יוסף בוקסבוים

סופר, חוקר ועורך תורני, מייסד ומנהל מכון ירושלים

הרב יוסף אשר בוקסבוים (ב' בתמוז תש"ג, 5 ביולי 1943 - י' באדר תשס"ז, 28 בפברואר 2007) היה סופר, חוקר ועורך תורני, מייסד ומנהל מכון ירושלים.

יוסף בוקסבוים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 ביולי 1943 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בפברואר 2007 (בגיל 63) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 28 בפברואר 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב מרדכי בוקסבוים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

בוקסבוים נולד בירושלים לד"ר מרדכי בוקסבוים ולרבקה, בתו של ירחמיאל אמדורסקי. אביו, יליד פאפה בהונגריה, היה שותף למהפכה הקומוניסטית ההונגרית ומעוזריו הקרובים של מחולל המהפכה בלה קון. בבחרותו למד יוסף בוקסבוים בישיבת קול תורה ובישיבת חברון. בהיותו בישיבת קול תורה התקרב לראש הישיבה הרב שלמה זלמן אוירבך, שלימים נהיה מורה דרכו גם בפעילותו התורנית-ספרותית.

כבר בנעוריו נמשך בוקסבוים אל עולם הספרות התורנית והוא רכש ידע רב בתחום הביבליוגרפיה, ההיסטוריה ותולדות ישראל. בנוסף לכך, ניחן הרב בוקסבוים בכושר כתיבה ועריכה, וכבר בבחרותו פרסם בעיתונות החרדית ובכתבי עת שונים מאמרים על גדולי ישראל ויצירותיהם.

בשנת תשכ"ז (1967) נישא למלכה פינס משווייץ ולזוג נולדו שישה בנים. אחותו הבכורה רות היא אלמנתו של השופט פרופ' מנחם אלון.

מפעלו הספרותי-תורני

עריכה

כשנה לאחר חתונתו החל לערוך ביחד עם הרב משה הרשלר את הכרך הראשון של "אוצר מפרשי התלמוד" - מפעל מונמנטלי שבו מרוכזת תחת קורת גג אחת בעריכה תמציתית כל הספרות הפרשנית על התלמוד, הפזורה באלפי ספרים. עם הזמן צירפו אליהם עוד אברכים תלמידי חכמים, והרב בוקסבוים החל בגיוס מימון להקמת "מכון ירושלים". במקביל החל לההדיר כתבי יד עתיקים של גדולי ישראל. בין השאר ערך והוציא לאור את שו"ת מהרי"ט צהלון, שו"ת ר"נ טרייביטש ועוד. בולטים במיוחד פרקי המבוא שכתב לספרים שהוציא לאור. בסך הכל כתב כמאה וחמישים פרקי מבוא, חלקם הם יצירות ספרותיות בפני עצמן. בפרקי המבוא מרצה בוקסבוים את ההיסטוריה של מחברי הספרים הקדמונים ומנתח את תורתם ושיטתם.

הרב בוקסבוים יזם הוצאתם של ספרי זיכרון לגדולי הרבנים, בהם הרב יחזקאל אברמסקי, הרב חיים שמואלביץ, הרב יצחק הוטנר ועוד. במשך קרוב לארבעים שנה ערך בוקסבוים את הקובץ התורני "מוריה", שקנה את מעמדו כאחד הקבצים התורניים החשובים. הוא אף פרסם ב"מוריה" רשימות ומאמרים תחת שמות-עט שונים, ובהם יוסף תאשור (תרגום השם "בוקסבוים" הוא העץ 'תאשור'). בתחילת הדרך היה בוקסבוים סר לבתיהם של גדולי התורה ומבקש מהם להמציא לידו מחידושי תורתם על מנת לפרסמם בקובץ "מוריה". בין הכותבים הקבועים בקובצי "מוריה" היו הרב שלמה זלמן אוירבך והרב יחזקאל אברמסקי.

עד לדורו של בוקסבוים, רוב רובם של חוקרי כתבי היד ומהדירי הספרים התורניים באו מתחום האקדמיה[דרוש מקור], ושאיפתו של בוקסבוים הייתה להחזיר את המחקר התורני לידי תלמידי חכמים הבאים מתוך עולם התורה. לדעתו, יש הבדל מהותי בין עריכה הנעשית בראייה אקדמית-מחקרית והתעניינות בצדדים טכניים-היסטוריים בלבד לבין עריכה הנעשית מתוך הכרה אמיתית של תוכן הדברים וחשיבותם של כותביהם, גדולי ישראל הקדמונים. ואכן הרב בוקסבוים והמכון התורני שהקים אחראים במידה רבה לשינוי המגמה שחל בדור האחרון בתחום המחקר התורני. עריכתו של בוקסבוים נחשבה מקצועית גם בעיניים מדעיות, הן בזיהוי ופענוח מדוקדקים של כתב היד, הן בעריכת הטקסט, בחשיפת כל המקורות, ציון הערות, מקבילות וכדומה. במומחיותו הפך למדריכם של עורכים תורניים שבאו מעולם הישיבות. תחת הדרכתו נערכו למעלה מאלף ספרים ויצירות תורניות, ובספרים רבים אחרים מובעת לו הוקרה על עזרתו באחד מהיבטי הוצאת הספר לאור.

במסגרת "מכון ירושלים" הקים הרב בוקסבוים מפעלים שונים המחולקים לפי האזורים הגאוגרפיים של מקום מגורי גדולי התורה: "מפעל מורשת יהדות הונגריה", "מפעל חכמי פולין", "מפעל חכמי אשכנז", "אור המזרח" – להוצאת כתבי רבני ספרד וצפון אפריקה, "תורת חכמי ליטא", ועוד. בכל אחד מהמפעלים הללו יצאו לאור עשרות ספרים תורניים של גדולי הדורות, רבים מהם ניצלו מתהום הנשייה.

קשר מיוחד שמר הרב בוקסבוים עם רבני עדות המזרח, ובראשם הרב עובדיה יוסף. בראש מפעל "אור המזרח" העמיד הרב בוקסבוים את הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף.

פעילות ציבורית

עריכה

מלבד פעילותו הרבה בתחומי המחקר והיצירה התורנית, עסק הרב בוקסבוים בתחומים נוספים של העשייה הציבורית. הוא היה חבר בהנהלות ומועצות רבות של מוסדות חינוך, ארגוני צדקה וחסד ומפעלי מחקר שונים. לפני מספר שנים נקרא לעמוד במשך שנה בראש הוועדה הקרואה של המועצה הדתית בירושלים.

קישורים חיצוניים

עריכה