יוסף אדלר
הרב יוסף אדלר (ברומנית: Iosif Adler; נודע בכינוי הרב מטורדה;7 - 8 בדצמבר 1883 ח' בכסלו ה'תרמ"ד[1] – 2 במרץ 1977, י"ב באדר ה'תשל"ז) בן הרב אברהם מרת שרה, היה רב בטרנסילבניה (רומניה) ובירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
 | |
| לידה |
1883 ח בכסלו ה'תרמ"ג או ה'תרמ"ד ניטרה, כיום בסלובקיה, אז בממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 1977 (בגיל 94 בערך) י"ב באדר ה'תשל"ז ירושלים, ישראל |
| כינוי | הרב מטורדה |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
 רומניה  ישראל |
| תקופת הפעילות |
1920 – 2 במרץ 1977 (כ־57 שנים) |
  | |
תולדותיועריכה
יוסף אדלר נולד ב-1883 בניטרה,[2]סלובקיה של ימינו, אז צפון ממלכת הונגריה, באימפריה האוסטרו-הונגרית כבנם של אברהם אדלר ושרה לבית אונגאר.[3]בצעירותו למד בישיבת ניטרה אצל הרב אברהם אהרן כ"ץ ולאחר מכן היה, בברטיסלאבה (פרסבורג), תלמידו של רבי שמחה בונם סופר, בעל ה"שבט סופר". החל משנת 1920 יוסף אדלר היה רב בעיר סיגישוארה במקום הרב שלמה זלמן ליכטנשטיין (שעבר לקהילת בקליאן). אחר כך כיהן כרב של הקהילה היהודית האורתודוקסית בעיר טורדה שבטרנסילבניה, ומשנת 1938, אחרי מות חמיו, הרב בן ציון וועזעל, שימש בה אב בית דין וראש ישיבה. היה פעיל מאוד בהנהגה האורתודוקסית ברומניה. נבחר במקום חמיו גם כראש "לשכת הקהילות האורתודוקסיות" בטרנסילבניה, שמושבה היה בעיר קלוז', ושימשה כפורום שייצג את החרדים במסגרת פדרציית איחודי הקהילות היהודיות ברומניה.
ביוני 1942 היו יהודי טורדה אמורים להיות בין ראשוני יהודי רומניה שיישלחו למחנות ההשמדה בפולין. לבסוף עיכבו השלטונות הרומניים את תוכנית המשלוחים, למרות לחציה של גרמניה הנאצית. בנסיבות אלה הישארות העיר טורדה תחת שלטון רומניה הביאה להישרדות תושביה היהודים של העיר. באותן השנים היה הרב אדלר מעורב במגעים עם גורמים רומנים להברחת יהודים מצפון טרנסילבניה הכבושה על ידי הונגריה לרומניה, ועל ידי כך להצילם מן הנאצים. לאחר הדחת המשטר של יון אנטונסקו ברומניה, היה הרב אדלר שותף לרבנים אלכסנדרו שפרן ומרדכי רולר בהחלטה לכנס באוגוסט 1945 בבוקרשט את הכנס הראשון של רבני רומניה אחרי השואה, לצורך ארגון מחדש של חיי הדת היהודיים במדינה.[4] בין השנים 1945–1950 שוב נבחר בראש לשכת ההקהילות האורתודוקסיות. בעקבות עליית הקומוניסטים לשלטון הרב יוסף אדלר עלה עם משפחתו לישראל ב-1950.[5] בישראל שכל שניים מבניו: האחד שלמה אהרון[6] שנפל בקרב האחרון בגוש עציון במלחמת השחרור, בן פחות מ-18 במותו, ואחיו, דוד שמואל, שנפצע באותו הקרב, יום לפני נפילת הגוש. דוד היה פצוע קשה וסבל מפציעתו עד לפטירתו בט"ז אדר תשכ"ח.[7] הרב אדלר התיישב בירושלים. בכנסייה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל, שהתכנסה בירושלים ב-1954, נבחר כחבר מועצת גדולי התורה, וכיהן בה עד פטירתו. נפטר בשנת 1977 בירושלים בגיל 93, ונקבר בהר המנוחות. בנו הרב משה אדלר זצ"ל מילא את מקומו כרב טורדא בירושלים
הרב אדלר התכתב בשאלות הלכתיות עם הרב בצלאל זאב שפרן והתכתבות זו פורסמה בתוך "שאלות ותשובות הרב"ז".
לקריאה נוספתעריכה
- Baruch Tercatin, Lucian Zeev Herşcovici - Prezenţe rabinice în perimetrul românesc
Hasefer,Bucureşti 2008 (ברומנית) (ברוך טרקטין ולוצ'יאן-זאב הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת "הספר", בוקרשט, 2008 - ברומנית)
- הרב יצחק כהן - חכמי טראנסילוואניה : (ת"צ-תש"ד), מכון ירושלים, ירושלים, תשמ"ט - 1989
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ יצחק כהן 1989
- ^ יצחק כהן 1989
- ^ באתר הגניאלוגי geni
- ^ יעקב גלר - מאמר על הרב משה יוסף רובין
- ^ עיתון הצופה, אלף עולים הגיעו מרומניה - וביניהם הרב אדלר, 14/03/1950
- ^ שלמה אהרון באתר יזכור
- ^ הרב יוסף אדלר - הטורדא רב - פורום אוצר החכמה, באתר forum.otzar.org