פתיחת התפריט הראשי

הרב יונה נבון (תע"ג, 1713 - ט"ז בשבט תק"כ, פברואר 1760) היה רב ותלמיד חכם בירושלים במאה ה-18, שד"ר ומחבר הספר "נחפה בכסף", רבו של החיד"א.

יונה נבון
חתימת רבי יונה נבון.png
חתימתו
לידה 1713
ה'תע"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ט"ז בשבט ה'תק"כ (בגיל 47 בערך)
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה
תלמידיו החיד"א
חיבוריו נחפה בכסף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

נולד בירושלים לרב חנון נבון ממנו התייתם בגיל תשע. בצעירותו למד בישיבת בית יעקב (פירירה) אצל הרב ישראל מאיר מזרחי, מחבר הספר שו"ת פרי הארץ[1]. נמנה עם חכמי הישיבה "יפאר ענוים". היה גם ראש ישיבת "גדולת מרדכי"[2]. בשנת תק"ב הקים רבי חיים בן עטר את ישיבת "כנסת ישראל" והוא החל ללמד שם. החל משנת תק"ו עמד בראשות הישיבה.

באותה עת נשלח כשד"ר לטורקיה ויוון, וכעבור שנתיים חזר לירושלים. בטורקיה הדפיס גם את ספרו נחפה בכסף חלק א (תק"ח).

הרב יונה נבון היה רבם המובהק של שניים מגדולי הדור הבא: הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) והרב יום טוב אלגאזי. הוא הרגילם מגיל צעיר לכתוב תשובות בהלכה והיה בודק ומעיר את הערותיו.

לאחר שחזר מונה לדיין בבית דינו של הראשון לציון הרב יצחק הכהן רפפורט, והוא חתום על מספר תקנות בירושלים כמו בעניין צניעות מלבושי הנשים, איסור המשחק בקלפים (תקי"ד), ועוד. תלמידו החיד"א כותב עליו: "וכמעט לא הניח פסקן כמותו בגלילותינו, והיה חסיד ומקובל".

נפטר בט"ז בשבט תק"כ בגיל ארבעים ושבע ונקבר בירושלים.

משפחתועריכה

אביו היה הרב חנון. הוא היה גיס של הרב יצחק זרחיה אזולאי (אביו של החיד"א). נכדו היה הראשון לציון הרב יונה משה נבון.

חיבוריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נחפה בכסף חלק א' סימן א'
  2. ^ שנוסדה על יד מרדכי טאלוק ונקראה על שמו


תקופת חייו של הרב יונה נבון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים