יונתן בן עוזיאל

יונתן בן עוזיאל היה תנא בדור הראשון לתנאים, שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני. חיבר את תרגום יונתן, תרגום הנביאים לארמית. רבים נוהגים לעלות לקבר המיוחס לו ליד היישוב עמוקה שבגליל, כסגולה למציאת זיווג ופריון.

יונתן בן עוזיאל

מקום הקבורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל בהרי צפת
מקום הקבורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל בהרי צפת
נתונים כלליים
מיקום	עמוקה
ידוע כסגולה	לזיווג
קואורדינטות	32°59′52″N 35°31′26″E
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   קבר יונתן בן עוזיאל (למפת אצבע הגליל רגילה)   קבר יונתן בן עוזיאל (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קבר יונתן בן עוזיאל (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קבר יונתן בן עוזיאל

תרגום ספרי הנביאים

ערך מורחב – תרגום יונתן בן עוזיאל

בתלמוד הבבלי נאמר על יונתן בן עוזיאל:

ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורה – אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושוע; תרגום של נביאים – יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי, זכריה ומלאכי. ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: "מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?!". עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: "אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם. גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי, שלא ירבו מחלוקת בישראל". ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים. יצתה בת קול ואמרה לו: "דייך". מאי טעמא? משום דאית ביה קץ משיח.

— תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג', עמוד א'

התרגום כתוב בארמית גלילית, ומעיד על מקום חיבורו, ארץ ישראל. אמנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים בארמית בבלית. החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 לספירה; חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות הדפוס של ספרי הנביאים, בהן מהדורת מקראות גדולות, הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.

דרכו של יונתן בן עוזיאל בתרגום

בשונה מתרגום אונקלוס, יונתן בן עוזיאל בתרגומו מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעיתים דברי אגדה, אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה;

התרגום לנביאים ראשונים הוא מילולי ברובו, ואילו על נביאים אחרונים הוא מדרשי.

גדולתו

במסכת סוכה נאמר עליו:

תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל... אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף.

— תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ח, עמוד א'

רש"י כתב בפירושו על קטע זה: ”נשרף – שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו”. ובתוספות נאמר: ”כל עוף שפורח עליו מיד נשרף שהדברים שמחים כנתינתם בסיני שנתנה תורה באש וכעניין זה מצינו במדרש בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם”.

העלייה לקברו

מצבתו

על פי המסורת, שמופיעה בכתב לראשונה ב"מגילת אביתר" של רב אביתר גאון מסוף המאה ה-11 (כ-1000 שנה אחרי פטירת יונתן בן עוזיאל), מצוי קברו של יונתן בן עוזיאל בדלתון, אך מתיאורו לא ברור האם התכוון לדלתון עצמה או קרוב אליה ואפשרי שהתכוון לעמוקה. ר' שמואל ב"ר שמשון מציין את קברו לראשונה בעמוקה.

נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־כ"ו בסיוון (יום פטירתו^{[דרוש מקור]}), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה. מנהג שהחל במאה ה-17 הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה. מקור המנהג אינו ברור: זאב וילנאי, בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל" מעלה שתי השערות: האחת, שהמנהג התפתח בעקבות הכתוב בתרגום פסבדו-יונתן (דברים כ"ד, ו) הכותב כי כל המונע את הקשר בין חתן לכלה הרי הוא כופר בחיי העולם הבא

השערתו השנייה היא כי מדובר בקריאה מוטעית של דברי רש"י.

...שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה

— רש"י, מסכת יבמות, דף י"ז, עמוד א', ד"ה "שהכל פונים שם

למעשה, צמד המילים "והיא עמוקה" משתייך ל"דיבור המתחיל" הבא בדברי רש"י, ומתייחס לדברי הגמרא "והיא עמוקה משאול", אך הקריאה המוטעית קשרה דברי רש"י עם היישוב עמוקה. בנוסף לשני הסברים אלו, קיימת טענה נפוצה שיונתן בן עוזיאל היה רווק או חשוך ילדים ולפיכך, אנשים אמרו שעלייה לקברו מהווה סגולה לאנשים עם בעיה דומה, אך במקורות חז"ל אין זכר לקביעה זו.

ראו גם

• תרגומי התנ"ך
• תרגום התורה המיוחס ליונתן

לקריאה נוספת

• אוצרות חז"ל על תרגום המיוחס לרבי יונתן בן עוזיאל, הרב אלחנן יעקב דוד הכהן רבינוביץ', ה'תשפ"א 2021

קישורים חיצוניים

• הרב אהרן הימן, "יונתן בן עוזיאל", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 285, באתר היברובוקס
• משה יהודה בלוי (עורך), "יונתן בן עוזיאל", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים שכ"ה-שכ"ט, באתר היברובוקס
• יונתן בן עוזיאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• יונתן בן עוזיאל, "מסרים מן העמק"
• יונתן בן עוזיאל, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
• צבי גילת, זיווגים ותיקונים בעמוקה, באתר ynet, 8 במרץ 2001
• יונתן בן עוזיאל, באתר צפתנט
• התנא יונתן בן עוזיאל באתר "MyTzadik"
• יונתן בן עוזיאל המאה ה-1, דף שער בספרייה הלאומית