יוסי פרוסט

זמר ומנהל מוסדות תרבות ישראלי

יוסי (יוסף) מנחם פרוסט (נולד בתל אביב ב-5 בספטמבר 1937) הוא זמר עבר ישראלי ומהחשובים ביזמי ומנהלי התרבות והאמנות הישראלית. שימש בין היתר כמנכ"ל עמותת "אמנות לעם" ומנכ"ל מינהל התרבות במשרד החינוך. פרוסט היה מעורב בייסוד שורה של פסטיבלי תרבות בערי הפריפריה, בין היתר: "פסטיבל עכו לתיאטרון אחר" (1980), "חגיגות הזמר העברי בערד" (1983), "פסטיבל גוונים במחול" (1984), "פסטיבל ג'אז בים האדום" (1987) ו "פסטיבל המשוררים במטולה" (1998).

יוסי פרוסט
יוסי פרוסט
יוסי פרוסט
לידה 5 בספטמבר 1937 (בן 86) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הכפר הירוק עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג בתיה פרוסט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

בשנת 1950 הצטרף למחזור הראשון של הכפר הירוק אשר הקים גרשון ז"ק.

בשנת 1956, עם סיום לימודיו, התגייס פרוסט והצטרף ללהקת הנח"ל במחזור שכלל, בין היתר, את אריק איינשטיין, חיים טופול, יהורם גאון, גבי עמרני, גברי בנאי, נחמה הנדל, עידוא בן-גוריון ואורי זוהר. פרוסט היה סולן הלהקה בשירים דוגמת "חופשה באדום", "הוא לא ידע את שמה" והשיר המזוהה עמו יותר מכל באותה התקופה, "כרמלית" אשר הגיע למקום השני במצעד השנתי לשנת 1958. מעבר לשירה ולמשחק, שימש פרוסט גם כמפקד הלהקה.

בשנת 1959 סיים פרוסט את שירותו הצבאי והצטרף יחד עם אריק איינשטיין, מרדכי בן-זאב ורחל אטאס לתיאטרון הסמבטיון. פרוסט שימש בתיאטרון עד 1961 כשחקן וזמר (סולן "מצעד האביב"), ואף כמנהל התיאטרון בפועל.

במקביל שר פרוסט בלהקת הצעירים עם נחמה הנדל, שייקה לוי ואריק איינשטיין (שהופיע תחת השם הבדוי ארי גורן כדי למנוע פגיעה בתקליט הסולו הראשון שלו). חבירה זו הולידה את הביצוע המחודש של להקת פיקוד צפון "בשדה תלתן", שהפך לשירו המפורסם ביותר של פרוסט כסולן. להקת הצעירים גם תרמה קולות רקע לתקליט של רחל אטאס ושמעון בר לשירי נעמי שמר.

בשנת 1962 עבר פרוסט אל אחורי הקלעים ושימש כאחראי על ירידים, כנסים, אירועים במסגרת מרכז הירידים והקונגרסים בישראל ובמסגרת זו יזם את "עיר הנוער" הראשונה בתל אביב.

בשנת 1966 היה פרוסט אחראי על הקמת וניהול הביתן הישראלי בתערוכה עולמית Expo'67 שהתקיימה במונטריאול. בשנת 1968 שב פרוסט ארצה ומונה לסמנכ"ל מרכז הירידים והקונגרסים. שנתיים לאחר מכן השלים פרוסט הכשרתו האמרגנית והצטרף ליעקב אגמון ומשרד האמרגנות המוביל באותה התקופה "בימות". ההפקה הידועה ביותר אותה ליווה פרוסט גם במסעותיה ברחבי העולם הייתה "איש חסיד היה").

בשנת 1975 מונה פרוסט למנכ"ל "אמנות לעם", הרשת הממשלתית הארצית להפצת תרבות ואמנות שהייתה אז בחיתוליה. "אומנות לעם" בראשות פרוסט עשתה שימוש במגוון אירועי תרבות ככלי לקידום חברתי של יישובי הפריפריה להטמעת נושאי ספרות, קולנוע, מחול, ספרות ילדים וכדומה באמצעות שבועות תיאטרון, וייזום סל תרבות ארצי לציבור שמחוץ למעגלי התרבות העירוניים[1].

כמו כן יזם פרוסט והקים מוסדות חינוך לאומנויות כבית הספר לאמנויות במצפה רמון ופרויקט מתא"ן - מפעלי תרבות ואמנות לנוער, אותו גם ניהל. כן היה אחראי לפירוקו והקמתו מחדש של בית הספר למשחק "בית צבי" ויו"ר בית הספר.

"אומנות לעם" לא רק הביאה את המרכז לפריפריה אלא הפכה את יישובי הפריפריה לאבן שואבת בני נוער ולציבור מרחבי כל הארץ בייזום, קידום וניהול פסטיבלים רבים - כפסטיבל עכו - הפסטיבל לתיאטרון ישראלי אחר[2], חגיגות הזמר העברי בערד, פסטיבל מחול כרמיאל, פסטיבל הג'אז הבינלאומי אילת[3], ופסטיבל "גוונים במחול" ברמלה[4]. על תרומתו לייסוד פסטיבל עכו קיבל את אות "יקיר פסטיבל עכו"[5].

בשנת 1988, הקים פרוסט את "קש"ת - קשרי ומפעלי תרבות ישראל והתפוצות היהודיות", בתמיכת "קרן קרב" מונטריאול[6]. "רשת" הקימה וניהלה את ביתן משרד החינוך והתרבות "בתערוכת 40 שנות מדינה" במסגרת חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל, וכן ניהלה צוותי היגוי לקראת התערוכה עולמית Expo'92 בסביליה.

בבחירות לכנסת השלוש עשרה שימש פרוסט כיועץ האסטרטגי של מפלגת מרצ בראשות שולמית אלוני, שמונתה לשרת החינוך והתרבות. על רקע סכסוך עם הפלג הדתי בממשלה בנושא האבולוציה, נאלצה אלוני לפרוש מתפקידה בשנת 1993 ולקבל על עצמה את תפקיד שרת המדע והאמנויות ושרת התקשורת, כשהיא ממנה את פרוסט לעמוד בראש מינהל התרבות.

בשלוש שנות כהונתו יזם והקים "מינהל התרבות" את הקורס למנהלי תרבות בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. עוד יזם המשרד בשיתוף עם השגרירות הבריטית את "BI ART" שיתוף פעולה תרבותי ברוח אחרת, את "פסטיבל המשוררים" הראשון במטולה, וכן תמך וקידם את הקמת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה.

בשנת 1997 פתח פרוסט משרד פרטי לייעוץ במסגרתו העמיד את ניסיונו לרשות המועצות האזוריות וקרן באר שבע. במסגרת זו שימש פרוסט בהנהלת תערוכת היובל שנערכה במסגרת חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל, במרכז הירידים והקונגרסים בישראל.

בין השנים 2000 ו-2003 השלים פרוסט את הקמת מוזיאון הילדים הראשון בישראל ושימש כמנהלו. במסגרת זו, וכחלק מתכנונה של עירית חולון להעניק לעיר צביון צעיר של "עיר הילדים", מיסד פרוסט ונהל את הפסטיבל הראשון של "עולמות ילדות" לאמנויות הבמה לילדים, והפסטיבל הראשון של "מסך הקסם" לקולנוע ולטלוויזיה לילדים. בד בבד יזם פרוסט וסייע בהקמת המרכז הישראלי לעיצוב בחולון[7].

אחר כך שמש כיועץ ארגוני תרבותי לגופי תרבות, הרשות לפיתוח התיירות בנגב ורשויות מקומיות, במועצה לתרבות ואמנות של מפעל הפיס ועוד[8][9]. פרוסט יזם, קידם ונאבק על קבלת את הצעת חוק להקמת הרשות הלאומית לתרבות ואמנות, שנועדה לנתק את תלות מוסדות האומנות מהמימסד הפוליטי[10].

בשנת 2005 יזם את פרס קיפוד הזהב, עבור מצוינות בתחום תיאטרון השוליים בישראל, ועמד בראש העמותה המנהלת את הפרס עד שנת 2014[11].

בשנת 2010 מונה למנכ"ל תחרות הנבל הבינלאומית וכמנכ"ל הזמרייה הבינלאומית, שבמסגרתה יזם והפיק את פסטיבל מקהלות, מוזיקה ופנטזיה באולמות האבירים בעכו[12].

חיים אישיים עריכה

פרוסט נשוי לבתיה פרוסט, מתורגמנית רב-לשונית שהקימה את המחלקה למתורגמנות באוניברסיטת בר-אילן. הוא אב לעדי, במאי טלוויזיה, לאיתי, פרקליט בכיר בפרקליטות מחוז תל אביב, ולמיכאל, מוזיקאי.

דיסקוגרפיה עריכה

  • שירי נח"ל (הוצאת "זימרה", שירי תוכניותיה הראשונות של הלהקה)
  • שירי נח"ל - סדרה מס' 2
  • "עד מאה ועשרים" - סדרה מס' 3
  • "שירי נח"ל" (להיטים מתוך ששת התקליטים הראשונים של הלהקה שיצאו ב"הד ארצי").
  • "שירי נח"ל" (ישראפון, שירי התוכנית "טיפת הדבש")
  • "שמש במדבר"
  • "להיטי הנח"ל" (אוסף מס' 1, להיטים מתחילת שנות החמישים עד שנת 1963).
  • שמעון בר, רחל אטאס ולהקת זמרים בשירי נעמי שמר, ישראפון 1959
  • "הרעות" – 120 שירי געגועים לארץ ישראל של פעם, מדיה דיירקט

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מירי פז, לא רק בתל־אביב, דבר, 16 באוקטובר 1980
  2. ^ שוש אביגל, עכו, סוכות חשמ"ד: תיאטרון אחר, כותרת ראשית, 21 בספטמבר 1983
  3. ^ דני גוטפריד, אהבה בת 20, באתר nrg‏, 25 באוגוסט 2006
  4. ^ שוש אביגל, רמלה, גוונים־במחול '84 - היבול: כ־30 מופעים, חלקם בביצוע בכורה, שתי סדנאות לאנשי מיקצוע ודיון מסכם על כוריאוגרפיה בארץ, כותרת ראשית, 29 באוגוסט 1984
  5. ^ טל פרי, ‏אות "יקיר פסטיבל עכו" לישראל דורון ולמיכה יינון, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2009
  6. ^ שוש אביגל, מלחמת התרבות ישראל־אמריקה, חדשות, 4 באוגוסט 1989
  7. ^ הארץ, יוסי פרוסט פורש מניהול מוזיאון הילדים בחולון, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2002
  8. ^ הארץ, יוסי פרוסט התפטר מתפקידו כיועץ השרה לבנת לענייני תרבות, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2003
  9. ^ ציפי שוחט, יועץ התרבות של מג'אדלה פורש מתפקידו, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2008
  10. ^ דליה קרפל, דו"ח מתרבות קורסת, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2003
  11. ^   תמר רותם, אופרת ראפ בראש המועמדויות של טקס פרסי הפרינג', באתר הארץ, 1 באוקטובר 2014
  12. ^ ציפי שוחט, יוסי פרוסט יהיה מנכ"ל הזמרייה ותחרות הנבל הבינלאומית, באתר הארץ, 9 בפברואר 2010