יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)

ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
לידה 11 במרץ 1903
י"ב באדר ה'תרס"ג
פרוז'ני, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באפריל 1993 (בגיל 90)
י"ח בניסן ה'תשנ"ג
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה וסט רוקסברי
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 9 באפריל 1993 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אורתודוקסית, ציונות דתית
תחומי עיסוק גמרא, תשובה, אקזיסטנציאליזם, פילוסופיה יהודית
מעסיק ישיבה יוניברסיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרבנים חיים סולובייצ'יק, חיים הלר, משה סולובייצ'יק
תלמידיו ראו תלמידיו
חיבוריו ראו ספריו
בן או בת זוג טוניה סולובייצ'יק עריכת הנתון בוויקינתונים
אב משה סולובייצ'יק עריכת הנתון בוויקינתונים
אם פסיה פיינשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים טובה ליכטנשטיין
חיים סולובייצ'יק (היסטוריון)
אסתר רוזנברג
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו

עריכה

נולד בפרוז'ני (כיום בבלארוס), בי"ב באדר ה'תרס"ג (1903), לרב משה סולובייצ'יק, בנו של רבי חיים מבריסק ולאשתו, הרבנית פסיה. הוא נקרא על שם אבי סבו, בעל "בית הלוי". מצד אימו היה נכדו של רבי אליהו פיינשטיין, רבה של פרוז'ני, ומחבר הספר "הליכות אליהו".[1]

בין השנים 1913–1920 גדל בעיירה חסלביץ', שהייתה בה קהילת חסידי חב"ד גדולה ובה שימש אביו כרב העיירה.[2] בתקופה זו החל אביו ללמדו באופן אישי, לאחר שמלמדו, שהיה חסיד חב"ד, הרבה ללמד אותו את ספר התניא והזניח את לימודי הגמרא. השינוי אירע לאחר שאמו הבחינה שבנה איננו מתקדם בלימודו, וקבלה על כך לחמיה. מפירות לימוד משותף זה יצא הספר 'חידושי הגר"מ והגרי"ד על סדר קדשים'.[3] בשנת בר המצווה שלו שלח לסבו, ר' חיים מבריסק, מחברת עם חידושי תורה שחידש, שהתרשם מאוד מחידושיו וצפה לו עתיד מזהיר.[4] הגרי"ד התייחס לאביו כמורו היחיד, וב-1960 כתב עליו כך: "כל ידידי... יודעים, שהיה לי רב מובהק, אבא מרי ז"ל. הרבה תורה למדתי מפיו. עדיין אני ניזון מתורתו...".[5]

הגרי"ד לא למד בצעירותו לימודי חול פורמליים, אך קרא בעקבות אמו את ספריהם של המשכילים אלכסנדר פושקין, חיים נחמן ביאליק, הנריק איבסן ואחרים. השפעת הספרות על כתביו ניכרת לא רק בסגנונם הלירי של כתביו המחשבתיים, אלא גם בציטוטים והפניות ספרותיים, בהם משתמש רבות.[6]

בסוף שנות העשרה שלו רכש בצורה מרוכזת השכלה ברמת גימנסיה ובגיל 22 החל ללמוד באוניברסיטת ברלין. לפי עדותו, שהשתמרה בתיקו האישי בברלין, למד עוד קודם לכן באוניברסיטת ורשה. באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין למד פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה ופסיכולוגיה (לפי עדות גיסו פרופ' הנרי ליסמן). אולם, בעיקר למד פילוסופיה, תוך התמקדות בניאו קאנטיאניזם, וב-1932 קיבל את הדוקטורט, שאותו כתב על משנתו של הפילוסוף היהודי-הגרמני הרמן כהן.[7] שנה אחת למד גם בבית המדרש לרבנים בברלין, ובו התוודע לשיטת "תורה עם דרך ארץ" של הרש"ר הירש. הוא פיתח יחס חם לראש הסמינר, הרב יחיאל יעקב ויינברג, בעל שו"ת "שרידי אש". הגרי"ד גם התקרב לרב חיים הלר, בו ראה את אחד מרבותיו המובהקים.[8]

פועלו כרב ומנהיג

עריכה

ב-1931 נישא לטוניה לוויט ילידת וילנא, בעצמה בעלת תואר ד"ר מאוניברסיטת ינה, אותה פגש כאשר שהתה למשך כמה חודשים בברלין.[9] ב-1932 היגר הזוג לארצות הברית, וזמן קצר לאחר מכן מונה לרב הקהילה האורתודוקסית בבוסטון, תפקיד בו המשיך גם במהלך כהונתו כראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן.[10] כרב הקהילה בבוסטון הוא דאג לתחומים השונים בחיי הקהילה: פסיקה, עריכת חופות ולוויות ושאר תפקידי רב קהילה. יחד עם אשתו הקים הרב בית ספר יהודי ראשון בניו אינגלנד - "ישיבת רמב"ם" ("Maimonides") הקיים עד היום. הגרי"ד ואשתו דאגו לבית הספר הן במישור הפיננסי והן במישור החינוכי. הגרי"ד העביר שיעורי תלמוד וחומש שהיו מיועדים לכלל האוכלוסייה ורבים פקדו אותם.[11] בתפקידו זה נתקל בנושאים הדתיים הבוערים של אותה תקופה, כגון הכשרות, כמו גם בבורות הדתית של יהודי אמריקה.[דרוש מקור]

בשנת 1935 ביקר בארץ ישראל, נפגש עם הרב קוק, והעביר שיעור בישיבת מרכז הרב שאליו הגיעו ותיקי ישיבת וולוז'ין ואפילו תלמידים מישיבת חברון. הרב משה צבי נריה תיאר שיעור זה: "זכרה של וולוז'ין קם וניצב לנגד עינינו במלוא יפעתו והודו... ברחבות, בביטחון, התחיל את קושיותיו על הגמרא, על הרמב"ם... אכן 'בית הלוי' לא אכזב". בעת מסע זה היה הרב מועמד להיות רבה הראשי של תל אביב, אך לבסוף נבחר הרב משה אביגדור עמיאל, שהיה אחד האידאולוגים של הציונות הדתית. היה זה ביקורו היחיד של הגרי"ד בישראל, ובשנת 1960 אף סירב להתמודד על משרת הרב הראשי לישראל.[12] בשנת 1939 הקים בבוסטון ישיבה שנקראה 'היכל רבינו חיים הלוי', על שם סבו. בשנת 1940 סופחה ישיבה זו לישיבת רבינו יצחק אלחנן.[13]

לאחר פטירת אביו, הרב משה סולובייצ'יק, בג' שבט תש"א (1941), ירש את מקומו בראשות ישיבת רבי יצחק אלחנן, בתמיכתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבי מלובביץ',[14] למרות התנגדות כמה גורמים.[דרוש מקור] בישיבה יוניברסיטי, שבה העביר שיעורים במשך למעלה מארבעים שנה וכיהן גם כפרופסור להגות יהודית, הפך למנהיג רוחני של יהודים רבים בארצות הברית, ורבים מרבניה היו תלמידיו. הרב היה ער לשינויים שחלו בחברה היהודית ובשנת 1960 שינה את שפת הרצאותיו ושיעוריו מיידיש לאנגלית.

 
הרב סולובייצ'יק משוחח עם הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לישראל

היה פעיל מאוד ב'הסתדרות הרבנים של אמריקה' (ה-RCA) וב-1953 נתמנה לוועדת ההלכה שלה.

בתחילה, היה חבר ב"אגודת ישראל דאמריקה", ואף נתמנה ליו"ר הוועד הפועל הארצי ולחבר מועצת גדולי התורה של אמריקה. אף על פי שפרש אחר כך, עדיין שמר על קשרים טובים עם הארגון ותמך ברשת "החינוך העצמאי" בישראל. ב-1956 קיבל את הזמנתו של הרב אהרון קוטלר, ראש ישיבת לייקווד, והדמות המרכזית ביהדות החרדית בארצות הברית, לשאת את הדרשה המרכזית בסעודה החגיגית לכבוד "החינוך העצמאי".

לאחר השואה והקמת מדינת ישראל, הצטרף לתנועת המזרחי בהשפעת דוד סבתו הרב מאיר בר-אילן, והיה עד לפטירתו "נשיא לשם כבוד" בתנועה. ביום העצמאות תשט"ז (1956), בזמן המתיחות שלפני מבצע סיני, נשא הרב נאום ציוני, שנקרא אחר כך "קול דודי דופק" והפך לאחד הטקסטים המכוננים של הציונות הדתית. הרב סולובייצ'יק קרא בנאום זה לשים לב לנס המדיני ולנס הצבאי שהתחוללו עם הקמת המדינה, וכן לתרומותיה של המדינה לקיום היהודי ולזהות היהודית. את כל אלו כינה "דפיקותיו" של האל על דלתנו, וקרא להודות לו על הטובה, ולא להחמיץ את השעה. את הצטרפותו לתנועה הסביר בדרשותיו המפורסמות ("חמש דרשות"), בכך שהשווה בין ה"מזרחי" ליוסף שסלל את הדרך לחיי ישראל במצב החדש שפגשו במצרים. הוא עודד את הציונות הדתית להדגיש את החינוך ולא חקיקה דתית.

בשנת 1958 ייצג הרב סולובייצ'יק את הקהילה היהודית ב"ועדה המייעצת לשחיטה הומנית" ובעקבות אישור לשני מכשירים חדשניים צומצמה מאוד התנגדותם של ארגוני "צער בעלי חיים" לשחיטה היהודית.[15]

בשנת 1959 התמודד הגרי"ד עם מחלת הסרטן שתקפה אותו. בשנה זו צפה גם אפשרות למינוי לרב הראשי האשכנזי למדינת ישראל, ואף ששקל זאת סירב בסופו של דבר. בראיונות ומכתבים שונים נימק זאת הגרי"ד בחוסר רצונו להתנתק משדה החינוך, שבו ראה את מרכז חייו, ובמעמדה של הרבנות הראשית ככפופה לגופים פוליטיים, דבר שבו ראה פגיעה באוטונומיה המוחלטת שצריכה להיות לרבנות בכלל.[12] במכתבים והתבטאויות שלו בעניין זה הוא מתייחס גם לסוגיה אישית שאת טבעה הוא איננו מפרש,[16] וייתכן כי מדובר על מחלתו.[דרוש מקור]

בהדרגה הפך הרב למנהיגה הבלעדי של "האורתודוקסיה המודרנית" והמונים באו להרצאותיו והושפעו ממנו. אלפים היו באים לשיעורו השנתי ביום השנה למות אביו, שיעור שנמשך 4–5 שעות רצופות. למרות זאת, הוא לא הרגיש בנוח בתוך האורתודוקסיה המודרנית, ואמר שהיא "קצוצת כנפיים להגביה עוף ונטולת השורשים לחבור לעומק החוויה הדתית"[דרוש מקור]. עמדותיו, בעיקר עמידתו בראשות ישיבה יוניברסיטי, עוררה הסתייגות בקרב חוגי אגודת ישראל בארצות הברית, שראשיה התנגדו ללימודי חול בישיבות ולגישתו כלפי המודרנה בכלל. ב-1962, בעת הלווייתו של הרב אהרן קוטלר, מנעו ממנו המארגנים לשאת הספד.[17] הגרי"ד שמר על קשרים הדוקים עם רבי מנחם מנדל שניאורסון (האדמו"ר האחרון של חב"ד), שהיכרות ארוכת-שנים הייתה ביניהם מאז למדו יחד בברלין.[18] הוא השתתף בהתוועדויות של הרבי ושניהם לא הסתירו את הערכתם ההדדית.

הרב סולובייצ'יק נפטר בערב שבת חול המועד פסח, י"ח בניסן ה'תשנ"ג (8 באפריל 1993). את מקומו כראש ישיבה מילא אחיו, הרב אהרן סולובייצ'יק משיקגו.

הגותו ועמדותיו

עריכה
  ערך מורחב – קול דודי דופק

הרב סולובייצ'יק העיד על עצמו כי היה פרפקציוניסט קיצוני[דרוש מקור], ולכן כתב בעצמו רק שלוש מסות ארוכות, שיצאו לאור בשני ספרים: "איש ההלכה -גלוי ונסתר" (1944) ו"איש האמונה הבודד" (1965). בשנותיו האחרונות יצאו עוד ספרים של סיכומים משיעוריו, אך רבים מכתביו פורסמו רק לאחר מותו, בהתבסס על הרצאות וכתבי יד שהכין לקראתן. בכתביו יש איכות פיוטית והוא מרבה להשתמש בשלל מושגים פילוסופיים מקצועיים. בהגותו הוא מבאר בשפה מודרנית את משמעותו של קיום יהודי המבוסס על חיי הלכה ועל לימוד תורה מסורתי, תוך שימוש במודלים פילוסופיים נאו-קאנטיאניים (בתחילת דרכו) ואקזיסטנציאליסטיים (בשנותיו המאוחרות יותר). תפישת העולם הדתית שלו מדגישה מתח דיאלקטי ולא שלווה הרמונית, ומתארת את חייו של היהודי שומר המצוות כחיים המלאים במתח רוחני מתמיד.

בתפקיד ראש ועד ההלכה של ה-RCA השפיע רבות לכיוונים שונים. למשל פסק שעדיף לא לשמוע תקיעה בשופר בראש השנה מאשר לשמוע בבית כנסת שישיבתו מעורבת בין גברים לנשים. לעומת זאת, בניגוד לרבנים אחרים הנחה את הארגון שלא לנתק את הקשרים עם הקבוצות הלא אורתודוקסיות במה שכינה "ענייני חוץ", אלא רק במה שקשור להלכה. במאמרו confrontation (שיצא לאור בעברית בשם "ממעמקים") הביע התנגדות לדיאלוג בין-דתי עם הכנסייה הקתולית בנושאים תאולוגיים, ועמדתו משפיעה מאוד על עמדת האורתודוקסיה המודרנית בנושא זה עד היום.

ביחס לשאלות המדיניות, סבר הרב סולובייצ'יק שצריך לפעול בהן על פי חוות הדעת של המומחים, ויש מקום לוויתורים על שטחים במקום שהמומחים הצבאיים אומרים שיש פיקוח נפש. הוא התנגד לעמדה המכונה בימינו "ממלכתית" ומקדשת את המדינה, וראה בה הגזמה החורגת מהמסורת ומהחשיבה היהודיות הקלאסיות.

מתלמידיו

עריכה

ספריו

עריכה
 
קבצים של שיעורי הגות שנערכו ונדפסו לאחר מותו על ידי עמותת 'מאוצר הרב'

ספרי הגות

  • איש ההלכה - גלוי ונסתר
  • איש האמונה הבודד - על מצוקת האדם (בייחוד היהודי) המודרני ופתרונה. כולל את המאמר קול דודי דופק.
  • על התשובה - דברים שבעל-פה: כתב וערך פינחס פלאי.
  • ובקשתם משם - על מפגש האדם עם האלוהים.
  • פרקים במחשבת הרב - שיחות מעובדות: כתב וערך הרב אברהם בית-דין
  • בשם אומרם - סיכומים משיעוריו לפי רשימות הר"ן גולדשטיין, ערכו וליקטו: הרב ד"ר צבי האריס והרב אפרים חדאד
  • דברי הגות והערכה - קובץ מאמרים מחשבתיים
  • פיר דרשות (ארבע דרשות) - חלק מהשיחות שנשא ביידיש בוועידות המזרחי בארצות הברית. תורגם לעברית בתוספת עוד דרשה, ונקרא "חמש דרשות"
  • דברי השקפה
  • בסוד היחיד והיחד
  • האדם ועולמו
  • ימי זיכרון
  • על התפילה, תרגם וערך: ראובן גראדנר
  • מן הסערה - מסות על אבלות, ייסורים והמצב האנושי. ערכו דוד שץ, יואל וולוולסקי וראובן ציגלר, תרגם אביגדור שנאן.
  • אדם וביתו - מסות על חיי המשפחה. ערכו דוד שץ ויואל וולוולסקי, תרגם אביגדור שנאן.
  • עבודה שבלב - מסות על התפילה. ערך שלום כרמי, תרגם אביגדור שנאן.
  • זמן חירותנו - מסות על חג הפסח ועל ההגדה. ערכו יואל וולוולסקי וראובן ציגלר, תרגם אביגדור שנאן.
  • על התשועות: על פורים וחנוכה, ערכו דוד שץ, אלי קלארק, יואל וולוולסקי וראובן ציגלר, תרגם אביגדור שנאן, ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2011.
  • איש על העדה - מבחר איגרות, ראיונות והצהרות, ערך נתנאל הלפגוט, תרגם אביגדור שנאן. ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2011.
  • עמודו של עולם - מסות על דמותו של אברהם אבינו. ערכו דוד שץ, יואל וולוולסקי וראובן ציגלר, תרגם אביגדור שנאן.
  • בכה תבכה בלילה - על הקינות לתשעה באב, עמותת "מאוצר הרב" והוצאת ידיעות ספרים, תש"פ.
  • דרש דרש יוסף - שיעורים ודרשות על סדר פרשות השבוע. ערך: הרב אבישי דוד.
  • חזון ומנהיגות - על יוסף ומשה רבנו, עמותת "מאוצר הרב" והוצאת ידיעות ספרים, תשפ"ב.

למדנות והלכה

  • שיעורים לזכר אבא מרי - שיעורים שניתנו ביום השנה למות אביו, שני חלקים, בהוצאת מוסד הרב קוק
  • הררי קדם - מפי השמועה, חלק א' וב' על מועדי ישראל, חלק ג' על שבת, נכתב על ידי הרב מיכל זלמן שורקין.
  • קובץ חידושי תורה - מאמרים שפרסמו הוא ואביו
  • סדר עבודת יום הכיפורים - שיעורים על שבעת הפרקים הראשונים במסכת יומא.
  • שיעורי הגרי"ד - הוצאת מוסד הרב קוק, בעריכת הרב יאיר קאהן. ג' כרכים: מהדורה מורחבת של הקונטרס סדר עבודת יום הכיפורים, ענייני תפילין סת"ם וציצית, ועל מסכת כריתות.
  • חידושי הגר"מ והגרי"ד - חידושים שנתלבנו ביחד על-ידם. בעריכת נכדו הרב יצחק ליכטנשטיין.
  • איגרות הגרי"ד - חידושים ששלח לאביו בשנות ה-20 וה-30,
  • הלכות סת"ם - שיעורים שנערכו על פי רשימות התלמידים והקלטות
  • הגדה של פסח - שיח הגרי"ד - לקט משיעוריו על ההגדה ומצוות ליל הסדר, בעריכת נכדו הרב יצחק אבא ליכטנשטיין
  • שיעורי הגרי"ד סולוביצ'יק - סיכומי הרב צבי שכטר בהוצאת the torahweb foundation. שישה חוברות: הל' נדה. ענייני ציצית, תפילין וקריאת התורה. על מס' פסחים, ר"ה, יוה"כ ומגילה. גיטין. קידושין. שבת
  • שיעורי הרב על יו"ד - מפי השמועה
  • שיעורי הרב על מסכת חלה ומצוות התלויות בארץ - מפי השמועה
  • שיעורי הרב על הלכות אבלות והלכות ט' באב - מפי השמועה
  • שיעורי הרב על מסכת גיטין - מפי השמועה, ב' חלקים
  • שיעורי הרב על מסכת סנהדרין - מפי השמועה
  • שיעורי הרב על ענייני תפילה וק"ש - מפי השמועה
  • רשימות שיעורי מרן הגרי"ד הלוי - עד כה יצאו לאור 8 כרכים על בבא קמא, בבא מציעא, ברכות, יבמות, סוכה, שבועות ונדרים, קידושין, סנהדרין והוריות - בעריכת הרב צבי יוסף רייכמן (בכרכים האחרונים שיצאו לאור בנו משה נחמיה רייכמן נוסף כעורך שני).
  • מועדי הרב - מפי השמועה ערך: הרב שלמה זאב פיק
  • נפש הרב - חידושים ומאמרים מחשבתיים ולקט מהנהגותיו וביאורי הלכה, ולקט על פרשת השבוע. ערך: הרב צבי שכטר.
  • פניני הרב - חידושים ומאמרים מחשבתיים ולקט מהנהגותיו וביאורי הלכה, ולקט על פרשת השבוע. ערך: הרב צבי שכטר.
  • דברי הרב - חידושים ומאמרים מחשבתיים ולקט מהנהגותיו וביאורי הלכה, ולקט על פרשת השבוע. ערך: הרב צבי שכטר.
  • חידושי בתרא - חידושי המסביר. הרב חיים דוב אלטוסקי הדפיס חידושים על מסכתות הש"ס בהם הביא ודן בחידושים על הש"ס של דמות אלמונית - המסביר. מתוך השוואה של הדברים שהובאו שם לסיכומי שיעורים של הרב הרשל שכטר ועוד - נראה שמדובר בחידושיו של הרב סולובייצ'יק, כאשר המסביר הם ראשי תיבות מורינו רבי יוסף בער סולבייצ'יק.[19]

ספרים באנגלית שלא תורגמו לעברית (רשימה יותר עשירה של ספריו באנגלית ראו בוויקיפדיה באנגלית, ערך Joseph B. Soloveitchik):

  • Halakhic Morality: Essays on Ethics and Mesorah Edited by Joel B. Wolowelsky and Reuven Ziegler. Maggid Books, 2017
  • Emergence of Ethical Man, Edited by Michael Berger, Ktav, Hoboken, NJ, 2005.
  • The Lord is Righteous in All His Ways: Reflections on the Tish'ah Be'Av Kinot, Edited by Jacob J. Schachter, Ktav, Hoboken, NJ 2006.
  • Vision and Leadership: Reflections on Joseph and Moses, Edited by David Shatz, Joel B. Wolowelsky and Reuven Ziegler. Ktav, Hoboken, NJ 2012.
  • The Halakhic Mind, published by SETH PRESS, distributed by FREE PRESS, London 1986, ISBN 0-68-486372-3

חיים אישיים

עריכה

לרב סולובייצ'יק ולאשתו טוניה לוויט-סולובייצ'יק נולדו שלושה ילדים:

עץ משפחת סולובייצ'יק 


הרב חיים בן יצחק רבי חיים מוולוז'ין
 
 
רלקה
 
רבי יוסף סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליהו צבי סולובייצ'יקרבי יצחק זאב סולובייצ'יק
 
רבקה
 
 
 
 
 
 
שמחהר' רפאל שפירא מוולוז'יןר' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
בעל בית הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אליהו הלוי פיינשטייןזלמן יוסף הלוי סולובייצ'יקליפשה שפירא
 
ר' חיים סולובייצ'יק
"ר' חיים מבריסק"
ר' שמחה סולובייצ'יק
אב"ד דמאהליב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פשקה פיינשטיין סולובייצ'יק
 
ר' משה סולובייצ'יק מארצות הבריתר' יצחק זאב סולובייצ'יק
"הגרי"ז"
הבריסקר רב
שרה ראשה סולובייצ'יק גליקסון
 
ר' צבי הירש גליקסוןר' ישראל גרשון סולובייצ'יקר' יוסף דובער סולובייצ'יק
מספרינג ואלי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' מאיר סולובייצ'יקר' רפאל סולובייצ'יקליפשה סולובייצ'יק פיינשטיין
 
הרב יחיאל מיכל פיינשטייןר' יוסף דוב (ברל) סולובייצ'יקר' משולם דוד סולובייצ'יקר' משה סולובייצ'יק משווייץר' יצחק סולובייצ'יק
בעל רווחא שמעתתא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שולמית סולובייצ'יק מייזלמןר' ד"ר אהרן סולובייצ'יקטוניה סולובייצ'יק
 
ר' ד"ר יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
"הגרי"ד"
הרב חיים פיינשטייןר' אברהם יהושע סולובייצ'יקר' יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (השני)ר' ברוך סולובייצ'יק ראש ישיבת תורת זאב
 
שרה יהודית (ענף משפחת אפשטיין)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' משה מייזלמןפרופ' חיים סולובייצ'יקר' פרופ' יצחק אשר (איזידור) טברסקי
 
עטרה סולובייצ'יק טברסקיר' ד"ר אהרן ליכטנשטיין
 
ד"ר טובה סולובייצ'יק ליכטנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' מאיר טברסקיר' משה ליכטנשטייןר' מאיר ליכטנשטייןהרבנית אסתי רוזנברגר' יצחק ליכטנשטיין


לקריאה נוספת

עריכה
  • יצחק טברסקי, כרמי הורוביץ (ע), כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים, פרק 31, הרב יוסף דב סולוביצ'יק זצ"ל: מרכז זלמן שזר, 2000, עמ' 673-698.
  • אבי שגיא (עורך), אמונה בזמנים משתנים: על משנתו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, ירושלים: מרכז יעקב הרצוג וספריית אלינור, תשנ"ז 1996.
  • אבינועם רוזנק, מבריסק למארבוג ובחזרה: היצירה ההלכתית בשיעורי התלמוד של הרב י"ד סולוביצ'יק, אקדמות ט (תש"ס), עמ' 9–34
  • אביעד הכהן, "כי מנגד תראה את הארץ ואליה לא תבוא": על התמודדותו של הרי"ד סולוביצ'יק על הרבנות בתל אביב", ציונות דתית ט (תשפ"ג), עמ' 224-153
  • אביעד הכהן, " 'מה נשתנה?' - קווים לחקר שיטתו הלמדנית של הרב סולובייצ'יק", בתוך: רב בעולם החדש – עיונים בהשפעתו של הרב י"ד סולובייצ'יק על תרבות, על חינוך ועל מחשבה יהודית (א' רוזנק ונ' רוטנברג עורכים, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע"א, עמ' 321-299
  • חיים נבון, נאחז בסבך: שערים להגותו של הרב סולובייצ'יק, מעלה אדומים: ברכת משה תשס"ו.
  • יובל שרלו, היו לאחדים בידך - בין הרמוניה לדיאלקטיקה במשנת הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, הוצאת תבונות, אלון שבות, תש"ס
  • אליקים קרומביין, מר’ חיים מבריסק והגרי"ד סולוביצ’יק ועד "שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין": על גלגוליה של מסורת לימוד, נטועים ט (תשס"ב) 51-94
  • אברהם וולפיש, השיטה הבריסקאית והקריאה הצמודה; תגובה למאמרו של הרב אליקים קרומביין. שם יא-יב (תשס"ד) 95-137.
  • אבינועם רוזנק ונפתלי רוטנברג (עורכים), רב בעולם החדש, עיונים בהשפעתו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק על תרבות, על חינוך ועל מחשבה יהודית, מאגנס, 2011
  • דב שוורץ, הגותו הפילוסופית של הרב סולובייצ'יק, כרכים א' ב', ג', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
  • דב שוורץ, הגותו הפילוסופית של הרב סולובייצ'יק כרך ד – במבט מפויס: עיונים בהגות המאוחרת, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשפ"ב
  • ראובן ציגלר, עוז וענווה: הגותו של הרב יוסף דוב סולוביצ'יק, ירושלים: מגיד, תשע"ח
  • אפרים חמיאל, הרב יוסף דוב סולובייצ'יק חיבוריו ופרשניו, בתוך: הנ"ל, בין דת לדעת חלק א, כרמל ירושלים 2018, עמ' 24–53.
  • אפרים קנרפוגל ודב שוורץ (עורכים), מנהיגות רוחנית בדור תהפוכות: דמותו וכתביו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, אורים 2018.
  • שמעון יוסף מלר, חזיתיה לרבי מאיר ( רבי מאיר סולובייציק ), חלק א עמוד 355.

קישורים חיצוניים

עריכה

ספרים שנכתבו אודותיו וביקורת עליהם:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ כמו כן היה אחיינו של הרב משה פיינשטיין, כך שאמו של הרב סולובייצ'יק הייתה בת דוד של הרב משה פיינשטיין. ראובן ציגלר, עוז וענווה, תרגום: שי סנדיק, ירושלים: מגיד, 2018, עמ' 5.
  2. ^ ראובן ציגלר, תרגום: שי סנדיק, עוז וענווה, ירושלים: מגיד, 2018, עמ' 7
  3. ^ הרב חיים נבון (נאחז בסבך, עמ' 14) משער כי גם חידושים אלה נמצאים גם ב'אגרות הגרי"ד הלוי', עמ' רפב-רצא.
  4. ^ חיים נבון, אייל פישלר (ע), נאחז בסבך, מעלה אדומים: מעליות, תשסו, עמ' 14-13
  5. ^ יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, על אהבת תורה וגאולת נפש הדור, בסוד היחיד והיחד, עמ' 422
  6. ^ ראו למשל שימושו בציטוט ארוך של י"ל פרץ בספר "איש ההלכה", הערה 114, עמ' 90-89.
  7. ^ הרב העדיף לכתוב את עבודתו על משנתו של הרמב"ם, אך לא מצא מנחה לכתיבת דיסרטציה עליו. ראובן ציגלר, עוז וענווה, תרגום: שי סנדיק, ירושלים: מגיד, 2018, עמ' 12.
  8. ^ ראובן ציגלר, עוז וענווה, תרגום: שי סנדיק, ירושלים: מגיד, 2018, עמ' 13-14.
  9. ^ Michael Wermke & Stefan van der Hoak, Dr. phil. Tonja Soloveitchik and the Transformation of Jewish Popular Education in Poland, Berlin & Leipzig: Henritch & Henritch, 2024, עמ' 29
  10. ^ ראובן ציגלר, תרגום: שי סנדיק, עוז וענווה, ירושלים: מגיד, 2018, עמ' 18-17
  11. ^ ראובן ציגלר, תרגום: שי סנדיק, עוז וענווה, ירושלים: מגיד, 2018, עמ' 20-18
  12. ^ 1 2 ראובן ציגלר, עוז וענווה, תרגום: שי סנדיק, ירושלים: מגיד, 2018, עמ' 20.
  13. ^ יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, נתנאל הלפגוט (ע), תרגום: אביגדור שנאן, איש על העדה, ידיעות ספרים, 2011, מאוצר הרב, עמ' 121-119
  14. ^ חיים נבון, אייל פישלר (ע), נאחז בסבך, מעלה אדומים: מעליות, תשסו, עמ' 15
  15. ^ יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, נתנאל הלפגוט (ע), תרגום: אביגדור שנאן, איש על העדה, ידיעות ספרים, 2011, מאוצר הרב, עמ' 115-103
  16. ^ יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, נתנאל הלפגוט (ע), תרגום: אביגדור שנאן, איש על העדה, ידיעות ספרים, 2011, מאוצר הרב, עמ' 222-205
  17. ^ Jeffrey S. Gurock, Orthodox Jews in America, Indiana University Press, 2009, עמ' 225.
  18. ^ ציוני דרך, ידיעות ספרים, 2012
  19. ^ המעין Vol. 34 No. 1 Tishrei 5754 - עמנואל, יונה (עורך) (page 32 of 58), באתר www.hebrewbooks.org
  20. ^ Dr. Atarah Twersky daughter of Rabbi Joseph Soloveitchik passes away at 90