יוסל ברגנר

אמן ישראלי

יוֹסְל בֶּרגנֶראנגלית: Yosl Bergner‏; 13 באוקטובר 192018 בינואר 2017) היה מגדולי הציירים הישראלים, מאייר ספרים, צייר תפאורות ומעצב תלבושות לתיאטרון ישראלי, ובעיקר עבור הצגותיו של המחזאי נסים אלוני.

יוסל ברגנר
Yosl Bergner
יוסל ברגנר
יוסל ברגנר, 1979
לידה 13 באוקטובר 1920
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בינואר 2017 (בגיל 96)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
תחום יצירה ציור
פרסים והוקרה פרס ישראל (1980)
פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תעודת פרס ישראל (1980)

ביוגרפיהעריכה

ולדימיר יוֹסִיף (יוֹסְל) בֶּרגנֶר נולד בווינה בשנת 1920, בנם של הזמרת פניה ברגנר והמשורר מלך ראוויטש (זכריה חנא ברגנר), ואחיינו של הסופר הרץ ברגנר. ילדותו עברה עליו בבית רוחש בסופרים ומשוררים, ובוויכוחים על ספרות והגות. בילדותו התגוררה משפחתו בוורשה, ושם החל ללמוד ציור אצל הצייר הירש אלטמן. כשהיה בן שבע-עשרה היגרו הוא ואחותו לאוסטרליה, שם למד ברגנר אמנות בבית הספר לאמנות שעל יד הגלריה הלאומית של ויקטוריה (אנ') במלבורן. במשרדי ההגירה של "היאס" (HIAS) בוורשה פגש ברגנר את יוסל בירשטיין, ואתו עשה את הדרך לאוסטרליה. השניים שירתו יחד בצבא האוסטרלי במלחמת העולם השנייה, כפי שמתאר ברגנר:

לאחר פרוץ מלחמת היטלר באירופה, התגייסנו שנינו, שני היוסלים, לצבא האוסטרלי, והיינו שם יחדיו, רוב הזמן, באוהל אחד. בזמן החופשי כתב יוסל שירים ואני רשמתי וציירתי את ילידי המקום, האבוריג'ינים.

לאחר שירותו הצבאי בצבא האוסטרלי הקים ברגנר, יחד עם חברו בירשטיין, קבוצה של ציירים שעסקו בציור ריאליסטי-חברתי.

ברגנר עלה לישראל בשנת 1950 יחד עם אשתו הציירת אודרי ברגנר, והם קבעו את משכנם בצפת. מאז עלייתו הפך לאחד הכוחות המשמעותיים באמנות הישראלית. בשנת 1950 גם הציג ברגנר את תערוכת היחיד הראשונה שלו בישראל בגלריה לאמנות כ"ץ. משנת 1957 ברגנר חי ויצר בתל אביב.

ביצירותיו הביע ברגנר את נשמתו והווייתו באמצעים ציוריים-ספרותיים וסימבולים, ואלו הוצגו בתערוכות רבות בישראל ובשאר העולם ונרכשו על ידי אספנים רבים.

בתחילה המוטיבים שהובילו את ציוריו נחשבו לגלותיים, אך עם השנים סגנונו של ברגנר נתפס כמייצג את הישראליות באמצעות פן ייחודי. הוא צייר בסגנונו הייחודי אירועים שחווה וסיפורים ששמע מהעבר, בעיקר במציאות הארץ-ישראלית: מעולם החלוצים (נושא שנחשב אז לחידוש), מעולם התיאטרון בשנות ה-70 ועוד[1]. ברגנר הוא חתן פרס ישראל לאמנות לשנת 1980.

בשנת 2013 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה[2].

ברגנר הותיר את אודרי אשתו, את בתם הינדה ברגנר וארבעה נכדים.

 
כיכר יוסל ברגנר בשכונת הדר הכרמל בחיפה

הנצחהעריכה

כיכר יוסל ברגנר הוקמה בצומת הרחובות רחוב חסן שוקרי-ברוולד, מול בניין עיריית חיפה. על הכיכר ניצב פסלו של האמן - "אחוות אחים".

גלריהעריכה

ספרים שכתבעריכה

ציורים נודעיםעריכה

  • אוכלי הפרפרים, 1965.
  • שולחן ערוך, 1967.
  • ארבע נשים, 1964.
  • דיוקנאות משפחה, 1966.
  • הכלה וצייד הפרפרים, 1967 - ציור זה שימש השראה למחזה באותו שם, שכתב מאוחר יותר נסים אלוני.
  • סדרות של ציורי כלים, בעיקר כלי מטבח על שולחן.
  • סדרות של ציורי פרחים, בעיקר באגרטל או בביצה.
  • סדרות של ציורי דמויות המתבוננות בצופה, בעיקר מבעד לחלונות.
  • סדרות של ציורים במחווה לסופר פרנץ קפקא.

ספרים שאיירעריכה

  • משיחות ערב: סיפורים עממיים, מאת: אשר ברש, ציורים: יוסל ברגנר, הוצאת מסדה, תשי"ט, 1958.
  • אביון לפני הניצה, שירים, מאת ישראל הר, ציור העטיפה והרישומים יוסל ברגנר, קשב לשירה, תל אביב, 2005.
  • אדמת החול, פואמה מאת אבא קובנר, צייר יוסל ברגנר, ספרית פועלים, תל אביב, 1961.
  • אומר אהבה, שירים מאת יחיאל מר, רישומים - יוסל ברגנר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1979.
  • אחר הדברים האלה, שירים, מרים אורן, רישומים - יוסל ברגנר, ספרית פועלים, 1962.
  • אכפת, שירים, מאת בנו רותנברג, רישומים מאת יוסל ברגנר, מחברות לספרות, 1957.
  • חרוזי ילדים קלוקלים ואחרים, טוביה ריבנר, איורים - יוסל ברגנר, הוצאת צבעונים, ירושלים, 2004.
  • טוביה החלבן, סנדר בלאנק, סטמפניו, שלום עליכם, מיידיש - אריה אהרוני, רישומים - יוסל ברגנר, ספרית פועלים, 1997.
  • כריח שדה, שירים, פינחס אלעד-לנדר, הרישומים מאת יוסל ברגנר, תל אביב, 1962.
  • מזל דגים, שמואל יוסף עגנון, רישומים יוסל ברגנר, ירושלים, 1981.
  • מזמורים ופזמונות, מעין שירי עם, מאת חיים נחמן ביאליק, עם רישומי ציפורן מאת יוסל ברגנר, דביר, תל אביב, 1973.
  • המלאך הקטן מיכאל, לילדים, סיפר אבא קובנר, צייר יוסל ברגנר, ספרית פועלים, 1989.
  • מפי העם, י’ ל’ פרץ, עם אחד עשר רישומים מאת יוסל ברגנר, דביר, 1970.
  • מקום לדאגה, יהונתן גפן, רישומים - יוסל ברגנר, תל אביב, 1976.
  • סיפורים לילדים, יאנוש קורצ'אק, רישומים - יוסל ברגנר, עדה פוזננסקי-הגרי - ספור חייו של קורצ’אק, הקיבוץ המאוחד, 1966.
  • שירי אהבה, יונתן רטוש, איורים - יוסל ברגנר, הדר, תל אביב, 1980.
  • תרנגולים על גשר הירקון, חיים חפר, ציורים - יוסל ברגנר, תל אביב, א. לוין-אפשטין, 1967.
  • ספר הפזמונים של חיים חפר, מעוטר בציורים של יוסל ברגנר, ירושלים, ידיעות אחרונות, 1981.

ספרים וקטלוגים אודות יצירתועריכה

  • פריץ שיף, יוסל ברגנר, מוזיאון לאמנות חדשה, חיפה, 1959.
  • רות פלד, יוסל ברגנר - ציורי שמן, גלריה בינט, ירושלים, 1965.
  • גרשון בינט, נסים אלוני, יוסל ברגנר ציורים 1963-68, הוצאת בינט, ירושלים, 1969.
  • פנואל פטר כהנא, יוסל ברגנר - רישומים לפרנץ קפקא, רמת גן, 1970 (נדפס במהדורה בת 361 עותקים. תרגום לעברית של המהדורה המקורית באנגלית שראתה אור בהוצאת תרשיש, ירושלים, 1959).
  • חיים גמזו, יוסל ברגנר ציורים: 1975 - 1955, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1975.
  • יוסל ברגנר - ציורי צעצועים, גלריה בינט, תל אביב, 1977.
  • נסים אלוני, רודי בינט-פרי, יוסל ברגנר ציורים 1938 - 1980, הוצאת כתר, ירושלים, 1981.
  • טוביה ריבנר, יוסל ברגנר - ציורים לפרנץ קפקא, הוצאת שבא, 1990.
  • כרמלה רובין (אוצרת), נסים אלוני, קלייב סינקלר, נתן זך, טוביה ריבנר, דן פגיס, חיים חפר, יוסל ברגנר - רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2000.
  • משה אביר, יוסל ברגנר - ספינות טיול ביפו, גלריה דן, תל אביב, 2004.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יוסל ברגנר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עמי פרידמן, הצייר יוסל ברגנר הלך לעולמו, באתר ynet, 18 בינואר 2017
  2. ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה