יונתן רוזן
יונתן (יהונתן) רוזן (נולד בחיפה ב-3 בספטמבר 1977) הוא שחקן תיאטרון, טלוויזיה, קולנוע, זמר ומוזיקאי ישראלי.
יונתן רוזן (משמאל) בסרט מפטיר | |
לידה |
3 בספטמבר 1977 (בן 47) חיפה, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
http://www.yonatanrozen.com | |
פרופיל ב-IMDb | |
קריירה
עריכהמשחק
עריכהכילד שיחק רוזן בהצגה "יהודי בחצר הדוכס" בתיאטרון חיפה בשנת 1988. הוא למד במגמת תיאטרון בתיכון ויצו לאומניות בחיפה ובסוף לימודיו השתתף בהצגה "חברים" שכתב אביו המחזאי והעיתונאי רמי רוזן, בתיאטרון חיפה, לצד לאורה ריבלין וגדליה בסר ששיחקו את הוריו.
רוזן הוא בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב ת"א. במסגרת לימודיו זכה פעמיים במלגת הצטיינות של קרן אמריקה ישראל. בהצגת הסיום של לימודיו, "המשפט" של קפקא, כתב גם את המוזיקה וביצע אותה על הבמה. עם סיום לימודיו החל לשחק בתיאטרון הבימה בהצגה "קדיש לנעמי" (2000) של המשורר אלן גינסברג, שיחק את "יוג'ין". באותה שנה שיחק בסדרה "המכון" של אורי ברבש, וכן שיחק בדרמה של רשת "בוצ'אצ'י" של נתי אדלר בתפקיד ראשי. ב-2001 העלה את הצגת יחיד "יומנו של מטורף" על פי עיבוד שעשה אביו רמי רוזן, לסיפורו של ניקולאי גוגול בתיאטרונטו הבימה. בשנה זו השתתף רוזן בסרט הקולנוע "הכוכבים של שלומי".
בשנת 2002 שיחק בהצגות "משחקים בחצר האחורית", "ירמה לה דוס", "אילוף הסוררת" בתיאטרון חיפה וזכה לפרס השחקן הצעיר המצטיין של תיאטרון חיפה לשנה זו. בשנים 2003–2007 חזר לשחק בהבימה בהצגות "חתול רחוב", "מרי לו", "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" "רומנטיקה" ובתפקיד הראשי בהצגה "סדקים בבטון" שבה שיחק מוזיקאי צעיר. בהצגה שולבו שירים מקוריים שכתב והלחין וביצע יחד עם אסתר רדא. רוזן שיחק בסרט "מכתבים מרישיקש" (2004) יחד עם לוסי דובינצ'יק, ובטלנובלה "מיכאלה" (2004) בתפקיד בן (יוסטון) שוב לצידה של דובינצ'יק. לאחר מכן שיחק בסרט הקולנוע האמריקאי "מינכן" (2005) של סטיבן שפילברג, שם שיחק את אהוד ברק הצעיר. לאחר מכן שיחק את 'אבי' בתפקיד הראשי בסרט "קולולוש" (2006) לצידו של אלון אבוטבול, בו שיחקו אחים משכונת התקווה. ב-2008 שיחק בסרטו של רשף לוי "איים אבודים" ובסרט העצמאי "מפטיר" ועוד בשנה זו בסרטי הדרמה "פנחס" ו"מרחב מוגן" שזכתה לדרמה הטובה ביותר. לאורך השנים השתתף רוזן בתפקידי אורח בסדרות "תיק סגור" "ראש גדול", "בשורות טובות", "המקום", "האי".
בשנת 2008 הצטרף לתיאטרון יידשפיל ולמד את שפת היידיש והשתתף בהצגות רבות. בין הבולטות שביניהן: "מירלה אפרת", "המגילה", "כוכבים תועים", "שני קונילמל", "הזכייה הגדולה" וה"קוסם מלובלין" בה שר חזנות. הוא זכה 3 פעמים בפרס שחקן משנה מצטיין בין השנים 2008–2012 ובשנת 2016 זכה בפרס השחקן הראשי המצטיין של תיאטרון יידשפיל.
בשנת 2016 שיחק רוזן בסרט "לעבור את הקיר" של רמה בורשטיין בתפקיד חירש אילם. עבור תפקיד זה למד את שפת הסימנים. בשנת 2023 שיחק בקופה ראשית בתפקיד אורח בפרק 18 של עונה 4.
מוזיקה
עריכהבמהלך שנות ה-20 לחייו הקים יונתן הרכב של נגנים והופיע עם שירים אותם יעד לאלבום הבכורה. לאחר שדודו טסה אותו הכיר על הסט של הסרט בוצ'אצ'י חיבר בינו ובין יאיר קז חבר להקת הג'ירפות, החלו השניים לעבוד על האלבום. בקיץ 2004 הוציא רוזן סינגל ראשון לרדיו, "הזמן להתאהב", כחלק מאלבום הבכורה שהלחין וכתב. ב-2005 הוציא סינגל נוסף הנקרא "אוטומוביל". השיר עלה לגמר בתחרות "פסטיבל השירים של ישראל" אך נפסל לאחר שהתברר כי רוזן כבר הוציא סינגל בעבר.[1] ביוני 2007 הוציא רוזן סינגל נוסף הנקרא "איזה חיים", בהפקתו המסיקלית של דודו טסה. באותה שנה, יוני בלוך ורוזן הקליטו את השיר "הבוקר שאחרי", אך רק בינואר 2008 לאחר שהופיע בתוכנית 'הלילה עם ליאור שליין' עם השיר, החליט לשפר מעט את ההפקה יחד עם אייל מזיג, ולהוציא את הסינגל "הבוקר שאחרי" לרדיו. השיר נכנס לפלייליסט של גלגלצ. ביוני של אותה שנה הוציא את הסינגל "טוב", וחודש לאחר מכן את הסינגל "היי ילדה". באוגוסט 2008 הוציא את אלבום הבכורה "הבוקר שאחרי". בהמשך השנים עבד יחד עם להקתו ובהפקתו של אייל מזיג על אלבומו השני, "ער", שיצא לאור בשנת 2012.
בשנת 2011 הוציא את הסינגל הראשון מתוכו, "כשפתאום את מרגישה", ולאחר מכן הוציא את הסינגל "שבועה" ואת הסינגל והקליפ "צעקה בגרון". בקיץ 2011 הוציא את שיר המחאה "צדק חברתי" שהפיק מוזיקלית, וב-2012 יצאו הסינגלים והקליפים "ער" ו"מחוץ לזמן" והאלבום "ער" במלואו. בשנת 2012 זכה בפרס מטעם "הקרן לקידום היוצר והיצירה הישראלית - אקו"ם" על אלבום זה.
בשנת 2013 החל לעבוד על האלבום השלישי שלו אותו הקליט בסטודיו הביתי שלו. לאלבום זה חברו המפיקים המוזיקליים אסף תלמודי ובנו הנדלר ובו יש עוד שיתופי פעולה עם היוצר נעם רותם, שכתב טקסט לשיר החשבונות הישנים, רז שמואלי שהשתתפה בדואט "קשר השתיקה" וכן חבר להקת הג'רפות ארז רוסו הפיק שיר נוסף יחד עם יונתן.
שלומי שבן שהיה שותפו לסטודיו ניגן על הפנדר רודוס באלבום זה וכן אייל מזיג שהפיק האלבום השני ניגן בחלק מהשירים בס. מתוך אלבום זה יצאו שלושה סינגלים "בייבי" יצא בחודש פברואר 2018 והכיל בתוכו סיפור על בחורה שסבלה בחיה מהטרדות מיניות. כל נושא הMetoo דובר רבות בהקשר של השיר. השיר "קשר השתיקה" יצא בחודש אוגוסט ולאחר מכן בנובמבר יצא השיר "כל מה שאני רוצה" לשלושת השירים יצאו וידאו קליפים מקוריים בערוץ היוטיוב של יונתן. בסוף דצמבר - 31.12.18, יצא האלבום Johnny Roze לכלל האתרים.
דיסקוגרפיה
עריכה- "הבוקר שאחרי" (2008)
- "ער" (2012)
- ג'וני רוז (2018)
חיים אישיים
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של יונתן רוזן
- יונתן רוזן, ברשת החברתית פייסבוק
- יונתן רוזן, ברשת החברתית אינסטגרם
- יונתן רוזן, סרטונים בערוץ היוטיוב
- יונתן רוזן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- יונתן רוזן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- יונתן רוזן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- יונתן רוזן, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- יונתן רוזן, דף שער בספרייה הלאומית
- יונתן רוזן, באתר בנדקמפ
- יונתן רוזן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- יונתן רוזן, בארכיון הבימה
- החדש של יונתן רוזן: "כתבתי על האלטר-אגו שלי", באתר ynet, 29 באוגוסט 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ נבחרו שני ההרכבים החובבים שישתתפו ב"פסטיבל השירים", MOOMA
- ^ אלעד בילו, השחקן יונתן רוזן מוציא אלבום שלישי: "הכי בוגר שלי", באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2018