יוסף בוכמן
יוסף בוכמן (בגרמנית: Josef Buchmann; נולד ב-10 ביולי 1930) הוא איש עסקים ופילנתרופ יהודי-גרמני ממוצא פולני.
 | |
| לידה |
1931 (בן 93 בערך) לודז', רפובליקת פולין  |
|---|---|
| מדינה |
גרמניה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
בוכמן נולד בעיר לודז' בפולין כבנם הרביעי של אליעזר ושרה בוכמן ולו ארבע אחיות. אביו מת בגטו בשנת 1942. הוא שרד את השואה כילד בגטו לודז' ובמחנות השמדה שונים, בין היתר מחנה ההשמדה אושוויץ וברגן בלזן.
לאחר המלחמה עבר לפרנקפורט למחנה עקורים במטרה להגר לארצות הברית, אך נשאר לגור בעיר. בשנות ה-50 הקים מספר מועדוני לילה וברים ועם הכסף שהרוויח נכנס לעסקי הנדל"ן[1][2]. בשנת 1962 בנה את גורד השחקים הראשון בעיר פרנקפורט, אחר כך בנה גם את בניין "של" ואת מגדלי התאומים של הדויטשה בנק. בשנת 1971 נכנס לראשונה לעסקי נדל"ן בישראל, שניסה לקנות את מלון הילטון תל אביב, אך העסקה לבסוף לא יצאה לפעול[3]. במקום זאת רכש את מלון "ולידור" בהרצליה יחד עם דוד שרף, שותפו לעסקים מפרנקפורט[4]. השניים השקיעו במשך השנים בעוד שורה של נכסי נדל"ן בישראל[5].
ביולי 1989, התמודד במכרז לרכישת מתחם הדולפינריום בתל אביב במסגרת הליך כינוס נכסים של המיזם. להפתעת כל משתתפי המכרז הציע בוכמן את הסכום הגבוה ביותר באופן ניכר, 4.5 מיליון דולר וזכה במכרז[6]. שלושה חודשים לאחר שבוכמן רכש את המתחם, התפרסם כי עיריית תל אביב מבקשת לשנות את תוכנית המתאר של המתחם ולהתיר בנייה למלונאות ומסחר, אף על פי שסרבה קודם לאפשר את הגדלת אחוזי הבנייה במקום[7]. בוכמן החל לקדם תוכנית חדשה למתחם בשם "שער ישראל", לבניית מלון ענק בן 30 קומות, בתוך המים מול המתחם, בתכנון האדריכל משה ספדיה[8], אך התוכנית לא קיבלה אישור[9]. לאחר שהמתחם עמוד מוזנח ונטוש ברובו במשך שנים רבות, בינואר 2003 חתמו בוכמן מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב על עסקה לחילופי קרקע. בתמורה לוויתור על שטח הדולפינריום שגודלו 18.5 דונם, קיבל יקבל שטח חלופי של 12 דונם ברחוב הרברט סמואל, עם אישור בנייה לשני בניינים, האחד למגורים ובו כ-220 דירות, והשני למלונאות[10]. אישור העסקה התעכב שנים רבות ובמרץ 2015 מכר את הדולפינריום תמורת 200 מיליון שקל[11], לקבוצת יזמים שהשלימה את העסקה ב-2019[12].
בדצמבר 1991 רכש את חברת "הסנה השקעות" חברת בת של הסנה, חברה ישראלית לביטוח שבבעלותה היו שלושה מבני משרדים[13].
בשנת 2007 רכשה חברת רוגובין-תדהר את חברת הנדל"ן בוכמן-שרף אשר בבעלותו[14].
פילנתרופיה עריכה
בוכמן נמנה עם גדולי התורמים למדינת ישראל. בין תרומותיו נמנות תרומות נכבדות לפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב[15], לבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, לבית החולים ליולדות ע"ש בוכמן בבית החולים תל השומר ולאגף ע"ש בוכמן בבית החולים איכילוב.
ב-1986 תרם כסף להקמת מזרקת אש ומים בכיכר צינה דיזנגוף[16].
בגרמניה תרם כסף להקמת "מכון בוכמן לביולוגיה מולקולרית" ב (Buchmann Institute for Molecular Life Sciences) באוניברסיטת גתה בפרנקפורט[17].
בוכמן זכה בתוארי כבוד רבים ובהם תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב בשנת 2002. כמו כן הוענק לו אות מיוחד מאת נשיא מדינת ישראל, עזר ויצמן, לרגל חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל, כהוקרה על מסירותו יוצאת הדופן למדינה. בוכמן מכהן כסגן נשיא חבר הנאמנים הבינלאומי של אוניברסיטת תל אביב.
חיים אישיים עריכה
במשך 18 שנים היה בזוגיות עם גילה לוי, שנולדה בתל אביב, ובנערותה עברה משפחתה לגרמניה[18]. היא הכירה את בוכמן שעבדה כמזכירה שלו[19]. ביוני 1975, היא הייתה קורבן לשוד הגדול ביותר שבוצעה בישראל עד אז, כאשר תכשיטים שערכם 10 מיליון ל"י נשדדו ממנה בצאתה מבנק בהרצליה[20][21]. בוכמן הציע לתת חצי מיליון ל"י למי שימסור מידע על השוד[22]. אחר כך נשא לאשה את ברקת בוכמן.
קישורים חיצוניים עריכה
- ביוגרפיה באתר בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה
- הארץ, למרות הביקורות: מועצת מקרקעי ישראל אישרה עסקת חילופי הקרקע בין בעלי הדולפינריום לעיריית ת"א, באתר TheMarker, 3 בינואר 2008
- נמרוד בוסו, תוכנית הדולפינריום: "בוכמן יוותר על שטח בשווי 42 מיליון ש' ויקבל אחר בשווי 1.3 מיליארד ש'", באתר TheMarker, 4 באוגוסט 2014
- יעל דראל, לכד לעצמו דולפין שמן, באתר כלכליסט, 25 בדצמבר 2014
- ראיון עמו בפולנית
הערות שוליים עריכה
- ^ שאול בן חיים, יוסל'ה בוכמן והאחים בקר?, מעריב, 14 במרץ 1991
- ^ יובל אליצור, המארקים זורמים לרחוב הירקון, מעריב, 9 ביולי 1971
- ^ יובל אליצור, יוסל ובולק , מוותרים על "הילטון", מעריב, 16 ביולי 1971
אוהד גוט, המשקיעים שעמדו לרכוש את "הילטון יפנו לביהמ"ש, מעריב, 6 ביולי 1971 - ^ מלון " ולידור" בהרצליה נרכש ב- מיליון 1.5 ל"י, דבר, 28 בנובמבר 1971
- ^ הארץ, בית המשפט חייב את יוסף בוכמן לשפץ בית מלון מוזנח שבבעלותו, באתר TheMarker, 6 במרץ 2008
הארץ, בוכמן-שרף רכשה שטח של 1.4 דונם בהרצליה פיתוח, באתר הארץ, 7 ביולי 2002
אלעזר לוין, עיריית ראשל"צ רכשה מקב' בוכמן-שרף ואשטרום משרדים ב-16.8 מיליון דולר, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2004 - ^ עמירה שגב, אלעזר לוין, זרקו אותו לדולפינים, חדשות, 13 ביולי 1989
איה אורן, הדולפינריום נמכר לאנשי עסקים יהודיים מגרמניה ב-4.5 מיליון דולר, מעריב, 13 ביולי 1989 - ^ יגאל לביב, יוסף והעיריה, חדשות, 21 בנובמבר 1989
- ^ רונית מורגונשטיין, פרויקט שער לישראל יובא מחר לאישור הוועדה בת״א, חדשות, 4 באוגוסט 1992
- ^ רונית מורגנשטרן, נדחה הדיון באישור פרויקט שער לישראל בתל־אביב, חדשות, 9 באוגוסט 1992
רונית מורגנשטרן, שלושה בתי מלון יוקמו בים, חדשות, 7 בספטמבר 1993 - ^ מירי ריילי, נחתמה העסקה בין יוסף בוכמן לעיריית תל אביב: יוותר על מתחם הדולפינריום שבבעלותו תמורת שטח חלופי במקום סמוך, באתר TheMarker, 5 בינואר 2003
- ^
נמרוד בוסו, עסקת הדולפינריום: בוכמן מוכר מפגע תברואתי וסביבתי תמורת 200 מיליון ש', באתר TheMarker, 4 במרץ 2015
- ^ יעל דראל, אושרה עסקת הדולפינריום השנויה במחלוקת: היזמים ישלמו 320 מיליון שקל, באתר TheMarker, 23 בספטמבר 2019
- ^ אלעזר לוין, בוכמן ושרף קנו את הסנה השקעות ב־30 מיליון דולר, חדשות, 25 בדצמבר 1991
- ^ ענת ג'ורג'י, תדהר ורוגובין ירכשו השליטה בחברת הנכסים של בוכמן שרף לפי שווי של 250 מיליון שקל, באתר TheMarker, 27 בפברואר 2007
- ^ רוני ברונשטיין (גרמניה), יעל פישביין, סוחר מפרנקפורט תרם מיליון דולר לאוניברסיטת תל אביב, חדשות, 3 ביוני 1984
- ^ המזרקה החדשה, חדשות, 15 ביולי 1986
- ^ אתר המכון
- ^ יוכבד בוקסר, גילה לוי לאחר השוד הגדול -"הסכמתי לניסוי היפנוטי - אולי כך יתגלה משהו", מעריב, 10 ביוני 1975
- ^ גילה לוי בוכמן קיבלה סכום של מיליון ויצי דולר, דירה ותכשיטים, "העולם הזה", גיליון 2406 מ-12 באוקטובר 1983, עמוד 65
- ^ יהושע כהנא, תכשיטים שערכם 10 מיליון ל"י נשדדו מתיירת, מעריב, 8 ביוני 1975
- ^ שוד התכשיטים הגדול, "העולם הזה", גיליון 1971 מ-11 ביוני 1975, עמוד 24
- ^ מנחם שמואל, המיליונר בוכמן מציע חצי מיליון ל"י למוסר מידע על שוד התכשיטים, מעריב, 9 ביוני 1975
