פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

יוסף אביב"י (נולד בשנת 1951) הוא ביבליוגרף וחוקר קבלה ביד יצחק בן צבי בירושלים. מתמחה בתחום קבלת האר"י.

תוכן עניינים

תולדותיו ומשנתועריכה

נולד בירושלים לסופר-עיתונאי אריה אביב"י (ראשי התיבות: אריה בן יוסף ובתיה יוזוק). למד בצעירותו בישיבת נתיב מאיר ובישיבת הר עציון, ולאחר נישואיו החל לעסוק בספרות הקבלה. ספרו הראשון (שפורסם במהדורה מצומצמת בשנת 1977) היה "על סגנונות הקדש בתורה", ובו הוא מציג הסבר שיטתי לשינויי הסגנונות הספרותיים במקרא על פי תורת הקבלה. עבודתו מבוססת על ההנחה כי כל "מקור" במקרא הוא ספירה מסוימת בעולם האצילות.

בשנים הבאות פרסם אביב"י מספר מאמרים קצרים בנושאי קבלה וביבליוגרפיה של כתבי קבלת האר"י. בספרו "בנין אריאל" פרש אביב"י את סדר ההשתלשלות של כתיבת חיבורי האר"י והעתקתם, ומתוך כך עמד על סדרם וטיבם. הוא חלק על הנחת היסוד המקובלת בין לומדי הקבלה בדרכה של קבלת הרש"ש התופסת את דברי האר"י באופן אחדותי. לדעת אביב"י סדר הלימוד בכתבי האר"י צריך לפתוח בפירוש ספרא דצניעותא, שאותו כתב האר"י בעצמו, ולסיים בדרוש אדם קדמון, שאותו השמיע האר"י לתלמידיו סמוך לפטירתו. כך לומדים תחילה על עולם האצילות ורק לבסוף על הצמצום.

בשנת תשס"ח (2008) יצא לאור במכון בן צבי ספרו "קבלת האר"י". בספר זה מתוארים כל החיבורים שכתבו האר"י ותלמידיו, עריכותיהם והעתקותיהם במשך מאתיים שנה. מסקנתו של אביב"י היא כי האר"י לימד את מהלך ההאצלה בשתי בחינות שונות: המשכת שפע החיות וגילוי אור העצמוּת. כל אחת משתי הבחינות מתארת את מהלך ההאצלה כולו מראשו לסופו. בנוסף לשתי בחינות אלו, טוען אביב"י כי יש עוד בחינה נוספת, נסתרת, אולם הוא לא מפרט אותה בספרו.

אביב"י עסק גם בכתבי רמח"ל. במאמרים שכתב טען אביב"י שכתבים אלו מחולקים לשתי קבוצות השונות בטיבן ובאופיין. הוא הראה כי בקבוצה הראשונה פירש רמח"ל את קבלת האר"י על פי כוונת ההטבה בבריאה, ובקבוצה השנייה פירש רמח"ל את קבלת האר"י על פי כוונת גילוי הייחוד. אביב"י פרסם מכתבי-יד שזיהה מספר חיבורים חשובים. הבולט שבהם הוא שריד מ"זוהר תניינא" של רמח"ל שהתגלה בספריית שוקן של בית המדרש לרבנים.

אביב"י איננו מעביר שיעורים. אף על פי שאיננו בעל תואר אקדמי כלשהו, זוכים ספריו להערכה גם באקדמיה. במאמרו "היסטוריה צורך גבוה", שפורסם ב"ספר היובל" לרב מרדכי ברויאר, מאמר העוסק בקבלת הראי"ה קוק, הוא חולק על מספר חוקרי קבלה.

ספריו ומאמריו של אביב"י עוררו ביקורת בחוגים חרדיים ליטאיים אשר ראו בהם ערעור על דרך הלימוד המסורתית. בשנת 1985 פרסם הרב חיים פרידלנדר, חוקר הרמח"ל ומנהל הרוחני של ישיבת פוניבז', מאמר החולק על החלוקה של אביב"י את כתבי הרמח"ל לשתי קבוצות. בשנת 1995 כתב הרב ישראל אליהו וינטרוב ביומון הליטאי "יתד נאמן" כי בספריו מתגלה נימה מזלזלת בחכמים כמו ברבי חיים ויטל. הופצו נגדו פשקווילים בריכוזים חרדיים. בתגובה קצרה שפרסם אביב"י ב"יתד נאמן" הוא ענה למבקריו.

המקובל הרב יעקב משה הלל, ראש ישיבת אהבת שלום, הוציא לאור בשנת 1992 את ספרו "כתבוני לדורות" המפרט את השתלשלות כתיבות חיבורי האר"י. באחד ממאמריו פרסם אביב"י הערת שוליים שבה טען כי ספר זה העתיק באופן שיטתי מספרו "בנין אריאל"[1].

אחותו בתיה נשואה לרב אליהו בזק. מתגורר בשכונת שערי חסד בירושלים.

ספריועריכה

  • בנין אריאל, על קבלת האר"י, בהוצאת 'משגב ירושלים' של האוניברסיטה העברית, ירושלים תשמ"ז
  • קבלת הגר"א, בהוצאת מכון 'כרם אליהו', ירושלים תשנ"ג
  • מסילת ישרים, על פי כתב ידו של רמח"ל, הכולל את כל הספר בשני סדרים, "סדר הפרקים" המקובל, ומולו "סדר ויכוח" המציג את הספר כולו בצורה של דו-שיח, בהוצאת 'מכון אופק', ירושלים תשנ"ד
  • מחזור רמח"ל, מהדורה פקסימילית של המחזור שבו התפלל רמח"ל בימים נוראים עם הערות קבליות בשוליו, ירושלים תשנ"ה
  • זוהר רמח"ל, שריד מספר "זוהר תניינא" של רמח"ל וניתוח של קבלת רמח"ל, בהוצאה פרטית, ירושלים תשנ"ז
  • קבלת האר"י, כרך ראשון: כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ; כרך שני: עריכות משנת ש"פ ואילך, החיבורים היסודיים; כרך שלישי: חטיבות, סוגות, בחינות, האצלות, משמעויות; מכון בן-צבי, ירושלים תשס"ח
  • קיצור סדר האצילות, מהדורא בתרא בדרוש אדם קדמאה, כתיבת ר' חיים ויטל, העתקת ר' מנחם די לונזאנו, מכון בן-צבי, ירושלים תש"ע
  • קבלת הראי"ה, כרך ראשון: שפת הכינויים, מהלך האצילות, האידיאלים האלוהיים, החיים האלוהיים; כרך שני: המרחבים האלוהיים, בין בויסק ליפו, כנסת ישראל, מהלך האידיאות; כרך שלישי: הריסה ושכלול, החיים הכמוסים, התיקון הכללי, שלמות והשתלמות, תנועת ההוויה; כרך רביעי: האחדות האלוהית, השיטה האצילותית, אילן הראי"ה, מילון הראי"ה. יד בן-צבי, ירושלים תשע"ח[2]. בספר מפוענחות כ-400 פסקאות של הרב קוק על פי 'שפת הכינויים' - הכינויים והמונחים של המקובלים לספירות ולפרטיו של סדר האצילות. לדברי אביב"י הגותו של הראי"ה בנויה כולה על עיקריה של חכמת הקבלה. בסוף הספר נמצא 'מילון הראי"ה' - מילון על פי סדר אל"ף-בי"ת לאלפי הכינויים של המקובלים הנמצאים בכתבי הרב קוק.

כמו כן פרסם מאמרים רבים וכן חיבורים ביבליוגרפיים-קטלוגיים עבור ספריית מוסיוף שבמרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה, ספריית גוטסמן של ה"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק, ספריית מכון בן-צבי ועוד.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה