פתיחת התפריט הראשי

יוסף בָּרָץ (8 במאי 189014 בדצמבר 1968) היה חלוץ ואיש ציבור ישראלי, ממקימי האגודה למען החייל, חבר הכנסת הראשונה. היה בעלה של מרים ברץ.

יוסף ברץ
Yossef Baratz.jpg
יוסף ברץ, 1956
לידה 8 במאי 1890
קושניציה, האימפריה הרוסית
פטירה 14 בדצמבר 1968 (בגיל 78)
מחוז הצפון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1906
מקום קבורה בית העלמין, דגניה א'
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפא"י עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
14 בפברואר 194920 באוגוסט 1951
(שנתיים ו-26 שבועות)
כנסות 1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מרים ויוסף ברץ עם בנם בעשור השני של המאה ה-20
קברו של יוסף ברץ בבית הקברות של דגניה א

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

ברץ נולד בשנת 1890 בכפר קושניציה במחוז חרסון שבפלך פודוליה, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), לפונדקאי זיידל ברץ. בעקבות גזירות שהוטלו על היהודים, עקרה המשפחה לעיר קישינב, שם הצטרף כנער צעיר לתנועת "צעירי ציון". הוא הפך לציוני נלהב, ובגיל 16 עלה לארץ ישראל לבדו.

בארץ היה לפועל ולחקלאי. הוא הצטרף לתנועת הפועל הצעיר, התמחה בסיתות אצל בוריס שץ והיה חבר הקומונה "ירושלים החדשה". ב-1909 היה בין הפועלים-המומחים היהודים הספורים שעסקו בבניית אחוזת בית והגימנסיה הרצליה. בשנת 1910 היה בין מייסדי קבוצת דגניה, ובשנת 1920 בין מייסדי ההסתדרות, ופעיל במסגרת "ההגנה".

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941 התנדב לצבא הבריטי, והוא בן 51 שנים. ברץ היה פעיל במתן תנאים טובים לחיילים המשוחררים, והקים את "הוועד למען החייל", שסייע לחייל המתנדב הארץ ישראלי בכל מקום בו נמצא. שלושה מבניו התגייסו אף הם לצבא הבריטי.

בשנת 1949 נבחר מטעם מפא"י לכנסת הראשונה, ובמקביל היה בין מקימי האגודה למען החייל שעמד בראשה.

בשנת 1961 זכה, עם עוד שמונה ממייסדי דגניה, בפרס מיוחד במסגרת פרס קפלן.[1]

בשנת 1968 נפטר לאחר מחלה ממושכת,[2] ונקבר בדגניה א'.[3]

היה אב לשבעה.

"בית החייל" בתל אביב יפו נקרא על שמו, כמו גם רחובות בפתח תקווה, חולון, בת ים וטבריה.

ספריועריכה

  • היישוב במערכה: הרצאה בוועידת קרן היסוד באנטורפן,‫ ירושלים: קרן היסוד, תרצ"ט. ‬(ראה אור גם באנגלית.)
  • יצחק בן יעקב: פרקי חייו / כתובים בידי יוסף ברץ וקבוצת חברים; ערוכים בידי ג חנוך, תל אביב: המרכז לנוער של הסתדרות העובדים בארץ ישראל, תש"א.
  • עם חיילינו: בקורים במצרים ובמדבר,‫ תל אביב: חבר הקבוצות לנוער, 1945.
  • דגניה א, תל אביב: הוצאת חבר הקבוצות, תש"ח. (תורגם לאנגלית, לגרמנית ולספרדית.
  • כפר על גדות הירדן, תל אביב: ספרי גדיש, תשי"ט. (סיפורים על דגניה.) (תורגם לאנגלית, לגרמנית, לערבית ולצרפתית.)

לקריאה נוספתעריכה

  • ב. שוחטמן (עורך), דברי יוסף ברץ (תר"ע-תש"י): רשימה ביבליוגרפית,‫ תל אביב: הוועד הארצי למען החייל, תש"י.
  • יוסף שפירא (עורך), ספר יוסף ברץ, תל אביב: הוועד הציבורי להוצאת ספר יוסף ברץ, תשל"ב.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פרס קפלן חולק בטקס חגיגי, דבר, 6 ביולי 1961
  2. ^ יוסף ברץ, דבר, 15 בדצמבר 1968, המשך.
  3. ^ יוסף ברץ למנוחות, דבר, 16 בדצמבר 1968.