יוסי בן יוסי

יוסי בן יוסי (חי בין המאה הרביעית לחמישית), היה פייטן יהודי שפעל בתקופה הקדם-קלאסית. הוא הפייטן הראשון הידוע לנו בשמו והיחיד מתקופה זו. על חייו ידועים פרטים ספורים בלבד, והם כי חי בארץ ישראל בתקופת הסבוראים ושכונה "היתום" ו"כהן גדול". יוסי בן יוסי, הוא הפייטן היחיד שלא היה ספרדי שנזכר בספרו של יונה אבן ג'נאח.

היו שכינוהו היתום כי יהודי אירופה לא הכירו מצב שבן נקרא על שם אביו אלא אם נפטר קודם ולכן שיערו שהאב נפטר לפני לידתו.[1][2]

פיוטיועריכה

פיוטיו של בן יוסי, מיוחדים בסגנונם העשיר והמליצי, אך עם זאת כתובים בשפה פשוטה. הפיוטים מזכירים את סגנונם של יניי והקליר, אך אין בהם רמזים למדרשי חז"ל, ולא חרוזים, עם זאת, הם כתובים במשקל תיבות. רוב פיוטיו של היתום אבדו, וכיום ידועים לנו מספר פיוטים לראש השנה וליום כיפור.

לראש השנהעריכה

  • סדרת תקיעתות לראש השנה:
    • "אֲהַלֶלָה אֱלֹהַי אָשִׁירָה עֻזּוֹ" - למלכויות - א"ב כפול, ללא חרוז, כל שורה מסתיימת במילה: "מלוכה".
    • "אֶפֶחַד בֶּמַעֲשַׂי אֶדְאַג בְּכָל עֵת" - לזכרונות - א"ב כפול, ללא חרוז, כל שורה מסתיימת במילה: "זיכרון".
    • "אָנוּסָה לְעֶזְרָה אֶמְצָא נֶגְדִּי אֵל קָרוֹב לִי" - לשופרות - א"ב כפול, ללא חרוז, כל שורה מסתיימת במילה: "בְקוֹל".

ליום כיפורעריכה

אמנם אשמינו עצמו מספרעריכה

סליחה הנאמרת בתפילת ערבית של יום הכיפורים לפי מנהגי האשכנזים. הפזמונים המתחלפים של הסליחה 'אמנם אשמינו עצמו מספר', שבהרבה קהילות נוהגים לומר רק אותם (וכן את השורות האחרונות), ולא את הסליחה כולה הם:

"דַּרְכְּךָ אֶלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּיךָ,
לַרָעִים וְלַטּוֹבִים וְהִיא תְּהִילָתֶךָ.
לְמַעַנְךָ עַשֵׂה - וְלֹא לָנוּ!
רְאֵה עַמִידַתֵנוּ - דַּלִּים וְרֵקִים."

פזמונות אלו גם הולחנו והפכו לשיר נפוץ – דרכך אלוקינו.

פיוט נוסף המיוחס ליוסי בן יוסיעריכה

  • "אוֹר עוֹלָם אוֹצָר חַיִים אוֹרוֹת מֵאוֹפֶל אָמַר וָיֶהִי" - שורה הנאמרת כהקדמה לפיוט יוצר בכל יום שאומרים פיוט מסוג זה.[4]

חטאנו צורנו - הגניזה הקהיריתעריכה

בחודש ספטמבר 1935 פרסם החוקר הרב ד"ר יוסף מרכוס בדו שנתון חורב,[5] כי מצא באוסף מגניזת קהיר השמור בבית המדרש לרבנים באמריקה,[6] 2 דפים בלויים, מתוך מסמך הידוע ככתב יד אדלר 3337. על דפים אלו, מצא לדבריו, כתובה בכתב רש"י רהוט, סליחה עם הפזמון: "חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ". על הסליחה מופיעה הכותרת: "חטאנו ליוסי בן יוסי". לדבריו של מרקוס, אכן, סגנון הכתיבה זהה לסגנון כתיבתו של יוסי בן יוסי.

"חטאנו" מאת: יוסי בן יוסי/ 2 בתים ראשונים
"אָז לְרֹאשׁ תַּתָּנוּ, וְנַמְנוּ נִתְּנָה רֹאשׁ
עַד לֹא נָכוֹן בְּרֹאשׁ, רָוִינוּ מֵי רוֹשׁ
בָּנוּ טַעְתָּה אֹזֶן, וּבַל אֹזֶן הִטִּינוּ
עַד לֹא שְׁמוּעָה, תְּצִלֶּינָה אָזְנֵינוּ
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ
גָּם עֵיִן הֵרַמְנוּ, מוּל יוֹצֵר עַיִן
עַד לֹא נְגַשֵׁשׂ, בַּקִּיר כְּאֵין עֵינַיִם
דָּמִינוּ בְגֹבַה אַפַּיִם, לְאֶרֶךְ אַפַּיִם
עַד לֹא אָנַף, וְעָלָה בָנוּ אַף
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ"

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אוצר ישראל ערך יוסי בן יוסי, ור' אנציקלופדיה לחכמי התלמוד, ראובן מרגליות
  2. ^ על יוסי בן יוסי מאמרו של אהרן מירסקי באתר דעת
  3. ^ פיוטי יוסי בן יוסי, אהרן מירסקי, עמוד 118. מהדורת תש"ן (1990) הוצאת מוסד ביאליק
  4. ^ סידור שפה ברורה, רעדלהיים תק"פ, דף נז ע"א.
  5. ^ הרב ד"ר יוסף מרכוס, מתוך, חורב - מאסף מוקדש לתולדות ישראל וספרותו, ‏פיוט חדש ליוסי בן יוסי, חוברת תשרי, ה'תרצ"ו, באתר HebrewBooks
  6. ^ חלקים מהגניזה הֹקהירית הגיעו לספריות חשובות, כגון: הספרייה בסנקט פטרבורג, בפריז, באוקספורד, וכן לבית המדרש לרבנים