יונו (מיתולוגיה)
במיתולוגיה הרומית, יוּנוֹ (בלטינית: IVNO) הייתה מלכת האלים ומגינת המדינה הרומאית, אחת מהאלות החשובות והמכובדות בפנתאון האלים הרומי. היא הייתה אלת הנישואין, האמהות והלידה, ופטרוניתן של הנשים הנשואות. מקבילתה היוונית הייתה הרה. יונו הייתה אלה אטרוסקית במקור, שזוהתה עם עשתורת הפיניקית (על פי לוחות פירגי Pyrgi Tablets).
כינוי |
Sospita, Moneta, Regina, Capitolina, Saturnia ![]() |
---|---|
תרבות |
דת רומי העתיקה ![]() |
אלים מקבילים |
הרה, לוקינה, אוני, Juno Sospita ![]() |
אב |
סטורן ![]() |
אחים |
יופיטר, נפטון, פלוטו, וסטה, קרס ![]() |
בן או בת זוג |
יופיטר ![]() |
צאצאים |
מרס, יוונטאס, וולקן, בלונה ![]() |
![]() ![]() |

יונו הייתה בתם של סטורנוס ואופס, ואחותם של יופיטר, נפטון, פלוטו, וסטה וקרס. היא נישאה לאחיה יופיטר, ראש האלים, ויחד עמו היא הביאה לעולם את אל המלחמה מרס, אלת הנעורים יובנטאס ואת אל האש והנפחים וולקן. יונו תוארה כאלה הדורה ונשואת פנים, העונדת לראשה נזר מלכות. פעמים רבות היא יוצגה עוטה בגדי קרב, שריון וגלימת מלחמה. להרחבה על המיתוסים המרכזיים בהם יונו מופיעה ולתיאור דמותה ראו את הערך הרה.
כפטרוניתה של רומא יונו כונתה "יונו רגינה" ("מלכה"), ומקדש לכבודה עמד על גבעת הקפיטולין. מתוקף תפקידיה השונים היא זכתה לכינויים נוספים: כ"יונו מונטה" ("המזהירה") היא הגנה על הכספים והרכוש של המדינה הרומאית, וכ"יונו לוקינה" (יונו של האור) היא שמרה על התינוקות, לבל יאונה להם כל רע. ובמקדשה נשמר מרשם האוכלוסין הרומאי, בו נרשמה הולדת כל ילד.
חגה החשוב ביותר של יונו נקרא המטרונאליה, ונחוג כל שנה ב-1 במרץ. היה זה חג מרכזי וידוע, וקודם לרפורמה שיוליוס קיסר הנהיג בלוח השנה הרומאי, יום זה נחשב ליום הראשון של השנה החדשה. פסטיבל נוסף לכבודה, הנונאה קפרוטינאה, נחוג ב-7 ביולי. יתרה מזאת, החודש השישי בלוח השנה הרומאי, חודש יוני, נקרא על שמה.
משמה כאלת המדינה, Moneta, שחותמה הופיעה על המטבעות שנחשבו כמטבעות בעלות ערך נגזרו המילה מוניטין, מוניטארי להגדרת תחומים פיננסיים וכן מאוחר יותר המילה Money לכסף. יונו מתוארת לבושה במעיל עור ונוצת טווס. טווס הוא גם החיה הקדושה לה.