balbilla, honor the gods, 2016-04-27 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 Women Writers of Ancient Greece and Rome; An Anthology; Ian Plant, Equinox Publishing (באנגלית אמריקאית)
- ^ When the August Hadrian Heard Memnon Memnon the Egyptian I learnt, when warmed by the rays of the sun, speaks from Theban stone. When he saw Hadrian, the king of all, before rays of the sun, he greeted him - as far as he was able. But when the Titan driving through the heavens with his steeds of white, brought into shadow the second measure of hours, like ringing bronze Memnon again sent out his voice. Sharp-toned, he sent out his greeting and for a third time a mighty roar. The emperor Hadrian then himself bid welcome to Memnon and left on stone for generations to come. This inscription recounting all that he saw and all that he heard. It was clear to all that the gods love him.
- ^ When with the August Sabina I Stood Before Memnon Memnon, son of Aurora and holy Tithon, seated before Thebes, city of Zeus, or Amenoth, Egyptian King, as learned. Priests recount from ancient stories, greetings, and singing, welcome her kindly, the August wife of the emperor Hadrian. A barbarian man cut off your tongue and ears: Impious Cambyses; but he paid the penalty, with a wretched death struck by the same sword point with which pitiless he slew the divine Apis. But I do not believe that this statue of yours will perish, I saved your immortal spirit forever with my mind. For my parents were noble, and my grandfathers, the wise Balbillus and Antiochus the king. When on the first day We didn't hear Memnon Yesterday Memnon received [Hadrian's] wife in silence, so that the beautiful Sabina might come back here again. For the lovely form of our queen pleases you. When she arrives, send forth a divine shout, so the king won't be angry with you. As it is now, you've fearlessly detained for too long his noble wedded wife. And Memnon, trembling at the power of Hadrian, suddenly spoke, and she rejoiced to hear it.
- ^ Demo Son of Aurora, I greet you. For you addressed me kindly, Memnon, for the sake of the Pierides, who care for me, song-loving Demo. And bearing a pleasant gift, my lyre will always sing of your strength, holy one.
- ^ For pious were my parents and grandfathers: Balbillus the Wise and King Antiochus; Balbillus, the father of my mother of royal blood and King Antiochus, the father of my father. From their line I too draw my noble blood, and these verses are mine, pious Balbilla.