יום הסנונית
יום הסנונית (באפריקנס: Brug van die esels באנגלית: The Day the Swallows Spoke) הוא רומן מאת דלין מתיה, שפורסם בשנת 1992. עלילת הספר מתרחשת בדרום אפריקה בתקופת המאבק כנגד האפרטהייד, ועוסקת במורכבות הסוגיה ביחס לאוכלוסיית האפריקאנרים וזהותם ההיסטורית.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
דלין מתיה  |
| שפת המקור | אפריקנס |
| סוגה | רומן |
| מקום התרחשות |
דרום אפריקה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1992 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | עם עובד |
| תאריך | 1996 |
| תרגום | אמציה פורת |
| מספר עמודים | 290 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001767884 |
  | |
פרטי העלילה
עריכהארמינטה רוסו היא צעירה אפריקנרית המתגוררת בדרום אפריקה בתקופת המאבק נגד האפרטהייד. במהלך לימודיה באוניברסיטה היא מצטרפת למקהלה ונוסעת להופיע בחו"ל. בביקור במצודת לונדון היא רואה את יהלום "כוכב אפריקה" ומרגישה כלפיו אמפתיה וחמלה. מאוחר יותר באותו יום היא נקלעת להפגנה מאורגנת נגד האפרטהייד ואישה שחורה מהמפגינות יורקת בפניה. המעשה והוויכוח הפוליטי שמתעורר בין חבריה מעורר בה מצוקה קשה. היא סובלת מהדיונים התכופים והעיסוק הציבורי בנושא, הכולל את הפחד, מעשי האלימות, ובעיקר את חוסר הוודאות וריבוי הפנים והצדדים של המציאות המסובכת. ארמינטה מתעמתת בעיקר עם תחושת האשמה שנכפית עליה כיוון שהיא לבנה ואפריקאנרית, זהות שאליה היא מסרבת להתכחש. היא מחוברת לשורשים העמוקים של האפריקאנרים באפריקה ומעלה את סוגיית הניצול הבריטי שחוו אבותיה במהלך ההיסטוריה, במיוחד סביב סוגיית היהלומים ושאר המחצבים היקרים, דבר שמעורר בה כעס וטינה. היא מתוסכלת מהניסיון למצוא צדק ואמת במצב שבו לתחושתה הרע והטוב מעורבבים בלי שאפשר יהיה להתיר אותם. בסופו של דבר היא מגיעה לתובנה פנימית של דבקות בזהותה האישית העצמאית ומחליטה לעזוב את דרום אפריקה ולהתחיל חיים חדשים ומנותקים מהסבך הפוליטי. היא פורשת מהלימודים במטרה להתחיל לעבוד ולהרוויח די כסף עבור העזיבה.
בשלב ההווה של הספר ארמינטה עובדת בסוכנות נדל"ן, "קאר את הולצמן מקרקעים", וחוסכת משכרה כל סכום שהיא יכולה. באחד הימים היא פוגשת זוג לקוחות שמבקשים להשלים את הסכום החסר לקניית הבית שבו הם מעוניינים באמצעות שישה יהלומים גולמיים, ושואלים אם תסכים לנסות למכור אותם בשבילם. ארמינטה נזכרת ביופ לורנס, אדם מבוגר וידיד של משפחתה, שסופר עליו תמיד שהתעשר מסחר ביהלומים. היא פונה אליו והוא מסכים לסייע לה, נותן לה מען של קונה שעליו תוכל לסמוך, ומתנה זאת בכך שלעולם לא תגלה לאדם אחר את שמו של הקונה. ארמינטה לוקחת את היהלומים אל הקונה, אדם מרשים בשם סמיואל סונדו, ומעבירה לבני הזוג את התשלום שקיבלה בעסקה.
זמן מה לאחר מכן פונה אליה דירק הולצמן, אחיו של השותף הזוטר בסוכנות שבה היא עובדת, ומספר לה שהמוסך שבבעלותו נקלע לקשיים בשל המצב הכלכלי, ולכן הוא השקיע עשרים אלף ראנד בקניית יהלומים במטרה למכור אותם ברווח, אלא שהוא לא מצא קונה. בתחילה ארמינטה מסרבת להסתכן פעם נוספת אבל היא מתרככת בתגובה למצוקתו ובשל החיבור שהיא חשה כלפי היהלומים. היא מבצעת את עסקת המכירה ומקבלת שמונים אלף ראנד. כחלק מניסיונו לשכנע אותה הבטיח לה דירק שתוכל לקחת לעצמה כל סכום נוסף לעשרים אלף, והיא מתלבטת כיוון ששישים אלף ראנד הם הסכום שהקציבה לעצמה לצורך העזיבה. בסופו של דבר היא מביאה לו את הסכום המלא. בתמורה הוא מעביר את שמה לאדם שממנו קנה, גבר שחור בשם פיט סינקסה, והיא ממתינה שיצור איתה קשר. עוברים חודשים ובינתיים פונה אליה יאן דו טוי, שותפו של דירק, ומציע לארגן עסקת קנייה יחד עם אדם בשם ניק ולאנד. על אף ששניהם לא מוצאים חן בעיניה, ארמינטה מסכימה לבסוף. ביום הקנייה מסתבר שהעסקה הייתה מלכודת והיא נתפסת על ידי שני סוכנים מהמשטרה ומואשמת בסחר לא חוקי ביהלומים. מופעל עליה לחץ כבד לגלות את שם הקונה שלה אבל היא שומרת על הבטחתה ליופ לורנס. ארמינטה שוכרת עורך דין בשם יורם מאלהרבה שמדריך אותה בנוגע להתנהלות במשפט, ומקבלת פסק דין של שישה חודשי מאסר או תשלום קנס של ששת אלפים ראנד. בו ביום מדווח לה יורם מאלהרבה שהקנס שולם בעבורה, אבל טוען שהוא לא יודע על ידי מי.
כמה חודשים אחר כך מקבלת ארמינטה שיחה מאישה שמציגה את עצמה בתור אנג'לין סינקסה, אחותו של פיט, והיא מתאמת איתה מפגש לביצוע עסקה, על אף אזהרותיו של יורם מאלהרבה וניסיונותיו לעצור אותה. העסקה אמורה להתבצע בקימברלי ובזמן ההמתנה לשעת המפגש ארמינטה הולכת לראות את החור הגדול, ומזדעזעת לנוכח ההשחתה וההרס שגרמו תאוות הבצע והחמדנות בחיפוש אחר היהלומים. ברגע ביצוע העסקה היא נסוגה ומבטלת אותה, מתוך רצון שלא להוסיף על הפגיעה. כמה ימים אחר כך מגיעה למשרדה אנג'לין סינקסה, שמציגה את עצמה בתור המפקחת גרייס נגובני, סוכנת במשטרה. היא מספרת לארמינטה שהבחינה שהיא אדם טוב והתפעלה מהיחס העדין והרגישות שהפגינה כלפי היהלומים ולכן לא לחצה עליה לבצע את העסקה, כיוון ושלא רצתה שתיתפס. בסיום הספר פותחת ארמינטה כרטיס שצורף לזר פרחים שהגיעה למשרדה ומגלה הצעת נישואין מיורם מאלהרבה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אלינער ברקת, ביקורות-ספרים/השבט-הלבן-של-אפריקה השבט הלבן של אפריקה, באתר חכמות בנתה ביתה, 25 במאי 2015