יוסף ברודסקי
יוסיף אלכסנדרוביץ' בְּרודְסקי (ברוסית: Ио́сиф Алекса́ндрович Бро́дский; באנגלית: Joseph Brodsky; 24 במאי 1940 – 28 בינואר 1996) היה משורר, מסאי ומחזאי יהודי-רוסי-אמריקאי, חתן פרס נובל לספרות.
 | |
| לידה |
24 במאי 1940 סנקט פטרבורג, ברית המועצות  |
|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1996 (בגיל 55) ברוקלין, ארצות הברית |
| עיסוק |
משורר, מתרגם, מסאי, סופר, מחזאי, דרמטורג, מחבר |
| לאום |
יהודים |
| מקום לימודים |
קלייר הול, קיימברידג' |
| שפות היצירה |
אנגלית, רוסית |
| סוגה |
שירה |
| יצירות בולטות |
Gorbunov and Gorchakov |
| פרסים והוקרה |
פרס נובל לספרות (1987) מלגת גוגנהיים עמיתי מקארתור פרס רומא שבלייה בלגיון הכבוד אזרח כבוד של סנקט פטרבורג |
| חתימה |
 |
  | |
קורות חייםעריכה
נולד במשפחתו של צלם יהודי בלנינגרד. בגיל 15 עזב את בית הספר. לפי עדותו, התחיל לכתוב שירים בגיל 16. היה מקורב למשוררת אנה אחמטובה, שניבאה לו עתיד מזהיר. ב-1964 נעצר בעוון "שוטטות", נשפט ל-5 שנים והוגלה לאזור ארחנגלסק. ב-1965 שוחרר בעקבות לחץ דעת הקהל העולמית. חלק קטן משיריו פורסמו בברית המועצות, אולם הרוב התפרסם במערב ("שירים ופואמות", 1965).
ב-1972 גורש מברית המועצות, התיישב באן ארבור שבמישיגן, שם לימד בחוג ללימודים סלאביים באוניברסיטה המקומית. המשיך לכתוב שירים ברוסית, וכן פרסם פרוזה ודברי ביקורת באנגלית, ועסק גם בתרגומים ספרותיים. ב-1980 קיבל אזרחות אמריקנית, ב-1981 התיישב בניו יורק. היה מעורב בחיים הספרותיים בארצות הברית ובאירופה. בשנים אלו הוציא לאור שלושה ספרי שירה, וכמו כן התפרסמו שני אוספים של שיריו.
ב-1987, בגיל 47, זכה ברודסקי בפרס נובל לספרות (הוא מן הצעירים שבין חתני הפרס) על "כתיבה חובקת-כול, המלאה בהירות מחשבה ועומק פואטי".
ב-1991-1992 קיבל את התואר משורר הקונגרס, המוענק מדי שנה על ידי ספריית הקונגרס.
נפטר מהתקף לב בניו יורק, נקבר בבית הקברות סן מיקלה שבוונציה.
ספריו שראו אור בעבריתעריכה
- שירים ראשונים ואחרונים (מרוסית: עמינדב דיקמן), תל אביב: דביר, 1997.
- מנוסה מביזנטיון: מסות (מאנגלית ואחרית דבר: גיורא לשם), תל אביב: ספרית פועלים, 1992.
- עקדת יסאק: שירים (מרוסית: עזרא זוסמן), תל אביב: עקד, 1969.
- חותם מים: תרגום: לאה דובב, ירושלים: מאגנס, 2010.
- הסטנצות החדשות לאוגוסטה - תרגום: יעקב לח, הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת כתב, 2017.
קישורים חיצונייםעריכה
- יוסף ברודסקי, באתר פרס נובל (באנגלית)
- עזרא זוסמן, הנסיך הגולה, דבר, 30 ביוני 1972
- שמואל רכלין, מדוע היגר ברודסקי לארה"ב ולא לישראל, דבר, 31 ביולי 1972
- דרור בורשטיין, "חותם מים" מאת יוסיף ברודסקי, הקתדרלה שפתוחה תמיד, באתר הארץ, 16 בפברואר 2011
- יעל טומשוב, אני יודע שאשוב; משוררים תמיד שבים, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2010
- נילי מירסקי, מן הארכיון: עם הגלייתו של יוסף ברודסקי, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2012
- יוסף ברודסקי, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
