יונה ברודקין

יונה ברודקין (20 ביוני 190126 בפברואר 1985) היה קומוניסט ישראלי ולוחם בבריגדות הבינלאומיות במלחמת האזרחים בספרד.

ביוגרפיהעריכה

ברודקין נולד ביפו בשנת 1901. למד בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב, והיה בין תלמידי הגימנסיה שגורשו מן העיר בידי השלטונות העות'מאניים במלחמת העולם הראשונה.[1][2] בבגרותו הצטרף ברודקין למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ), שהוקמה בשנת 1919.[3] בדצמבר 1936 עזבו יונה ברודקין ואשתו רגינה (רבקה) את ארץ ישראל והיגרו לפריז, עקב הקושי במציאת עבודה בארץ, וכן בשל רדיפות הקומוניסטים בידי שלטונות המנדט הבריטי, שהוציאו צו מעצר נגד ברודקין.[4][5]

ברודקין התנדב להלחם לצד הכוחות הרפובליקניים במלחמת האזרחים בספרד (1936–1939). הוא נלחם בבריגדה ה-13, לצד מתנדבים אחרים מא"י-פלשתינה (מספרם הכולל של המתנדבים הארצישראלים מוערך ב-150–200).[6] הוא נלחם בגדוד "הקומונה הפריזאית" במסגרת הבריגדה הבינלאומית ה-14, הידועה בשם "בריגדת המרסייז", שרוב חבריה היו צרפתים ובלגים.[7] בפברואר 1937 השתתף הגדוד בקרב חרמה. ברודקין נפצע בברכו בקרב והובהל לבית חולים, שם נאלץ הצוות הרפואי לקטוע את רגלו.[8] הוא אושפז בבית החולים במורסיה למשך כארבעה חודשים, ונותח מספר פעמים.

אחרי מלחמת האזרחים הציעה ברית המועצות לקבל לשטחה מתנדבים שנפצעו או חלו במהלך המלחמה, שברודקין היה ביניהם. הוא נשלח לסנטוריום ללוחמי ספרד בפאתי מוסקבה, בו שהה לצד מתנדב ארצישראלי נוסף, פנחס חפץ.[9] ביוני 1941 פלשו מדינות הציר לברית המועצות, שנגררה למלחמת העולם השנייה. בעקבות התקרבות החזית למוסקבה, פונו המתנדבים לשעבר לקירגיסטן, שם שהו עד לסוף המלחמה.[9]

ב-1953 היגרה רגינה ברודקין, שהייתה ילידת פולין, מישראל לוורשה, בתקווה להתאחד עם יונה. היא הצטרפה למפלגה הקומוניסטית הפולנית, וסייעה לבעלה להגיש בקשה להגר למדינה. הבקשה התקבלה כעבור מספר חודשים, והשניים התאחדו בוורשה במאי 1956.[10][9] בפולין קיבל ברודקין קצבת נכות כגיבור מלחמת ספרד, וכן חלקת קרקע לעיבוד.

לאחר שנים בהן סירב הזוג לשוב לישראל גמלה בהם ההחלטה לחזור. הסיבה המרכזית להחלטה הייתה גל האנטישמיות שפקד את פולין בעקבות מלחמת ששת הימים. בשנת 1969 יונה ורגינה שבו לישראל והתגוררו בדירת סוכנות בחולון. רגינה עבדה במשרדי ההפצה של העיתון ידיעות אחרונות, ואילו יונה הועסק בבדיקת כרטיסי טוטו.[11] לאחר מות אשתו בשנת 1981 יונה עבר לחיות בדיור מוגן בשכונת רמת אביב. בשנת 1985 נפטר מדלקת ריאות. תרם את גופו למדע. אשתו רבקה (ילידת 1902) נפטרה ב-1981.

בשנת 2020 פורסם בישראל הרומן הביוגרפי לא המרחק לא הזמן מאת עדי מרקוזה הס, המבוסס על חייהם של יונה ורגינה ברודקין.

לקריאה נוספתעריכה

  • ניר אריאלי, "התנדבות מכורח הנסיבות? הדילמה של הקומוניסטים היהודים בארץ-ישראל ומלחמת האזרחים בספרד", בתוך מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1938-1936 (תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012), עמ' 41–57.
  • רענן ריין, "כניסה מאוחרת, מתנדבים יהודים במלחמת האזרחים בספרד ומקומם בנרטיב הלאומי הישראלי", בתוך מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1938-1936 (תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012), עמ' 65–88.
  • שמואל דותן, אדומים: המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל (כפר סבא: שבנא הסופר, 1991).
  • עדי מרקוזה הס, לא המרחק לא הזמן (ישראל: איפאבליש, 2020)
  • Arno Lustiger, Schalom Libertad! Juden im spanischen Bürgerkrieg (Frankfurt am Main: Athenäum, 1989).
  • Rein, Raanan, "El precio a pagar por decisiones personales: Pinchas Chefetz, la egohistoria y los voluntarios judíos en la Guerra Civil española”, Historia del Presente, 35, (2020/1), 137-152.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Arno Lustiger, Schalom Libertad! Juden im spanischen Bürgerkrieg (Frankfurt am Main: Athenäum, 1989), p. 195.
  2. ^ למידע נוסף על גימנסיה "הרצליה" במלחמת העולם הראשונה, ראו: אורית ברקאי בר שירה, "גימנסיה 'הרצליה' במלחמת העולם הראשונה", בתוך עזרא פימנטל (עורך), הלחימה במבואות יפו וצליחת הירקון במלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל (ישראל: העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בא"י, 2010), עמ' 31–54.
  3. ^ לתולדות המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה, ראו: שמואל דותן, אדומים: המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל (כפר סבא: שבנא הסופר, 1991).
  4. ^ Raanan Rein, "El precio a pagar por decisiones personales: Pinchas Chefetz, la egohistoria y los voluntarios judíos en la Guerra Civil española”, Historia del Presente, 35, (2020/1), 137-152.
  5. ^ ניר אריאלי, "התנדבות מכורח הנסיבות? הדילמה של הקומוניסטים היהודים בארץ-ישראל ומלחמת האזרחים בספרד", בתוך מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1938-1936 (תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012).
  6. ^ רענן ריין, "כניסה מאוחרת, מתנדבים יהודים במלחמת האזרחים בספרד ומקומם בנרטיב הלאומי הישראלי", בתוך מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1938-1936 (תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012), עמ' 65–88, עמ' 67.
  7. ^ Lustiger, Schalom Libertad!, p. 195.
  8. ^ Lustiger, Schalom Libertad!, p. 196.
  9. ^ 1 2 3 לוי יצחק הירושלמי, "חפץ דיבר בגעגועים על הכותל", מעריב, 21.4.72, עמ' 19.
  10. ^ Lustiger, Schalom Libertad!, p. 197.
  11. ^ עדי מרקוזה הס, לא המרחק לא הזמן (ישראל: איפאבליש, 2020), עמ' 434- 436.