פתיחת התפריט הראשי

ביוגרפיהעריכה

יבין נולד בניו יורק למגיש החדשות חיים יבין, והגיע ארצה עם משפחתו בגיל 3. בגיל 19, החל לכתוב בעיתונות המקומית בירושלים, ובהמשך היה לבעל טור במקומונים "עיתון ירושלים" וכל העיר וסיקר ענייני תרבות. בין לבין עבד מספר שנים כרעיונאי במשרדי פרסום ועם לקוחות פרטיים. בשנת 2005 החל כותב מאמרים פוליטיים וכתבות תרבות בעיתון ידיעות אחרונות. עם הזמן חדל לעסוק בעיתונאות, ומ-2009 כותב שם מאמרי דעה בלבד.[דרוש מקור] בשנת 2001 עבר לתל אביב והחל כותב ב"מוסף הארץ".

ספריםעריכה

במקביל לעבודתו בעיתונות, עסק יבין בכתיבת רומן הביכורים שלו, "באבא ג'י". במהלך העבודה עליו התפרסם ספר הילדים הראשון שלו, "הכי הייתי רוצה להיות..." (עם עובד, 2002, נכתב בשיתוף עם נבו זיו). הספר מסביר לילדים בצורה מחורזת ומבדחת מהם מקצועות ומה היתרונות והחסרונות שיש בכל מקצוע. הספר זכה להצלחה והודפס בעשר מהדורות.

ספרו הבא של יבין לילדים נקרא "החתול דלעת משנה את הדעת" (עם עובד, 2004). הספר נבחר ל"מצעד הספרים" של משרד החינוך במקום השני לגיל הגן ובמקום השלישי לכיתות א' עד ג'.[1] בנוסף, הספר תורגם לערבית על ידי המרכז לספרות הילד הערבי. בשנת 2011 נכלל "החתול דלעת משנה את הדעת" ברשימת תשעה ספרים מכל הזמנים שהרכיבו את "מדף הספרים" של משרד החינוך. הספר הופץ בלמעלה מ-50 אלף עותקים במחיר מסובסד במוסדות לימוד ברחבי ישראל ויבין זכה בתעודת "ספר פלטינה" מטעם התאחדות הוצאות הספרים בישראל. בפברואר 2019 הופיע הספר ב"ספריית פיג'מה".

ב-2004 הופיע גם רומן הביכורים למבוגרים של יבין, "באבא ג'י",[2] שמתאר את מסעו להודו של נדב זקן, צלם בן 28, כשאליו מתלווה אביו, אלי, מנכ"ל חברה משגשגת. שנה לאחר מכן התפרסם ספר הילדים "אחלה אח", שעוסק בילדה שנולד לה אח קטן, והיא משכנעת את הוריה להחזיר אותו לבית החולים ולהחליף אותו בילד אחר. מאייר הספר, גלעד סופר, זכה בפרס מוזיאון ישראל לאיור.[3]

ב-2006 הופיע רומן הביכורים של יבין לנוער "זהבים", המגולל את קורותיו של אריאל מויאל, נער מצוקה בן 14, שנקלע לפנימייה ששמה כשמו של הספר. עם הגיעו נגנבים מחשבים שמכילים מידע רגיש, ועל כתפיו של אריאל מוטל לפתור את התעלומה או לשאת בתוצאות חמורות.

ספרו הבא של יבין, גם הוא לילדים, "כשאבא היה עצוב" (עם עובד, 2008), מגלה לילדים שגם הורים לפעמים עצובים. הוא מתמקד בנועה, שנתקפת בעצב חסר הגיון וסיבה, ובאביה שמספר לה סיפור שטותי שמסיח את דעתה.

בראשית 2010 התפרסם ספר הילדים החמישי של יבין, "בשכונה שלנו". הספר מגולל את קורותיה של חבורת ילדים שמשחקת ברחובות השכונה, ואף על פי שהוא מתרחש בימינו, יש בו קריצה מודעת - הן מבחינת התוכן והן מבחינת האיורים - לילדות שנות ה-70 וה-80 בישראל.

בסוף דצמבר 2010 ראה אור רומן הנוער השני של יבין, "אנטי", המגולל את קורותיו של דרור "אנטי" אנטילוביץ', נער שדודו התאבד, ובעקבות כך הוא מידרדר בלימודיו, מוצא את עצמו מסתובב ברחובות עם חבורת ראפ שגונבת מחנויות, הופך לראפר מצטיין, ולומד את ערך הנאמנות לעצמו ולחבורה. הספר נמכר לתרגום ביפן ועתיד להופיע במהלך 2019[דרוש מקור].

ביוני 2011 ראה אור הרומן השני שלו למבוגרים, "שמר-בית", ובמרכזו פקיד בנק אפרורי ואפאתי, עמוס האוזנר, שאירועים שונים ומשונים מגלגלים אותו לחיים של שומר על בתיהם של אנשים שנסעו לחו"ל, יצאו למילואים, נפטרו וכן הלאה. הספר ייחודי בנוף הספרות העכשווית, שכן הוא כתוב בעברית מכל תקופותיה, מהמקרא דרך ההשכלה ועד לעברית המודרנית.

בספטמבר 2012 ראה אור מדריך הכתיבה של יבין, "בונים סיפור - הארכיטקטורה של מלאכת הכתיבה" (כנרת זמורה ביתן), המבוסס על סדנת הכתיבה שלו. בספר מובאת שיטה ייחודית לכתיבת פרוזה, שפיתח יבין.

בנובמבר אותה שנה זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים (פרס לוי אשכול) לשנת תשע"ב.

ביוני 2013 ראה אור ספר הילדים השישי שלו, "דורון הדרקון". במרכזו הילד דורון שמתעורר בוקר אחד ומחליט להתנהג כמו דרקון. הספר דן במתיחות שבין ההורים מבלי להתייחס לכך במישרין, ובנפשו של הילד האינדיבידואליסט בכלל, וגם בפערים שבין הדמיון והמציאות.

במאי 2014 ראה אור הרומן השלישי שלו למבוגרים, "המיזנתרופ" (כנרת זמורה ביתן), המגולל את קורותיו של דורון אריכא, מחזאי תל אביבי מצליח ובוטה, שמידרדר לחיים של אלימות פעילה, גם אם מתורצת מבחינה האידאולוגית. הספר הוא קומי, על אף שהוא מותחן רצחני.

בינואר 2015 הופיע ספר הילדים השביעי שלו, "המלך אהר'לה פורש", ובו האריה אהרון מחליט שנמאס לו להיות מלך הג'ונגל, ומוביל את החיות להקמת ממשלה מבולגנת. ב-2018 הופיע הספר בסין (הוצאת פיג'יאן סיינס אנד טכנולוג'י)[דרוש מקור].

במאי 2017 פרסם יבין שני ספרים באותו שבוע: הרומן לנוער צעיר, "אהבה נגד חברות", שמגולל את סיפור אהבתם של שני חברים טובים בכיתה ה' לאותה ילדה, וספר הילדים "גוזלים בראש", שראה אור בעברית, צרפתית וגרמנית בו-זמנית.

באוקטובר 2017 הופיע תרגום פרי עטם של יונתן יבין ואשתו רוית בן שלום-יבין, לספרו של ג'רום ק. ג'רום, "שלושה בסירה אחת".[4]

פעילות נוספתעריכה

משנת 2008 הנחה יבין סדנאות כתיבה בפרוזה, ביוגרפיה וספרות ילדים, ב"בית אריאלה", מכללת עלמא ובית השחמט בתל אביב, המדיטק בחולון, מכללת סמינר הקיבוצים ועוד.

בשנת 2012 החל להופיע במסגרת "סל תרבות ארצי" במוסדות חינוך ברחבי הארץ, במפגשי סטנדאפ ספרותיים לילדים, שבהם הוא מספר על תהליך הכתיבה ועל עבודתו של הסופר. וכן גם במפגשים גם לכיתות החטיבה והתיכון באותם הנושאים.

הוא הופיע כמשתתף קבוע במספר תוכניות רדיו וטלוויזיה, ביניהן "לא רוצים לישון" בגלי צה"ל, "הכול דיבורים" ברשת ב', "נבחרת החלומות" בערוץ הראשון ועוד.

חיים אישייםעריכה

יבין מתגורר כיום עם אשתו רוית ושלושת ילדיו ברמת גן.

ספריועריכה

  • "הכי הייתי רוצה להיות..." (תל אביב, עם עובד, 2002), בשיתוף נבו זיו. איירה: נעמה פלג
  • "החתול דלעת משנה את הדעת" (תל אביב, עם עובד, 2004). אייר: גלעד סופר
  • "באבא ג'י" (תל אביב, עם עובד, 2004)
  • "אחלה אח" (תל אביב, עם עובד, 2005). אייר: גלעד סופר
  • "זהבים" (תל אביב, עם עובד, 2006)
  • "כשאבא היה עצוב" (תל אביב, עם עובד, 2008). אייר: גלעד סופר
  • "בשכונה שלנו" (תל אביב, עם עובד, 2010). אייר: נעם נדב
  • "אנטי" (תל אביב, עם עובד, 2010)
  • "שמר-בית" (תל אביב, עם עובד, 2011)
  • "בונים סיפור" (אור יהודה, כנרת זמורה ביתן, 2012)
  • "דורון הדרקון" (תל אביב, עם עובד, 2013). אייר: עופר גץ
  • "המיזנתרופ" (אור יהודה, זמורה ביתן, 2014)
  • "המלך אהר'לה פורש" (אור יהודה, כנרת זמורה ביתן, 2015). אייר עופר גץ
  • "אהבה נגד חברות" (ראשון לציון, ידיעות ספרים, 2017). איירה נוני סגול
  • "גוזלים בראש" (תל אביב, עם עובד, 2017). איירה ליאורה גרוסמן

תרגומיועריכה

  • "כוח הקמח" (תל אביב, עם עובד, 2003)
  • "מורה צרורה" (תל אביב, עם עובד, 2003)
  • "ספינקי ברוגז" (תל אביב, עם עובד, 2006)
  • "טרזן בן הקופים" (סדרת הרפתקה, הוצאות מודן ואוקיינוס, 2010)
  • "שלושה בסירה אחת" (סדרת הרפתקה, הוצאות מודן ואוקיינוס, 2017)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה