יוסף ברודסקי
יוסיף אלכסנדרוביץ' בְּרודְסקי (ברוסית: Ио́сиф Алекса́ндрович Бро́дский; באנגלית: Joseph Brodsky; 24 במאי 1940 – 28 בינואר 1996) היה משורר, מסאי ומחזאי יהודי-רוסי-אמריקאי, חתן פרס נובל לספרות.
 | |
| לידה |
24 במאי 1940 סנקט פטרבורג, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1996 (בגיל 55) ברוקלין, ארצות הברית |
| שם לידה |
Иосиф Александрович Бродский |
| לאום |
יהודים |
| מקום קבורה |
בית הקברות סן מיקלה |
| מקום לימודים |
קלייר הול, קיימברידג', גימנסיה של סנט אנה |
| שפות היצירה |
אנגלית, רוסית |
| סוגה |
שירה |
| יצירות בולטות |
Gorbunov and Gorchakov |
| תקופת הפעילות |
מ-1956 |
| הושפע מ |
אנה אחמטובה, רוברט פורסט, אוסיפ מנדלשטם, מרינה צבטייבה, ויסטן יו אודן |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
קורות חיים
עריכהנולד במשפחתו של צלם יהודי בלנינגרד. בגיל 15 עזב את בית הספר. לפי עדותו, התחיל לכתוב שירים בגיל 16. היה מקורב למשוררת אנה אחמטובה, שניבאה לו עתיד מזהיר. ב-1964 נעצר בעוון "שוטטות". ולדימיר אדמוני היה עד הגנה וציין הישגים של ברודסי כמשורר ומתרגם. ברודסקי נשפט ל-5 שנים והוגלה לאזור ארכנגלסק. בספטמבר 1965, בזכות התגייסותם של אנשי תרבות ורוח בולטים בברית המועצות ומחוצה לה, שוחרר ברודסקי ושב ללנינגרד. חלק קטן משיריו פורסמו בברית המועצות, אולם הרוב התפרסם במערב ("שירים ופואמות", 1965).
ב-1972 גורש מברית המועצות, התיישב באן ארבור שבמישיגן, שם לימד בחוג ללימודים סלאביים באוניברסיטה המקומית. המשיך לכתוב שירים ברוסית, וכן פרסם פרוזה ודברי ביקורת באנגלית, ועסק גם בתרגומים ספרותיים. ב-1980 קיבל אזרחות אמריקנית, ב-1981 התיישב בניו יורק. היה מעורב בחיים הספרותיים בארצות הברית ובאירופה. בשנים אלו הוציא לאור שלושה ספרי שירה, וכמו כן התפרסמו שני אוספים של שיריו.
ב-1987, בגיל 47, זכה ברודסקי בפרס נובל לספרות (הוא מן הצעירים שבין חתני הפרס) על "כתיבה חובקת-כול, המלאה בהירות מחשבה ועומק פואטי".
ב-1991–1992 קיבל את התואר משורר הקונגרס, המוענק מדי שנה על ידי ספריית הקונגרס.
נפטר מהתקף לב בניו יורק, נקבר בבית הקברות סן מיקלה שבוונציה.
ספריו שראו אור בעברית
עריכה- שירים ראשונים ואחרונים (מרוסית: עמינדב דיקמן), תל אביב: דביר, 1997.
- מנוסה מביזנטיון: מסות (מאנגלית ואחרית דבר: גיורא לשם), תל אביב: ספרית פועלים, 1992.
- עקדת יסאק: שירים (מרוסית: עזרא זוסמן), תל אביב: עקד, 1969.
- חותם מים: תרגום: לאה דובב, ירושלים: מאגנס, 2010.
- הסטנצות החדשות לאוגוסטה - תרגום: יעקב לח, הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת כתב, 2017.
- מכתב להורטיוס (מאנגלית: יותם בנשלום), דחק, סדרת דרש - כתבי מופת בפואטיקה ואסתטיקה, 2023.
קישורים חיצוניים
עריכה
יוסף ברודסקי, ברשת החברתית Goodreads- יוסף ברודסקי, באתר פרס נובל (באנגלית)
- עזרא זוסמן, הנסיך הגולה, דבר, 30 ביוני 1972
- שמואל רכלין, מדוע היגר ברודסקי לארה"ב ולא לישראל, דבר, 31 ביולי 1972
- דרור בורשטיין, "חותם מים" מאת יוסיף ברודסקי, הקתדרלה שפתוחה תמיד, באתר הארץ, 16 בפברואר 2011
- יעל טומשוב, אני יודע שאשוב; משוררים תמיד שבים, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2010
- נילי מירסקי, מן הארכיון: עם הגלייתו של יוסף ברודסקי, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2012
- יוסף ברודסקי, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
- יוסף ברודסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- יוסף ברודסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
יוסף ברודסקי (1940-1996), דף שער בספרייה הלאומית
