יוסף גרוס

משפטן ישראלי

יוסף גרוס (נולד ב-28 בפברואר 1934) הוא עורך דין ישראלי, פרופסור מן המניין (אמריטוס) בפקולטה למשפטים ובפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, מייסד ויו"ר משרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

יוסף גרוס
Joseph Gross.jpg
לידה 28 בפברואר 1934 (בן 86)
תל אביב-יפו, פלשתינה (א״י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע עורך דין, פרקליט, חוקר משפט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

גרוס, יליד תל אביב, הוא בעל תואר ראשון מבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה (1955), תואר שני מטעם אוניברסיטת תל אביב (1958), ותואר שלישי (1962) מטעם אוניברסיטת לונדון. שלושת התארים במשפטים.

גרוס נחשב לאורים ותומים של המשפט העסקי-מסחרי בישראל[1] וכמי שהנחיל בישראל את התובנות העכשוויות לגבי אחריות דירקטורים בחברה, בדגש על אחריות דירקטורים במגזר הציבורי. המהפכה שהוא הוביל בנושא התבטאה הן בכתיבתו המרובה בתחום, הן בהקמת מסלול הכשרת דירקטורים באוניברסיטת תל אביב, והן במישור החקיקתי כחלק מועדת ברק לחוק החברות בשנות השמונים[2]

חבר בלשכת עורכי הדין בישראל משנת 1959, ובלשכת עורכי הדין במדינת ניו יורק משנת 1989.

בין השנים 19641978 כיהן כיועץ המשפטי של דיסקונט השקעות. בשנת 1978 היה פרופ' חוקר, אורח באוניברסיטת הרווארד ארצות הברית (משפטים). בשנת 1979 ייסד משרד עורכי דין עצמאי.[3] המשרד עסק בדיני חברות ושוק ההון והיה מראשוני ומובילי ההנפקות הישראליות בחו"ל. גרוס היה מהראשונים שפיתחו את תעשיית ההיי טק הישראלית[4] וכבר בשנות השבעים הנפיק את אלסינט, אלרון אלביט ועוד בבורסה לני"ע בניו יורק.[3]

בתחילת שנת 2001 מיזג המשרד את משרד קלינהנדלר הלוי ושות'. המשרד המאוחד נקרא גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

גרוס מונה למרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בשנת 1969[5]לפרופסור חבר בשכר ופרופסור מן המניין (בפקולטה למשפטים ובפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב בשכר) . כיהן כסגן דקאן הפקולטה למשפטים. בשנת 1978 כיהן כחוקר אורח באוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית. בנוסף שימש כמרצה בפקולטה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן ובבית הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. הוא המנהל האקדמי של תוכנית להב לדירקטורים ונושאי משרה בכירים בפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב.[6]

בשנת 1991 היה שותף להקמת קרן הון הסיכון תעוזה בורסאית ובעל מניות בחברת הניהול של הקרן[7].

כיהן כחבר ויו”ר רשות החברות הממשלתיות. כיהן במספר רב של ועדות ממשלתיות, ביניהן: הוועדה לניסוח חוק החברות החדש; יו”ר הוועדה לחוק המיזוגים וההגבלים העסקיים; חבר ועדת הרפורמה במיסים, יו"ר דירקטוריון במספר חברות ציבוריות, ביניהן: בנק כרמל, שניב, כלל גמל, הבורסה לניירות ערך, סנו, וכדירקטור במספר רב של חברות ציבוריות נוספות, בין היתר: חברת החשמל, מפעלי ים המלח, אלקו, מהדרין, בנק למסחר, יו"ר ההוצאה לאור של לשכת עוה"ד.

מרצה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן, בבית הספר במרכז הבינתחומי הרצליה ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומכהן כמנהל התכנית עד היום. הקים לפני למעלה מ-40 שנה את תוכנית להב לדירקטורים ונושאי משרה בכירים בפקולטה לניהול, באוניברסיטת תל -אביב.

בשנת 2011 קיבל את אות יקיר לשכת עורכי הדין, ובשנת 2014 זכה בעיטור Honoris Causa של לשכת עורכי הדין.

בשנת 2018 הוכתר כאיש השנה בשוק ההון על ידי איגוד החברות הציבוריות.

בשנת 2015 פורסם לכבודו ספר יובל, "ספר יוסף גרוס - מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי", בעריכתם של אהרן ברק, יצחק זמיר ודוד ליבאי.

בין הספרים הרבים שפרסם: דירקטורים ונושאי משרה בעידן הממשל התאגידי (מהד' 5), חוק החברות, עקרונות דיני המיסים (מהד' 3).

חיים אישייםעריכה

יוסף גרוס נולד וגדל בתל אביב. בנערותו למד במדרשייה התיכונית פרדס חנה

לאחר סיום לימודי התיכון, מוקדם יחסית החל לעבוד כמורה בבית ספר עממי בשכונת התקווה בתל אביב ובמקביל למד משפטים. לאור הצורך במורים באותה התקופה דחה הצבא את שירותו הצבאי לשלוש שנים. שירת בפרקליטות הצבאית, יצא לקורס קצינים, ושירת כתובע וכסנגור פיקודי[8].

בשנת 1960 היה לישראלי הראשון שזכה למלגת לימודים מלאה באוניברסיטת LSE בלונדון[9], לשם נסע ללימודי דוקטורט בהנחייתו של פרופ' לורנס גאואר, מהמובילים בתחום דיני החברות בעולם.

גרוס נשוי לצביה גרוס, לשעבר היועצת המשפטית של משרד הביטחון. אב לשלושה - ד"ר רז, ורדית, פרופ' אייל גרוס,פרופסור מן המניין למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובלונדון.

פעילות אקדמיתעריכה

בשנים 1965 עד 2005 היה גרוס פרופ' מין המנין בפקולטה למשפטים ובפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, ובשנים 1975-1979 כיהן כסגן דיקן הפקולטה למשפטים.

מרצה בכיר באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' מן המניין במסלול האקדמי המכללה למנהל בפקולטה לניהול (2007-2010), מרצה בפקולטה למשפטים של המרכז הבינתחומי (החל מ 2006), מרצה חוץ באוניברסיטת בר-אילן, תוכנית אקזקיוטיב לתואר שני (החל מ 2007). מאז 1980 הוא המנהל האקדמי של הקורס להכשרת דירקטורים של להב באוניברסיטת תל אביב[10], המכשיר מדי שנה מאות דירקטורים מהמגזר הפרטי והציבורי.

כתבי עתעריכה

עורך בפועל של "הפרקליט" בהוצאת לשכת עורכי הדין, 1962-1978

חבר מערכת "תאגידים" כתב עת משפטי לענייני תאגידים, מ 2005 ועד היום

מאות מאמרים ב"רואה החשבון", הפרקליט ובביטאונים מובילים בלונדון ובקנדה

תפקידים אקדמייםעריכה

חבר ועדת המינויים האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב, 1975-1979

יו"ר ועדת המשנה של המל"ג למכללות למנהל עסקים, 1979-1982

נשיא בית הדין לענייני משמעת, המכללה האקדמית ת"א יפו 1979-2001

נשיא בית הדין לענייני משמעת סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, 1980-1983

נשיא ערכאת ערעור ושיפוט סגל אקדמי באוניברסיטת תל אביב, 1983-1989

יו"ר הוועדה לתואר שני ושלישי אוניברסיטת תל אביב, 1983-1997

חבר ועדת המחקרים לפרויקט השלום, אוניברסיטת תל אביב 1980-1995

יו"ר ועדת המל"ג להענקת תואר שני במקרקעין במכללת נתניה, 2012-2013


פעילות ציבוריתעריכה

פרופ' גרוס כיהן בוועדות ציבוריות רבות וביניהן:

פעילות ציבורית נוספת:

חבר בדירקטוריונים רבים של חברות ציבוריות.

ספריועריכה

  • חברות - החוק ותקדימיו (תאגידים, 1970).
  • Company Promoters (אוני' ת"א, 1972).
  • דיני ניירות ערך ובורסה (אוני' ת"א, 1973).
  • הדירקטור בחברה הממשלתית (משרד האוצר - רשות החברות הממשלתיות, מהד' ראשונה 1977, מהד' שנייה 1982).
  • מיסוי חברות - חברת מעטים וחברה משפחתית (המכון למחקר עסקים, אוני' ת"א, מהד' ראשונה 1979, מהד' שנייה 1980, מהד' שלישית 1986).
  • תכנון המס בניירות ערך ובהשקעות (המכון למחקר עסקים, אוני' ת"א, 1984).
  • מיסוי חברות (אוני' ת"א, 1985).
  • דיני מיסים - פרקי הוראה (4 מהדורות, 1985-1990).
  • מס ערך מוסף (יחד עם ד"ר אבי אלתר) (אגודת הסטודנטים אוני' ת"א, 1987).
  • דירקטורים ונושאי משרה (אוני' ת"א והוצאת כתר, 1989).
  • ישראל - משק וכלכלה (עורך, 1989).
  • הדירקטור - החוק והפרקטיקה (עורך) (המרכז הישראלי לניהול, מהד' ראשונה 1992, מהד' שנייה 1997).
  • מדריך למנהלי חברות (8 מהדורות, 1990-1998).
  • עקרונות דיני המיסים (תאגידים, 1999).
  • חוק החברות החדש (תאגידים, מהד' ראשונה 1999, מהד' שנייה 2000, מהד' שלישית 2003, מהד' רביעית 2007 מהד' חמישית נבו 2016).
  • דיני המס החדשים (תאגידים, 2003).
  • דירקטורים ונושאי משרה בעידן הממשל התאגידי (לשכת עורכי-הדין, מהד' ראשונה 2010, מהד' שנייה 2011, מהד' שלישית 2017).
  • עקרונות ועיקרים במיסוי הכנסה - 3 כרכים (יחד עם שגיא גרשגורן) (האוני' הפתוחה, 2011).

כן פרסם למעלה מ-170 מאמרים מקצועיים בישראל, אנגליה וקנדה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פרופ' יוסף גרוס: "ממש מסוכן לסמוך היום על מילה של עורכי דין", גלובס, ‏2008-09-18
  2. ^ משה גורלי, איך להגן על דירקטורים שטעו, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2018-12-09
  3. ^ 1 2 יוסף בעל החלומות, גלובס, ‏2005-09-29
  4. ^ יוסף בעל החלומות, גלובס, ‏2005-09-29
  5. ^ העלאות ומינויים בסגל האוניברסיטה של ת"א, מעריב, 13 באוגוסט 1969
  6. ^ להב פיתוח מנהלים - הפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל אביב
  7. ^ דפנה צוקר ושי שלו , ‏השקעות שדווחו בחברות טכנולוגיה מתקדמת, באתר גלובס, 16 במרץ 2000
  8. ^ ריאיון אישי עם יוסי גרוס, כתב עת "עלי משפט" י', תשע"ג https://clb.ac.il/wp-content/uploads/2017/10/06.pdf
  9. ^ "עורך-דין ישראלי, בן 26, קיבל מלגה מטעם אוניברסיטת לונדון", יחזקאל אדירם, ידיעות אחרונות, 2.8.1960
  10. ^ פרופ' יוסף גרוס - מנהל אקדמי של קורסי הכשרת דירקטורים | להב – פיתוח מנהלים, www.lahav.ac.il