פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

יוסי יזרעאלי (נולד ב-10 בדצמבר 1938) הוא במאי, מחזאי תיאטרון, משורר ישראלי ופרופסור אמריטוס בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

יוסי יזרעאלי נולד וגדל בשכונת רחביה, ירושלים. הוא בנם הבכור של משה וציפורה יזרעאלי. אביו היה מהנדס, שסבל במשך שנים רבות מדיכאון עד ששלח יד בנפשו. אמו הייתה הגננת המיתולוגית של "בית הילד" ברחביה. הוא הדחיק את מותו של אביו וחשף זאת לראשונה בספר שיריו הראשון "מהנדס העיר" (2001). יזרעאלי עשה את שירותו הצבאי במסגרת הנח"ל בקיבוץ עין גב. החל ללמוד פילוסופיה יהודית וכללית באוניברסיטה העברית בירושלים. כעבור שנה נסע לאנגליה ולמד באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (1962-1960), לונדון ולאחריה למד בחוג לדרמה של אוניברסיטת בריסטול בבריסטול, אנגליה (1965-1962).

ההצגה הראשונה שיזרעאלי ביים בישראל הייתה "עוץ לי גוץ לי" בתיאטרון הקאמרי בשנת 1966. זהו מחזמר לילדים פרי עטו של אברהם שלונסקי, עם מוזיקה של דובי זלצר, המבוסס על מעשייה של האחים גרים. בהצגה כיכבו יוסי גרבר בתפקיד שר הארמון, אברהם חלפי בתפקיד גמד שדי (עוץ לי גוץ לי), זאב רווח בתפקיד מלך סכל וחביב, יוסי ידין בתפקיד הטוחן, שושיק שני בתפקיד בת הטוחן והמלכה, נתן כוגן בתפקיד שר האוצר, אסתר גרינברג-שבק בתפקיד חצרונית מתייפיפת ואריק לביא בתפקיד המשרת-זמר. ההצגה זכתה בפרס ההצגה המקורית הטובה ביותר מטעם המועצה הציבורית לתרבות ואמנות שליד משרד החינוך. ההצגה נחלה הצלחה גדולה, הציגה 267 פעמים ויזרעאלי נחשב לבמאי וירטואוז כבר בהצגה הראשונה שביים בישראל. משום ההצלחה הרבה היא חודשה בתיאטרון הקאמרי שלוש פעמים: ב-1979, ב-1989 וב-2002. בכל העלאה מחודשת של ההצגה נכתב בפרסומי התיאטרון "נוסח ההצגה המקורית: יוסי יזרעאלי". יזרעאלי ביים בתיאטרון בימות את "איש חסיד היה" ב-1968. עריכה ועיבוד של דן אלמגור לשירים, סיפורים וניגונים חסידיים. במופע צפו למעלה מרבע מיליון אנשים.

לאורך כל הקריירה שלו שילב בימוי בתיאטראות שונים והוראה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב וכמרצה אורח באוניברסיטאות ברחבי תבל. כתב את עבודת הדוקטורט בנושא מחזה "הדיבוק" ופרשנויותיו הבימתיות, באוניברסיטת קרנגי מלון, פיטסבורג, במדינת פנסילבניה, ארצות הברית[1]. חקר בעבודת הדוקטור את עבודת הבימוי של יבגני וכטנגוב בהצגה "הדיבוק" של תיאטרון הבימה. במסגרתה התחקה אחרי השינויים שוכטנגוב הכניס לטקסט המחזה של ש. אנ-סקי וניתח את פרשנותו הבימתית, תוך התייחסות לעיצוב התפאורה, אופן העבודה עם השחקנים ובניית הסצינות. בשלהי שנות השישים החל ללמד במשרה חלקית וב-1974 התמנה לדרגת פרופסור חבר. במהלך השנים הגיע באוניברסיטת תל אביב לדרגת פרופסור מן המניין, עד לפרישתו כפרופסור אמריטוס. לימד גם בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים.

היה המנהל האמנותי של תיאטרון הבימה בשנים 1977-1975. היה המנהל האמנותי של תיאטרון החאן בשנים 1987-1984, בו הקים מעבדה לחקר תיאטרון יהודי. במסגרת זאת ביים את "תהלה" לפי עגנון (1984), "הדיבוק" מאת ש. אנ-סקי (1985) ו"הכלה המתה: פנטזיה על נושא אנה פרנק" (1986). בנוסף לכך יעקב רז העלה תחת ניהולו את "עידו ועינם" על פי עגנון (1985).

ההצגות הבאות שביים היו "ברווז הפרא" מאת איבסן ב-1987 ו"דון ז'ואן" מאת מולייר, שתיהן בתיאטרון באר שבע ולאחריהן "אדיפוס המלך" בתיאטרון חיפה ב-1992. אחר-כך לא ביים במשך שש שנים בתיאטרון הישראלי, עד שביים את "האשה מן הים" מאת איבסן ב-1998 ו"שש דמויות מחפשות מחבר" מאת פירנדלו ב-2000, שתיהן בתיאטרון החאן בניהולה האמנותי של אופירה הניג. הוא היה הבמאי הישראלי הראשון שיבגני אריה הזמינו לביים בתיאטרון גשר, בו ביים את "מדמואזל ז'ולי" מאת אוגוסט סטרינדברג, בשנת 2001. אחר-כך ביים במסגרת תיאטרון החאן בניהולו של מיקי גורביץ' את "דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו" מאת פדריקו גארסיה לורקה ב-2002 ואת "האשליה" מאת פייר קורניי ב-2003. באותה שנה ביים בתיאטרון בית ליסין את "צור וירושלים" של מתתיהו שהם, עם מוזיקה של גיל שוחט. ביים את "איפיגניה באאוליס" בתיאטרון אנסמבל הרצליה בניהולה האמנותי של אופירה הניג בשנת 2009.

במרוצת השנים הרבה להתראיין בעיתונות ותקף חריפות את הממסד התיאטרוני הישראלי. אלוני קיים חוג אינטלקטואלי שבו התכנסו אחת לשבוע בסלון ביתו של יזרעאלי אנשי תיאטרון והתווכחו על מהות התיאטרון. בסלון השתתפו בין השאר: חנוך לוין, גדליה בסר, עודד קוטלר ורינה ירושלמי.

שיחק בסרטו של יובל שפרמן "הדברים שמאחורי השמש" (2006). כתב וביים את ההצגה "החתונות של אמא", שהציגה בתיאטרון תמונע, תל אביב, בשנים 2008-2007, בכיכובם של אורה מאירסון ורועי הורביץ. כתב וביים את המחזה "רחביה", שהועלה לראשונה באוקטובר 2009 בתיאטרון תמונע, בכיכובו של יזרעאלי.

הוא כתב וביים את הפואמה דרמטית בשם "חלומות של אנונימוס" שעלתה במאי 2011 בתמונע. יזרעאלי משחק בהצגה ביחד עם דודו ניב. כתב וביים את "המורה לתנ"ך". הועלה לראשונה בספטמבר 2012 בתיאטרון תמונע, בכיכובם של יזרעאלי ויפתח אופיר.

יצירותיו זכו להכרה והוצגו בפסטיבלים שונים, ובהם פסטיבל ברלין, בולטימור וציריך. יזרעאלי הוזמן על ידי המחזאי ארתור מילר לביים את המחזה "ציד המכשפות" בברודוויי, בהשתתפות מרטין שין ומייקל יורק.

יזרעאלי התאלמן, ואב לשלושה.

אודות עבודתועריכה

בעבודתו יש שני כיוונים: האחד קלאסיקה מערבית מודרנית, בעיקר מחזות של איבסן ומעט טרגדיה קלאסיות (אוריפידס ושייקספיר). הכיוון השני הוא תיאטרון יהודי, במסגרת זאת עיבד בעיקר יצירות של עגנון.

דורית ירושלמי בספרה "דרך הבימוי – על במאים בתיאטרון הישראלי" כותבת:

"נסים אלוני ויוסי יזרעאלי, שני יוצרי תיאטרון שהחלו לפעול בשנות השישים, וניתן לראות בהם את ראשוני היוצרים הבימתיים בתיאטרון הישראלי... בהקשר של אלוני ויזרעאלי המושג 'יוצר בימתי' משמעו הכוליות של עבודתם התיאטרונית... במקרה של יזרעאלי – בחירת חומרים לא דרמטיים כבסיס ליצירה בימתית. שפות הבמה של נסים אלוני ויוסי יזרעאלי קשורות בתופעות מכוננות ובמגמות אסתטיות שרווחו בתיאטרון האירופי, ובעיקר במודוס המטא-תיאטרוני . בעבודותיו של יזרעאלי ניתן לזהות את עקבות התיאטרון שהפך לטקס (ritualized theatre)... יוסי יזרעאלי הוכתר כבמאי רב-מג בהצגה הראשונה שביים, "עוץ לי גוץ לי", מאת אברהם שלונסקי ('הקאמרי' 1966). הבימוי שלו להצגה זו, שנטוותה כסוג של תיאטרון-סיפור מושר, הפך לקלאסיקה ישראלית. בפרשנויותיו הבימתיות למחזות קנוניים, ובמיוחד בהצגות שבהן הפך חומרים לא-דרמטיים לטקסטים בימתיים, בהן יצירותיו של עגנון "הכנסת כלה" ו"סיפור פשוט", הוא הוכיח את עצמו כיוצר בימתי כולי." [2]

הצגות בבימויועריכה

הצגה תיאטרון מחזאי מעצב תפאורה מעצב תלבושות מעצב תאורה הצגת בכורה
עוץ לי גוץ לי תיאטרון הקאמרי אברהם שלונסקי על פי האחים גרים רודא ריילינגר רודא ריילינגר 15 בדצמבר 1965
נושים תיאטרון זווית אוגוסט סטרינדברג בוקי שוורץ בן ציון מוניץ דצמבר 1966
חכמים הזהרו בטפשותכם תיאטרון חיפה ניקולאי אוסטרובסקי דוד שריר דוד שריר יחיאל אורגל 26 באוגוסט 1967
סטריפטיז תיאטרון זווית סלאבומיר מרוז'ק בן ציון מוניץ 16 בספטמבר 1967
איש חסיד היה תיאטרון בימות עריכה ועיבוד של דן אלמגור לשירים, סיפורים וניגונים חסידיים דני קרוון בן ציון מוניץ אוקטובר 1968
מחכים לגודו תיאטרון הבימה סמואל בקט יגאל תומרקין יגאל תומרקין דצמבר 1968
לילה במאי תיאטרון בימות אברהם ב. יהושע בן ציון מוניץ 1969
נושים תיאטרון בימות סטרינדברג בוקי שוורץ בן ציון מוניץ ספטמבר 1969
שש נפשות מחפשות מחבר הבימה לואיג'י פיראנדלו בוקי שוורץ בוקי שוורץ נתן פנטורין אוגוסט 1969
פר גינט הבימה הנריק איבסן דוד שריר דוד שריר נתן פנטורין 13 בפברואר 1971
מדיאה הקאמרי סנקה יגאל תומרקין רות דר 19 ביוני 1971
הכנסת כלה הבימה יזרעאלי לפי ש"י עגנון 9 באוגוסט 1972
הסוחר מוונציה הקאמרי שייקספיר דן דרין ויוסי יזרעאלי רות דר ארנון אדר 26 בפברואר 1972
הטירה הבימה מכס ברוד על פי פרנץ קפקא איתן לוי איתן לוי פברואר 1976
אויב העם הבימה איבסן אלי סיני אלי סיני 15 במאי 1976
סיפור פשוט הבימה עיבוד של שלמה ניצן ויצחק גורן לש"י עגנון יוסי יזרעאלי, ציונה שמשי יוסי יזרעאלי, ציונה שמשי נתן פנטורין 27 בינואר 1979
מעשה בשבעה קבצנים החאן עיבוד של יזרעאלי לר' נחמן מברסלב יוסי יזרעאלי יעקב מרזל/אילן בלבינדר 1979
מלך מרוקאי הבימה גבריאל בן-שמחון שמואל בק שמואל בק נתן פנטורין 14 באפריל 1980
תמול שלשום הבימה עיבוד של יזרעאלי לש"י עגנון ציונה שמשי ציונה שמשי 12 במאי 1982
תהלה החאן על-פי ש"י עגנון 1984
הדיבוק החאן ש. אנ-סקי 1985
הכלה המתה: פנטזיה על נושא אנה פרנק החאן בהשראת סיפור חייה של אנה פרנק 1985
איולף הקטן תיאטרון החאן איבסן משה שטרנפלד משה שטרנפלד חני ורדי דצמבר 1987
ברווז הפרא תיאטרון באר שבע איבסן משה שטרנפלד עדנה סובול 1987
דון ז'ואן תיאטרון באר שבע מולייר אדריאן ווקס עדנה סובול חני ורדי 20 בינואר 1990
אדיפוס המלך תיאטרון חיפה סופוקלס יוסי יזרעאלי גילה להט, יוסי יזרעאלי יחיאל אורגל 16 בספטמבר 1992
האישה מן הים החאן איבסן רוני תורן עדנה סובול רוני כהן דצמבר 1998
שש נפשות מחפשות מחבר החאן לואיג'י פירנדלו 2000
מדמואזל ז'ולי תיאטרון גשר אוגוסט סטרינדברג סשה ליסיאנסקי רקפת לוי אבי יונה בואנו (במבי) 23 במאי 2001
דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו החאן פדריקו גארסיה לורקה רוני תורן עפרה קונפינו רוני כהן 26 במאי 2002
צור וירושלים תיאטרון בית ליסין עיבוד של יוספה אבן-שושן ויוסי יזרעאלי למתתיהו שהם, מוזיקה: גיל שוחט דוד שריר עפרה קונפינו 2003
האשליה החאן עיבוד של טוני קושנר לפייר קורניי רוני תורן עפרה קונפינו רוני כהן 2003
החתונות של אמא תיאטרון תמונע יוסי יזרעאלי אוגוסט 2006 עד נובמבר 2007
רחביה תיאטרון תמונע יוסי יזרעאלי דנה צרפתי דנה צרפתי רוני כהן 2009
איפיגניה באאוליס תיאטרון אנסמבל הרצליה אוריפידס יוסי יזרעאלי פרידה קלפהולץ-אברהמי בן ציון מוניץ 2009
חלומות של אנונימוס תיאטרון תמונע יוסי יזרעאלי איריס מועלם מאי 2011
המורה לתנ"ך תיאטרון תמונע יוסי יזרעאלי איריס מועלם עומר שיזף ספטמבר 2012

מעיבודיו לכתבי עגנון (הוצגו ב"הבימה")עריכה

מעיבודיו לכתבי הרבי נחמן מברסלבעריכה

פרסיםעריכה

ספרי שירה פרי עטועריכה

רומן פרי עטועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • רויטל איתן, ריקוד העקרב - יוסי יזרעאלי, יצירתו ושיטתו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.
  • דורית ירושלמי, "'דרך הבימוי – על במאים בתיאטרון הישראלי"', כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"ג 2013, עמ' 14, 15, 46, 80, 148, 240, 275, 282, 280-279, 318, 340, 434, 435, 481, 516, 530, 557-556.
  • איתן מרים, "'יוסף של הפרפרים"', (מאמר על יזרעאלי ויצירתו), עתון 77, שנה כ"ח, גל' 288 (ניסן תשס"ד, מרץ 2004), עמ' 24-22.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אתר אישים
  2. ^ דורית ירושלמי, "'דרך הבימוי – על במאים בתיאטרון הישראלי"', כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשע"ג 2013, עמ' 280-279.
  3. ^ הבמאי יוסי יזרעאלי יקבל פרס מפעל חיים, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2007