יום השבת

היום השביעי בשבוע העברי
(הופנה מהדף יום שבת)
המונח "יום שבת" מפנה לכאן. לערך העוסק בפיוט המושר בפי יהודי גרמניה בשבתות, ראו יום שבת (פיוט).

יוֹם הַשַׁבָּת[1] הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601 זהו היום השישי בשבוע (שספירת הימים בו מתחילה ביום שני).

שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894
המילה "שבת" בארצות אירופה

יום השבת בתרבות ישראל

עריכה
  ערך מורחב – שבת

בעברית, שמם של כל שאר ימות השבוע מבוסס על מספרם הסידורי בשבוע (יום ראשון, יום שני וכו'). יוצא מן הכלל היום השביעי, שאינו קרוי "יום שביעי" אלא שבת. לפי התורה, ביום זה הסתיימה בריאת העולם, ואלוהים שָׁבַת מכל מלאכתו, ומכאן שמו של היום - שַׁבָּת. בהתאם לכך, ביהדות זהו יום המנוחה השבועי.

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

בלוח השנה במגילות קומראן החגים מנועים מלחול ביום זה.

יום השבת ברחבי העולם

עריכה

בכל ארצות אירופה ואמריקה זהו יום מנוחה, הנוסף על יום ראשון. בחלק מהארצות המוסלמיות זהו יום העבודה הראשון בשבוע, ובחלק אחר זהו יום מנוחה הנוסף על יום שישי.

בארצות סקנדינביה יום שבת נקרא lördag, ולפי מסורת עממית ילדים אינם רשאים לאכול ממתקים במהלך השבוע, ורק ביום זה הוריהם יכולים להרשות להם לזלול ממתקים. הממתק הנאכל ביותר הוא ממתק דגים העשוי ממח עצם של הדג, ג'לטין.

בחלק מלשונות אירופה נקרא יום שבת בשמות שנגזרו מהמילה העברית "שבת", ובחלק אחר הוא נקרא על-שם כוכב הלכת שבתאי (בלועזית: Saturn, סטורן). בערבית, שגם בה מקובל לכנות את רוב ימי השבוע על-פי מספרם הסידורי, נקראים ימי שישי ושבת בשמות מיוחדים. יום שבת מכונה "א-סבת" בדומה לשמו בעברית, אך בחלק ממדינות המגרב נהוג לכנותו "סוף השבוע". כמו כן בטורקית הוא נקרא 'היום שאחרי "יום ההתכנסות"' הלא הוא יום שישי[2].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יום השבת בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ על פי האקדמיה ללשון העברית, היום נקרא באופן מסורתי 'יום השבת' או 'היום השביעי', על פי לשון המקרא, כגון: "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות, כ', ז'), "וישבת ביום השביעי" (בראשית, ב', ב'). עם זאת, השם 'יום שבת' גם הוא תקני. ניתן למצוא לכך סימוכין רבים בקרב השירה והספרות העברית, כגון שירו של שלום שבזי, "ביום שבת".
  2. ^ Michael Falk, Astronomical names for the days of the week


  ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.