פתיחת התפריט הראשי

יונתן דנילוביץ' (נולד ב-13 בינואר 1945) הוא פעיל זכויות אזרח ומהפעילים הבולטים בקהילת הלהט"ב (לסביות, הומוסקסואלים, טרנס וביסקסואלים) בישראל. נודע בעיקר בשל פסיקת בג"ץ בעניינו, אשר חייבה את חברת אל על להעניק לו הטבת עובד בצורת כרטיסי טיסה חינם עבור בן זוגו, כנהוג כלפי בני זוג הטרוסקסואלים.

יונתן דנילוביץ'
יונתן דנילוביץ' בבית השגריר האמריקאי ביום הבינלאומי נגד הומופוביה, מאי 2013
יונתן דנילוביץ' בבית השגריר האמריקאי ביום הבינלאומי נגד הומופוביה, מאי 2013
לידה 13 בינואר 1945 (בן 74) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל פעיל להט"ב
מקצוע פעיל זכויות להט"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

חייו ופעילותו הציבוריתעריכה

דנילוביץ' נולד בדרום אפריקה, עלה לישראל בשנת 1971 והחל לעבוד בחברת אל על, שבה הגיע לתפקיד כלכל.

משנת 1978 ועד אמצע שנות השמונים היה אחד מראשי אגודת הלהט"ב (בשמה אז - "האגודה לשמירת זכויות הפרט"), אשר למעשה פעלה מביתו. בשנת 1979 הפיק את כנס ארגוני הלהט"ב היהודיים בארץ, למרות האווירה הציבורית העוינת כלפי הנושא באותה התקופה. האורחים מחו"ל השתתפו באירוע שנחשב למצעד הגאווה הראשון בישראל - בכיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין), כאשר דנילוביץ' היה בין המשתתפים הישראלים היחידים. הוא הרבה מאז להשתתף בכינוסי ארגוני הלהט"ב היהודיים ובמשחקים הגאים (הידועים גם כ"אולימיפידת הגייז") בענפי המרתון והברידג'. בראשית שנות השמונים, השתתף בכנס עולמי של ארגוני הלהט"ב בווינה, וטרפד ניסיון להרחקת ישראל מהארגון.

דנילוביץ' הקים בראשית שנות התשעים את ארגון תהל"ה - ארגון תמיכה להורי להט"ב, ועמד בראשו בשנותיו הראשונות. למעשה, הייתה זו הפעם השנייה שהקים את הארגון, לאחר שחמש שנים קודם לכן נכשל הניסיון הראשון. דנילוביץ' חבר עד היום בוועד הארגון, שהישג בולט שלו היה גיוס תמיכת נשיא המדינה משה קצב לאירועי היום הבינלאומי נגד הומופוביה (ב-17 במאי 2006).

בשנת 1999 נואש דנילוביץ' ממפלגת מרצ בראשות יוסי שריד, בגלל הפרת הבטחתו שלא לשבת עם המפלגות החרדיות בממשלה, וחיפש מסגרת פוליטית אחרת לפעילותו. זו נמצאה לו במסגרת מפלגת שינוי בראשות יוסף (טומי) לפיד. בשנת 2003 נעתר לפניית רון לוינטל והוצב במקום הרביעי ברשימת שינוי בבחירות לעיריית ת"א-יפו. הרשימה קיבלה שני מנדטים. לאחר פילוגה של מפלגת שינוי, לקראת הבחירות לכנסת ה-17, נותר דנילוביץ' במפלגה בראשות רון לוינטל, והוצב במקום השביעי. הרשימה לא עברה את אחוז החסימה.

כיום דנילוביץ' הוא גמלאי של אל על, ומתפרנס מתרגום מקצועי. מלבד פעילותו בנושא זכויות להט"ב, הוא עוסק גם בזכויות הצרכן, הגנה על זכויות בעלי חיים ותקינות השלטון, ומתנדב בארגון "יד שרה".

ביוני 2015 במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב זכה דנילוביץ' להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.[1]

התביעה נגד אל עלעריכה

  ערך מורחב – בג"ץ אל-על נתיבי אויר לישראל נגד יונתן דנילוביץ

בשנת 1989 הגיש דנילוביץ', באמצעות האגודה לזכויות האזרח, תביעה נגד אל על בבית הדין האזורי לעבודה, בגין אפלייתו בזכות לכרטיסי טיסה חינם לבן זוגו, לעומת בני זוג שאינם בני אותו המין. בית הדין (השופט יצחק לובוצקי) פסק לטובת דנילוביץ', וקבע שהמדובר באפליה אסורה על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. חברת אל על ערערה על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה, והפסידה גם שם. החברה לא השלימה עם תוצאה זו, ועתרה לבג"ץ כנגדה (בג"ץ 721/94).

תוך כדי התנהלות התביעה המשפטית, קיבל הטיעון של דנילוביץ' חיזוק בצורת התיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (בינואר 1992), אשר קבע מפורשות כי אסורה אפליה בגין נטייה מינית. בשנת 1994 דחה בג"ץ את עתירתה של חברת אל על. בפסק הדין, שניתן ברוב של שני שופטים (הנשיא אהרן ברק והשופטת דליה דורנר) מול אחד (השופט יעקב קדמי).

במהלך שנות ה-90 תבע דנילוביץ' את משרד התחבורה כדי לחייב את "אל על" לאסור על העישון בטיסותיה. גם הפעם זכה דנילוביץ' בתביעתו, והעישון בכל הטיסות נאסר.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה